ט"ו באב

ערך זה עוסק בתאריך בחודש אב. אם התכוונתם למועד יהודי, ראו ט"ו באב (מועד).

אב

ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה
ה'תשפ"ו
ה'תשפ"ז

אב ה'תשפ"ג
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

אב ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט	ל'

אב ה'תשפ"ה
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

אב ה'תשפ"ו
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

אב ה'תשפ"ז
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש האחד עשר בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש החמישי למניין החודשים מניסן. ט"ו באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

חגים ומועדים

ערך מורחב – ט"ו באב (מועד)

יום קורבן עצים של בני זתוא בן יהודה וכל עם ישראל
סוף עונת עיקר הקיץ ותחילת עונת החום החלש^[1]

אירועים היסטוריים

ה'תרמ"ב – שבעה עשר מייסדי המושבה ראשון לציון עלו על הקרקע
ה'תרע"ח – הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים
ה'תש"ג – פריצת מרד גטו ביאליסטוק, עם התחלת חיסולו על ידי הנאצים
ה'תש"ד – אנה פרנק ובני משפחתה נתפסים בידי הגסטאפו באמסטרדם
ה'תש"ח – הוקם קיבוץ יפתח
ה'תשכ"ט – ההתנחלות קיבוץ ראש צורים עלתה על הקרקע
ה'תשמ"ב – נחנך בית הכנסת הגדול בירושלים
בעבר, ט"ו באב היה היום שבו נערך פנקס הבוחרים של ישראל,^[2] כלומר היו מכינים פנקס בוחרים פעם בשנה, ביום ט"ו באב, וכאשר הייתה מתקיימת מערכת בחירות, לכנסת או לרשויות המקומיות, היה יכול להצביע רק מי שמלאו לו 18 לפני ט"ו באב שקדם ליום הבחירות.

נולדו

ה'תר"ז – הרב אריה ליבש הורוויץ, רבה של סטאניסלב (נפטר ב-ה'תרס"ט)
ה'תרמ"ב – איתמר בן-אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה והילד העברי הראשון
ה'תרנ"ד – לוין קיפניס, סופר ומשורר ילדים ישראלי. חתן פרס ישראל לספרות ילדים 1978. (נפטר ב-ה'תש"ן)
ה'תרנ"ד – הרב חיים שאול ברוק, ראש ישיבות חב"ד "אחי תמימים" בתל אביב ובראשון לציון ומשפיע חב"די מרכזי בישראל. (נפטר ב-ה'תשכ"ה)
ה'תרס"ו – גאורג זינגר, מנצח ופסנתרן ישראלי (נפטר ב-ה'תשמ"א)
ה'תרפ"ד – הרב מאיר יהודה גץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים (נפטר כ"ג באלול ה'תשנ"ה)
ה'תרצ"ט – ברוך נחשון, צייר ישראלי
ה'תשט"ו – הרב משה הררי - פוסק ציוני דתי.
ה'תשכ"ז – מירי נבו, מנחת טלוויזיה ושדרנית ספורט ישראלית
ה'תשכ"ז – אייל וייס, מפקד יחידת דובדבן (נהרג ב-ה'תשס"ב)
ה'תש"ל – צבי יחזקאלי, הכתב לענייני ערבים של ערוץ 10
ה'תשנ"א – יאיר נתניהו, בנם של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו

נפטרו

ה'תקמ"ב רבי עמרם בן דיוואן, שד"ר ומקובל
ה'תרל"ג – הרב אשר מסטולין (השני), האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות קרלין
ה'תרל"ח – רבי יעקב ליינר מאיזביצה, אדמו"ר
ה'תשמ"ז – איבון נווז'ן, חסידת אומות העולם ומצילת 4,000 ילדים מיהודי בלגיה (נולדה ב-ה'תרס"א)

י"ד באב – ט"ז באב
אב

הערות שוליים

^ יוסף זליגר, חמישה עשר בשבט וחמישה עשר באב. על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ו, עמוד ב'.
^ כך למשל ב-חוק פנקס הבוחרים לכנסת, תשי"ט-1959: "שנת פנקס בוחרים" או "שנת פנקס" – התקופה המתחילה ביום ט"ו באב של שנה פלונית והמסתיימת ביום י״ד באב של השנה שלאחריה".

[1] יוסף זליגר, חמישה עשר בשבט וחמישה עשר באב. על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ו, עמוד ב'.

[2] כך למשל ב-חוק פנקס הבוחרים לכנסת, תשי"ט-1959: "שנת פנקס בוחרים" או "שנת פנקס" – התקופה המתחילה ביום ט"ו באב של שנה פלונית והמסתיימת ביום י״ד באב של השנה שלאחריה".

[1]