חסמבה

חסמבה (ראשי תיבות של: חבורת סוד מוחלט בהחלט) היא חבורת ילדים סודית, המופיעה בספריו של יגאל מוסינזון. החבורה פועלת בשירות היישוב ומדינת ישראל כנגד אויבי המדינה, ולעיתים בשם אידיאלים חיוביים כנגד פושעים או נבלים בינלאומיים.

סיפורי החבורה הופיעו לראשונה בשנת 1949 בשבועון "משמר לילדים" כסיפור בהמשכים, ובשנת 1950 נאספו הסיפורים לקובץ שהופיע כספר. בסדרה הופיעו 44 ספרים, עד סמוך למותו של מוסינזון, בשנת 1994. סדרת חסמבה נכתבה כהבטחה לבנו של יגאל מוסינזון, עדו (שנפל במלחמת יום הכיפורים), שביקש ספרים עבריים ולא רק את חוברות הטרזן שאביו נהג להביא לו.^{[דרושה הבהרה]}

סיפורי החבורה זכו לעיבודים רבים, הן בתיאטרון, הן בקולנוע והן בטלוויזיה. הספרים עודם יוצאים לאור במהדורות חדשות, והסדרה היא אחת מסדרות ספרי הילדים המצליחות שיצאו בשפה העברית, ומכירותיה הכוללות עברו את סף מיליון העותקים.

ילדי החבורה מתוארים כילדים על סף גיל ההתבגרות. בספרים מופיעים שני דורות של ילדי החבורה: דור ראשון שפעל בין השנים 1949 ל-1959, ב-16 הספרים הראשונים של הסדרה, בהנהגת ירון זהבי, ודור שני, שפעל בין השנים 1966 ל-1994, בהנהגת יואב צור. הרכב החבורה אינו קבוע, אך המדובר בגרעין הכולל מפקד, סגנית "יפה", "שמן", "רזה", "קטן" ,"תימני". הילדים פועלים מאתר סודי בתל אביב המכונה "המערה החשמלית" הנמצאת מתחת למלון הילטון תל אביב (החל מהספר ה-17 של הסדרה). אויבי החבורה אף הם משתנים, אך דמות הנבל המזוהה ביותר עם הסדרה, שחוזרת במספר ספרים, כמו גם בעיבודים לבמה ולמסך, היא אלימלך זורקין.

חסמבה היא חבורת ילדים, שהתאגדו בשלהי תקופת המנדט הבריטי כדי לסייע לפעולות הגנה והעפלה. החבורה התאספה לראשונה בבית המרקחת של הרוקח שחורי, אביו של עוזי הרזה, ושם העניק לה הרוקח את שמה, "חבורת סוד מוחלט בהחלט".

מקום הכינוס הקבוע של חסמבה הוא "המערה החשמלית", הנמצאת על חוף ימה של תל אביב. המערה מתוארת בתחילה כמקום מפגש צנוע, שהכניסה אליו נעשית דרך מראה המסתובבת על צירה בצריף שברחוב הירקון, או דרך פתח המופעל באמצעות מנעול חשמלי מקודד, המסיט סלע (מנעול שאותו התקין שמעון, אביו של ירון זהבי, שהוא מסגר) אי שם ליד בית הקברות המוסלמי, במקום הצופה אל הים. במהלך השנים, עם זאת, תוארה המערה כפלא טכנולוגי, הכולל מיני חידושים מרעישים. לימים, הוקם במקום בו אמור היה הצריף להימצא מלון הילטון תל אביב.

הטכנולוגיה המתוחכמת שיחקה תפקיד גובר והולך בספרים. בעת שבספר הראשון בסדרה מצליחים החסמבאים לשחרר את מפקד ההגנה ירמיהו מהכלא כאשר הם עוקרים באמצעות משאית ושרשרת ברזל את סוגרי כלאו, הרי שכבר בספר הרביעי, "אוצר הזהב של המלך הורדוס", משתמשים הן החסמבאים והן הנבלים בהמצאות מתוחכמות, ובטכנולוגיות שספק אם היו קיימות בעת כתיבת הספר. בספרים האחרונים בסדרה, משתמשים החסמבאים בני הדור השני במגוון של טכנולוגיות דמיוניות כגון רובוט אינטליגנטי המכונה "זגלובה", רובה לייזר המכונה "מתושמל", המצאות שונות ההופכות את האדם לבלתי נראה, קופים מעופפים, זריקת אנטי חומר ועוד.

בתחילה לחמו החסמבאים כנגד שלטונות המנדט. הספרים מדלגים על תקופת מלחמת העצמאות ב-1948 ואינם מספרים דבר על מה שעשו בני החבורה בזמן המלחמה, אלא קופצים היישר אל מדינת ישראל הצעירה של תחילת שנות החמישים. לאחר הקמת מדינת ישראל מצאו להם בני החבורה אויבים שונים: לעיתים פושעים, לעיתים שליחי מדינות ערב, ולעיתים נבלים בינלאומיים. מזימותיהם של הנבלים הלכו והסתבכו. בעוד שבספר הראשון נלחמו החסמבאים כנגד ג'ק סמית, המכונה "החיפושית האדומה", איש הבולשת הבריטית שהתנכל לאנשי ההגנה, בספר האחרון נלחמו כנגד כנופיה בינלאומית המכונה "העקרב הצהוב" המטמינה פצצות אטום קטנות בערי ישראל.

עלילות חסמבה הדגישו ערכים של רעות ואחווה והטיפו לציונות. חסמבה נלחמה תמיד באויבים שקמו למדינת ישראל בתקופה שבה נכתבה, החל מאנשי הפדאיון, דרך מועמר קדאפי (השולח בספר "חסמבה במלחמה בסוחרי הסמים המסוכנים", שליחים שיפיצו סמים מסוכנים לנוער הישראלי) וכלה בהשתתפות בכל מלחמות ישראל באותה התקופה - מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ואף מלחמת המפרץ הראשונה. כאשר לא היו החסמבאים עסוקים במלחמה באויבי המדינה, הגנו על אוצרותיה הארכאולוגיים, כגון אוצר הזהב של המלך הורדוס או כתר המלך דוד, וסייעו בטיפול ובשיקום נוער במצוקה.

הדמויות העיקריות בחסמבה הם חבורת ילדים תל אביבים בראשותו של מפקד בשם ירון זהבי, שנפגשו בשלהי תקופת המנדט הבריטי והקימו חבורה סודית על מנת לסייע לאנשי ההגנה בהעפלה ובמלחמה בבריטים. שמו הפרטי של ירון זהבי, מפקד חסמבה, ניתן לו על שמו של ירון לונדון, בנו של השחקן בצלאל לונדון, שבביתו הרבה מוסינזון לבקר. לתמר היפה קיבל השראה מתמר רז, בת מחזור 2 של קיבוץ נען שבו חי מוסינזון. עוזי הרזה מתבסס על עוזי אשל שנפטר ממחלה בשנת 2008. שאר הדמויות, כגון אהוד השמן, מנשה התימני ומשה ירחמיאל עוצבו לפי ילדי קיבוץ נען שבו חי מוסינזון.^[1]

החבורה הראשונה, בספרים 1–16, בין השנים 1949 ל-1959, הוקמה עם תשעה חברים: ירון זהבי - המפקד - (בנו של שמעון המסגר), תמר היפה - סגנית המפקד- (למדה בבית ספר "נורדאו" בתל אביב), אהוד השמן- (בנו של ברוך- נהג ב"סולל בונה"), עוזי הרזה (אביו – שחורי – היה בעל בית מרקחת, הוא מתואר כמי ש'אוכל כמו פיל ורזה כמו פלפון', או 'כמו מלפפון' במהדורות מאוחרות), מנשה התימני -(למד בבית ספר "תחכמוני" בתל אביב) משה ירחמיאל – (בנו הממושקף של מוכר עיתונים), אשר כותב את העלילות, שלומית החובשת, דני הקטן -(למד בבית ספר "בלפור" בתל אביב) ורפאל כדורי - (למד ב "גימנסיה הרצליה" והיה בנו של עורך דין) . בספר הראשון מצטרף לאחר מעשה גבורה של הצלת ילד מטביעה - אליהו חרמון (ילד עני, בנה של אלמנה), אך באותו ספר מוצא אליהו את מותו בשחייה כשהוא שוחה בחזרה לאחר שהזהיר אוניית מעפילים שהבריטים על החוף. בספר השביעי החסמבאים נמצאים על אונייה מלאה בנשק שיש צורך לפוצץ אותה, רפאל כדורי נכנס לבטן האונייה לוודא שהיא תתפוצץ ומוצא בתוכה את מותו. דמותו של דני הקטן נעלמת במהלך הספרים של החבורה הראשונה, מבלי הסבר ידוע, אלא רק הסבר חלקי שלאחר מותו של רפאל כדורי הוריו מפחדים שיהיה בחסמבה.

החבורה השנייה, בספרים 17–44, בין השנים 1966 ל-1994, הוקמה עם מספר מצומצם יותר של חברים, שישה: יואב צור - המפקד, רחל היפה - סגנית המפקד, שרגא - השמן, ארנון - הרזה, יוסי - הקטן התימני, ברוך - הג'ינג'י הממושקף. במהלך עלילות החבורה השנייה באו לעיתים חברי החבורה הראשונה לעזרתם, כאשר מצוינים תחומי עיסוקם, למשל ירון זהבי הוא ראש מפקדת תפקידים מיוחדים (מת"ם), אהוד הוא טייס וכדומה.

בספרו "מטרזן עד זבנג" סיפר אלי אשד כי מוסינזון הכין גם טיוטה לדור שלישי של חסמבאים. על חבורת חסמבה השלישית היה אמור לפקד גיל גנקין, נער בהיר שיער וחום עיניים. סגניתו המיועדת עם רנן. בין בני החבורה החדשה היו צריכים להיות אביגדור התימני; רחבעם השמן; בוריס (המכונה פושקין), עולה מרוסיה; אלקנה, ככל הנראה נער דתי; דליה החובשת; וג'ניפר, עולה מניו יורק. ואולם, מוסינזון נפטר טרם הספיק לטפח את הנושא ולהוציא ספרים עם דמויות אלה.

במהלך הסדרה נפצעו המפקדים, כל אחד בתקופתו, ברגליהם, והיה ספק כי יוכלו לשוב לתפקידם. את ירון החליף הנריקו הנער ממרוקו, שיצא מהחבורה עם חזרתו של ירון. בספר 25 של הסדרה מופיע לראשונה, לאחר שנחטף נער בשם אורי מתגלה אחד הסודות הכי סודיים של המדינה, ירון זהבי נישא לתמר, ולשניים בן בשם אורי, אורי מצטרף לחבורה בספר ה-26 במהלכו שובר יואב את רגלו. אורי תופס פיקוד על החבורה בספרים 27–28 עד שיואב נרפא בדרך פלא ואז נעלם אורי מהחבורה.

מה שאירע לגיבורי חסמבה לאחר התבגרותם הוא נושא ליצירות שנכתבו לאחר מותו של מוסינזון, וניסו לנחש את גורלם של הגיבורים. כך, למשל, הפרודיה "לא תשווה" מסוף שנות התשעים שנכתבה על ידי שפרה האפרתי, מציגה את גיבורי חסמבה המקוריים כזקנים מרירים, ואילו הסדרה "חסמבה דור 3" מציגה אותם כבעלי תפקידים חשובים, ואף שרים בממשלה.

במהלך השנים נתקלו החסמבאים במספר רב של אויבים ונבלים. הראשון היה איש משטרת המנדט סרג'נט ג'ק סמית, אך הסדרה פיתחה מגוון של דמויות נבלים מרושעות מרחבי העולם. דמויות נבלים החוזרות בספרי הסדרה, ומופיעות אף בסרטים, בסדרת הטלוויזיה ובמחזות, הם אנשי "יאז"ז" - ירוחם, אלימלך, זרח זורקין. חבורת פושעים מרושעים, שמנהיגם, אלימלך זורקין, הפך לנבל המזוהה ביותר עם הסדרה.

במהלך השנים היו גם מבוגרים שסייעו לקבוצה. דמות חוזרת המופיעה מהספר הרביעי, "אוצר הזהב של המלך הורדוס" היא דמותו של הומר אוברין, איש מסתורין המסייע לקבוצה. בסדרה השנייה הגיעו דמויות כמנוחה צרבינסקי, "הבלשית הנודניקית המופלאה" או הרובוט זגלובה.

להלן טבלה המרכזת את הדמויות העיקריות המופיעות בסדרה -

את רעיון כתיבת חסמבה קיבל מוסינזון מבנו הבכור, עדו (אשר לימים נהרג במלחמת יום כיפור), כאשר בנו ביקש ממנו לכתוב לו עוד ספרי טרזן, ומוסינזון העדיף לכתוב ספר הרפתקאות ישראלי מקורי. שתי הסדרות הראשונות של סיפורי חסמבה פורסמו לראשונה בשבועון משמר לילדים, בשנים 1949 - 1950. הסדרות נאספו לשני ספרים "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט" ו"חסמבה בבית האסורים" ופורסמו בהוצאת נ' טברסקי בשנת 1950.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 יצא ספר חדש מדי שנה, בהוצאת נ' טברסקי, כאשר הספרים הפכו לסדרה, ובסוף כל ספר היה מתפרסם שמו של הספר הבא בסדרה. הספרים הראשונים שיצאו בהוצאת טברסקי אוירו על ידי שמואל כץ, בקו שהפך להיות מזוהה עם הסדרה ושנשמר על ידי המאיירים הרבים שבאו לאחר מכן. בשנת 1955 התחיל מוסינזון לפרסם את הספרים בהוצאת גדיש. בין 1959 ל-1966 לא פורסמו ספרים כלל, עקב שהותו של מוסינזון בארצות הברית. ב-1966 יצא לאור ספר אחד בהוצאת ברונפמן, "חסמבה בשירות הריגול הנגדי", בו הוצג "הדור השני" של החסמבאים. יתר ספרי הסדרה יצאו בהוצאת רמדור - שלגי. הספרים אוירו על ידי מאיירים שונים, וביניהם מ' אריה, אשר עין-דור, איקא ישראלי ועמירם תמרי, אך את 24 הספרים האחרונים בסדרה אייר גיורא רוטמן. בסך הכל יצאו בסדרה 44 ספרים.

סדרה בת חמישה ספרים בשם "הילדים הגיבורים" המתארת את עלילות החסמבאים בזמן המנדט, ומסופרת מפי "התוכי זנזיבר", יצאה לאור בהוצאת רמדור - שלגי בין 1977 ל-1988.

הספרים הראשונים, הנחשבים למוצלחים יותר מהספרים המאוחרים, זכו להוצאות רבות נוספות. בשנות ה-70 של המאה ה-20 יצאו שוב ספרי "הדור הראשון" של הסדרה בהוצאת רמדור. בשנת 2001 יצאו חמשת הספרים הראשונים בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר. ספרים אלה היו שונים מהספרים המקוריים הן לשונית ("תרגום" לעברית עדכנית עבור הקוראים הצעירים), והן במעבר לניסוחים "פוליטיקלי קורקט" (לדוגמה, פמיניזם ומחיקת סטראוטיפים כמו "הערבי הרע" ^[2] ). בשנת 2010 יצאו הספרים המקוריים בהוצאה מחודשת בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד. בשנת 2003, כעשור לאחר מותו של מוסינזון, הוערכו מכירות הסדרה בלמעלה ממיליון עותקים.^[3]

ספרי חסמבה הועלו על הבמה כהצגות ילדים מספר רב של פעמים, שניים מספרי הסדרה הוסרטו, והחסמבאים היו גם נושא לסדרת טלוויזיה.

1. חסמבה (חבורת סוד מוחלט בהחלט) הוצג בתיאטרון "אוהל" ב-1952 בעיבודו של יוסף אוקסנברג עם שיש קולר בתור ירון זהבי ובהשתתפות יוסי גרבר ועודד קוטלר. לאחר מכן הציג תיאטרון "במתנו", תיאטרון לילדים שליד תיאטרון האוהל, מספר עיבודים נוספים לספרים "חסמבה בבית האסורים", "חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס" ו"חסמבה וילדי ההפקר" (בו גילם ישראל אברהם את זורקין). הצגות אלו הועלו במהלך שנות החמישים.
2. חסמבה חסמבה חסמבה ! בעיבודו של מוסינזון ובבימוי אברהם דוד על ידי התיאטרון מארץ עוץ.
3. חסמבה. מחזה בעיבוד עודד בארי עבור דב עילם. 1985. עיבוד של שני הספרים הראשונים בסדרה על חסמבה בתקופת המנדט.
4. חסמבה. עיבוד למחזמר של שני הספרים הראשונים בסדרה ב-1998. עובד בידי אסף ובן לוין עם מוזיקה של ירון כפכפי, עם אקי אבני בתור ירון זהבי וסנדי בר בתור תמר יחד עם שלום אסייג, משה פרסטר, יוסי גרבר, יוסי טולדו ואלון דהן. בהמשך הופץ גם כקלטת.

הרפתקאות החסמבאים היוו בסיס לשני סרטי קולנוע.

ב-1971 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "חסמבה ונערי ההפקר" בבימויו של יואל זילברג, בו גילם שלמה ארצי את ירון זהבי וזאב רווח את אלימלך זורקין. כן השתתפו בסרט שחקנים ידועים נוספים כדובי גל וכמני פאר. הסרט זכה להצלחה קופתית ולמעמד של סרט פולחן, והיה נהוג להקרינו בטלוויזיה הישראלית מדי יום העצמאות.

ב-1985 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "חסמבה ושודדי הסוסים" בו גילם ספי ריבלין את אלימלך זורקין. הסרט לא זכה להצלחה ולמעמד של קודמו.

באוקטובר 2010 עלתה לשידור בערוץ הוט 3 ובערוץ הילדים סדרת טלוויזיה בת 17 פרקים בשם "חסמבה דור 3" המספרת את סיפורה של החבורה כאשר הם זקנים, בני 70. בסדרה משתתפים שחקנים מפורסמים רבים, בהם: זאב רווח שחזר לגלם את אלימלך זורקין ועודד קוטלר שמגלם את ירון זהבי המבוגר, ואילו ירון לונדון (שבהיותו נער שימש השראה ליגאל מוסינזון כשיצר את דמותו של ירון זהבי) – בתפקיד אורח כראש הממשלה.

לספרי חסמבה הייתה גם השפעה בתחום התיירות. בבריכת הקשתות שבעיר רמלה מבליטים את העובדה שבאתר זה צולם הסרט חסמבה ונערי ההפקר. ההיסטוריון ואיש התקשורת אורי קציר התמחה בהדרכת סיורי תיירות העוקבים אחר מקורותיהם ההיסטוריים של עלילות חסמבה בתל אביב ואחר חייו של הסופר יגאל מוסינזון. כשעלתה על סדר היום הצעה של יזם בתחום הבנייה להרוס את תחנת המשטרה בצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב, נימקו המתנגדים את הצורך לבטל את התוכנית, בין השאר, גם בתפקידו של הבניין בהרפתקאות חסמבה.

ספרי חסמבה זכו להצלחה גדולה בקרב קהל היעד שלהם - ילדים שהיו כגיבורי חסמבה על סף ההתבגרות. הספרים היו בעלי השפעה רבה.

הספרים ייצגו את התקופה בה נכתבו ואת האידאולוגיה הציונית השלטת, הן בעלילה, הן בעיצוב הדמויות, ואף בבחירת שמות הילדים הגיבורים, שלא היו שמות תנ"כיים של אבות האומה, שהיו מקובלים אצל היהודים בגלות, אלא שמות תנ"כיים ועבריים מחודשים, שהיו מקובלים בתקופת היישוב, וסימלו את הקשר של העם עם אדמתו. היחיד מבני החבורה שנקרא בשם תנ"כי מקובל, היה מנשה, שלו הוצמד הכינוי "התימני" על מנת להדגיש את שייכותו ל"עדה".^[4]

ועדה במשרד החינוך כללה את ספרי חסמבה ברשימת הספרים הבלתי רצויים.^[5]

חוקרים כאוריאל אופק לא ראו בסדרה סדרה ראויה לילדים, על אף שאופק הקדיש פרק בחלק השלישי בטרילוגיית הספרים שלו, העוסקת בסיפורים על כתיבת ספרות ילדים, לספרי "חסמבה" (בספר "מטרזן ועד חסמבה" שיצא לאור בשנת 1969). אופק התייחס לספרי חסמב"ה ולספרי ההרפתקאות שיצאו בעקבותיו כבעלי: "מתח לשמו, סגנון דל, קורטוב של אלימות, וכמובן - הילדים הגיבורים מצליחים תמיד "לסדר" את הגדולים ולצאת מנצחים מן הסכנה".^[6] ואכן, במשך שנים רבות נחשבה הסדרה לספרות פופולרית, אך לא ראויה, בעוד שיצירותיהם של אחרים, שטיפלו באותם נושאים בדרך דומה, כגון "שמונה בעקבות אחד" של ימימה אבידר-טשרנוביץ הועלו על נס כספרות ילדים ראויה.^[7]

בתקופה מאוחרת יותר נמתחה ביקורת על היחס של חסמבה לערבים. הערבים הוצגו בחסמבה כטיפשים וכמרושעים, שאפילו ילדים קטנים מצליחים לנצח אותם.^[8] חסמבה הולידה דור של חיקויים, שהתייחסו אל הערבים אף בצורה חמורה יותר מהמקור, בנוסח סיפורי "עוז יעוז" של עידו סתר ודנידין של און שריג. הנוסחה המוכרת שרקח מוסינזון עבדה בספרים אלו, שפורסמו אף הם בסדרות, כאשר בכל ספר מגיע ילד ישראלי קטן למחנה של ערבים פחדנים ומביס אותם.^[9] הופעתם של סטראוטיפים אלו בספרות ילדים נתפסה כחמורה במיוחד.

עם כל זאת, נתפסת כיום סדרת הספרים בעיקר בנוסטלגיה, ואף זכתה להנצחה ממלכתית בבול של דואר ישראל שיצא בשנת 2009 בעיצובה של מירי ניסטור המראה את איורו של שמואל כץ שהופיע על כריכת הספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט", ובו נראים נערי חסמבה רכובים על חמור, ומובילים את אויבם, סרג'נט סמית, כשהוא קשור בידיו וברגליו.^[10]

חסמבה הייתה נושא לפרודיות, לחיקויים ולפרסומות, הן בטלוויזיה והן בקומיקס ובספרות.

• ביולי 1990, לאחר פרשת "התרגיל המסריח", הוקדשה תוכנית פתיחת העונה בזהו זה! לחסמבה ובה ירון זהבי, תמר ועוזי מנסים לתפוס את ח"כ אלימלך זורקין, שלאחר שערק מסיעתו השתלט על קופת המדינה, אבל מכיוון שיש לו חסינות אי אפשר לעשות לו כלום.^[11]
• ב-1996 השתמשו בחסמבה בתור פרסומת לשירות "עקוב אחרי" של בזק. את ירון זהבי גילם שרון צור. פרסומת זו זכתה לפרודיות מצד כוכבי הקומדי סטור, ואף מצד כוכבי זהו זה!.^[12]
• ב-1996, בעקבות פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, העלתה החמישייה הקאמרית מערכון בו גילם רמי הויברגר את ירון זהבי, שנפצע, אך מסרב לקבל את דמו של מנשה התימני אותו גילם מנשה נוי.^[13]
• ב-2008, באחד מפרקי תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת", עשו פרודיה על חסמבה בה שלמה ארצי חזר לנעליו של ירון זהבי, ואילו שאר החסמבאים גולמו על ידי משתתפי התוכנית^[14].
• בתוכנית הלילה "שינויים בלוח השידורים" של "ערוץ 10" עם שרון טייכר וערן זרחוביץ' ששודרה בשנת 2009 שודר מערכון קבוע בשם "החמישייה האמיצה" המהווה פרודיה על חסמבה.
• בסדרה "הפיג'מות" נעשתה בעונתה השמינית פרודיה לחסמבה ובייחוד לסרט "חסמבה ונערי ההפקר".
• ב-2020 זהו זה עשו מערכון בו נפגשת החבורה לאחר המון שנים להלחם בקורונה. במהלך המערכון הם מגלים שהכינויים שקראו אחד לשני כמו "מנשה התימני", "אהוד השמן" ו-"תמר היפה" כבר לא מתאימים בגלל הפוליטקלי קורקט והשנים שעברו.^[11]

אחת מסדרות הקומיקס שכתבו קובי ניב ודודו גבע נקראה "חסמבא"ה במערות האף". חסמבא"ה – חיידקים סודיים מאוד בתוך אלוף הארץ.

לאחר מותו של מוסינזון, כתבה הסופרת שפרה האפרתי ספר בשם "לא תשווה" (ראה אור בהוצאת "תמוז") המציג את גיבורי חסמבה ככישלונות מזדקנים החיים על תהילת עברם. בשער האחורי של הספר נכתב: "שנים עברו מאז פעלה חבורת חסמבה בין נופי הארץ הנאבקת, ניצחה אויבים מסוכנים וסיכלה פעולות חבלה. שרידי החבורה, קשישים נטושים, זועמים ופגועים, מנסים להתאחד עכשיו להרפתקה אחרונה בהחלט." התיאור הפארודי של החבורה משמש ניגוד לתיאור ההרואי בסדרת הספרים המקורית. כך למשל מתואר המפקד האגדי ירון כגבר מזדקן והומוסקסואל, המכור לאלכוהול. אלמנתו של מוסינזון, חנה מוסינזון, ניהלה מאבק משפטי ארוך כנגד הסופרת בניסיון למנוע את הפצת הספר, בנימוק כי היצירה מפרה את זכויות היוצרים של בעלה, אך לבסוף, בשנת 2003 דחה השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתה ואישר את הפצת הספר, בנימוק כי אין פגיעה בזכות היוצרים, כי אפרתי עיצבה דמויות משלה העומדות בניגוד לדמויות חסמבה, וכי ממילא השימוש שעשתה אפרתי מוגן בהגנת השימוש ההוגן.^[15]

הסיפור גדידין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי מאת אתגר קרת (בקובץ "געגועי לקיסינג'ר") נכתב בעיקרו כפארודיה על סדרת דנידין, אך מופיע בו גם ירון זהבי - אשר בתיאור זה הפך לסוכן בכיר במוסד ואשר לאחר מותו של דנידין מנהל מרדף אחר בנו גדידין כדי להשיג מסמכים סודיים שהיו כביכול בידי אביו.

• ביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון
• החמישייה הסודית
• השביעייה הסודית
• חבורת פופיק
• כס"ח

• אוריאל אופק, מטרזן ועד חסמבה: איך נכתבו סיפורי הרפתקאות, הוצאת מסדה, 1969.
• אלי אשד, מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, הוצאת בבל, 2002, עמ' 84–103.
• מוטי זעירא, חסמבה בערבות הנגב, יגאל מוסינזון: סיפור חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021.

• אורי קציר,‏ סוד מוחלט בהחלט, באתר "הפנקס", 16 ביולי 2010

• מידע על חסמבה בקטלוג הספרייה הלאומית
• אלי אשד‏, סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 25 באוקטובר 2010
• אלי אשד‏, סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות חסמבה -:הדור השלישי, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 6 בנובמבר 2010
• אלי אשד‏, סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון: המערה החשמלית, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 22 באוקטובר 2010
• מתן חרמוני, המערה הדיגיטלית: ספרי חסמב"ה יוצאים בהוצאה מחודשת, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
• מיכל מרגלית, ‏הפנטהאוז ירון זהבי, באתר גלובס, 29 באפריל 2012
• אלי אשד, כך פתרתי את תעלומת המערה החשמלית של חבורת חסמבה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 25 ביוני 2017
• חן מלול, ירון לונדון הופך לירון זהבי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 11 ביוני 2017
• קרן הבר, איך מציירים מערה חשמלית? מאייר ספרי חסמב"ה מספר על יגאל מוסינזון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 11 באוגוסט 2022