טלסקופ החלל צ'נדרה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | מצפה הכוכבים האסטרופיזי של הסמית'סוניאן, מרכז טיסות החלל מרשל  |
| יצרן | TRW Inc. |
| תאריך שיגור | 23 ביולי 1999 |
| משגר | מעבורת החלל קולומביה |
| אתר שיגור | מתחם שיגור 39B במרכז החלל קנדי |
| http://chandra.harvard.edu | |
| משימה | |
| סוג משימה | טלסקופ חלל בתחום הרנטגן |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | מסלול אליפטי גבוה |
| נטייה | 38.6737 מעלה |
| אפואפסיד | 133,000 קילומטר |
| פריאפסיד | 16,000 קילומטר |
| זמן הקפה | 64.2 שעות |
| משך המשימה הכולל | 23 ביולי 1999 – הווה (25 שנים) |
| משך המשימה | מתוכנן - 5 שנים, בפועל - מעל 15 שנים |
| מידע טכני | |
| משקל | 4,800 קילוגרם |
| אורך | 13.8 מ' |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 25867 |
| מאגר המידע הלאומי | 1999-040B |
  | |
טלסקופ החלל צ'נדרה (באנגלית: Chandra X-ray Observatory) הוא לוויין ששוגר בעזרת מעבורת החלל קולומביה במשימה STS-93 של נאס"א ב-23 ביולי 1999. טלסקופ צ'נדרה מכיל מספר מכשירים רגישים לקרינת רנטגן (קרינת-X), ומיקומו בחלל מאפשר לו לצפות בתחום קרינה זה שכמעט אינו חודר דרך אטמוספירת כדור הארץ. צ'נדרה הפך, מאז הצבתו בחלל, לכלי מחקר חשוב באסטרופיזיקה ולכלי המחקר המרכזי של מקורות קרינת רנטגן ביקום. הטלסקופ נקרא על שם האסטרופיזיקאי ההודי סוברהמניאן צ'נדראסקאר שהכינוי שלו היה צ'נדרה. החל משנת 2014 התוכנית מנוהלת על ידי בלינדה וילקס.
תגליות ותצפיות חשובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התצפיות שבוצעו על ידי טלסקופ החלל צ'נדרה היו לעיתים קרובות פורצות דרך וקידמו משמעותית את התחום של אסטרונומיית רנטגן:
- צילום ראשון של שארית הסופרנובה בקסיופאה A נתן לאסטרונומים הצצה ראשונה לעצם קומפקטי במרכז שארית הסופרנובה, כנראה כוכב נייטרונים או חור שחור.[1]
- בערפילית הסרטן, שארית סופרנובה נוספת, בצילומים של צ'נדרה נראתה לראשונה טבעת סביב הפולסאר המרכזי וסילוני חומר שנראו לפני כן באופן חלקי בלבד.[2]
- תמונות ראשונות ברנטגן של גלי הלם בשארית סופרנובה, בשארית הסופרנובה 1987A.
- תלמידי תיכון גילו כוכב נייטרונים (CXOU J061705.3+222127) בשארית הסופרנובה IC 443 באמצעות מידע מצ'נדרה.
- לראשונה נצפתה פליטת קרינת רנטגן מהחור השחור העל-מסיבי ב-Sag A, במרכז גלקסיית שביל החלב.[3]
- גילוי סוג חדש של חור שחור בגלקסיה M82 - עצם בעל מסה בינונית, שמהווה את החוליה החסרה בין חור שחור כוכבי לבין חור שחור על-מסיבי.[4]
- תצפית בגלי קול מפעילות אלימה סביב חור שחור על-מסיבי בצביר פרסאוס (2003).
- צילומים ראשונים של צללית גלקסיה קטנה שנטרפת על ידי גלקסיה גדולה יותר, באזור Perseus A.
- התגלו כמויות גדולות מהצפוי של גז קר המסתחרר למרכז גלקסיית אנדרומדה.
- נצפו לראשונה בפירוט רב חזיתות לחץ ב-Abell 2142, אזור מיזוג צבירי גלקסיות.
- שיוך ראשון של קווי פליטה ברנטגן להתפרצות גמא.[5]
- תצפיות על ידי צ'נדרה ולוויין בפו-סאקס מובילות להשערה כי התפרצויות גמא מתרחשות באזורי יצירת כוכבים.
- מדידת ערכו של קבוע האבל באמצעות אפקט סונאייב-זלדוביץ'.
- מציאת עדויות חזקות לקיום חומר אפל באמצעות תצפית על התנגשות צבירי-על (2006).
- תצפיות ב-Bullet Cluster, שמציבות חסמים על חתך הפעולה לאינטראקציה עצמית של חומר אפל.[6]
- תצפית על TWA-5B, ננס חום, שמקיף מערכת בינארית של כוכבים דמויי שמש.
- גילוי כי כמעט כל כוכבי הסדרה הראשית פולטים קרינת רנטגן. (Schmitt & Liefke, 2004)
- נצפתה צללית הרנטגן של טיטאן (ירחו של שבתאי) כשהוא מלקה את ערפילית הסרטן.
- גילוי פליטת רנטגן מחומר שנופל מדיסקה פרוטופלנטרית על הכוכב.[7]
- מידע מצ'נדרה מעלה את האפשרות כי ייתכן שהעצמים RX J1856.5-3754 ו-3C58, שתחילה נחשבו לפולסארים, הם למעשה עצמים דחוסים אף יותר - כוכבי קווארקים. תוצאות אלה עדיין נמצאות בדיון וטרם התקבלו על ידי הקהילה המדעית.
תכונות ופרטי טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעבורת החלל שהביאה את הטלסקופ לחלל (STS 93) הייתה הראשונה בפיקודה של אשה.
- אורך המתקן 13.7 מטר, והוא הגוף הארוך ביותר שנישא על ידי מעבורת החלל.
- הטלסקופ נמצא בגובה פי 100 מטלסקופ "האבל" (שליש הדרך לירח).
- הטלסקופ מסוגל לקלוט קרני X מחלקיקים עד לשנייה האחרונה לפני בליעתם על ידי חור שחור ויכול לקלוט קרני X מענני גז כל כך צפופים ועבים, שלאור ייקח 5 מיליון שנים לחצות אותם.
- בזמן מעבר ממטרה אחת לשנייה, הטלסקופ נע במהירות קטנה ממהירות מחוג הדקות בשעון.
- ההספק החשמלי הנדרש להפעיל את מערכות הטלסקופ הוא 2 קילוואט (הספק דומה לזה של פן לייבוש שיער).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טלסקופ החלל צ'נדרה (באנגלית)
טלסקופ החלל צ'נדרה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר טלסקופ החלל צ'נדרה (באנגלית)
- טלסקופ החלל צ'נדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pavlov GG, Zavlin VE, Aschenbach B, Trumper J, Sanwal D (2000). "The Compact Central Object in Cassiopeia A: A Neutron Star with Hot Polar Caps or a Black Hole?". Astrophysical Journal 531 (1): L53–L56. doi:10.1086/312521. PMID 10673413.
- ^ Weisskopf MC, Hester JJ, Tennant AF, Elsner RF, Schulz NS, Marshall HL, Karovska M, Nichols JS, Swartz DA, Kolodziejczak JJ, O'Dell SL (2000). "Discovery of Spatial and Spectral Structure in the X-Ray Emission from the Crab Nebula". Astrophysical Journal 536 (2): L81–L84. doi:10.1086/312733. PMID 10859123.
- ^ Baganoff FK, Bautz MW, Brandt WN, Chartas G, Feigelson ED, Garmire GP, Maeda Y, Morris M, Ricker GR, Townsley LK, Walter F (2001). "Rapid X-ray flaring from the direction of the supermassive black hole at the Galactic Centre". Nature 413 (6851): 45–8. doi:10.1038/35092510. PMID 11544519.
- ^ Griffiths RE, Ptak A, Feigelson ED, Garmire G, Townsley L, Brandt WN, Sambruna R, Bregman JN (2000). "Hot plasma and black hole binaries in starburst galaxy M82". Science 290 (5495): 1325–8. doi:10.1126/science.290.5495.1325. PMID 11082054.
- ^ Piro L, Garmire G, Garcia M, Stratta G, Costa E, Feroci M, Meszaros P, Vietri M, Bradt H, Frail D, Frontera F, Halpern J, Heise J, Hurley K, Kawai N, Kippen RM, Marshall F, Murakami T, Sokolov VV, Takeshima T, Yoshida A (2000). "Observation of X-ray lines from a gamma-ray burst (GRB991216): evidence of moving ejecta from the progenitor". Science 290 (5493): 955–8. doi:10.1126/science.290.5493.955. PMID 11062121.
- ^ Recent and Future Observations in the X-ray and Gamma-ray Bands
- ^ Kastner JH, Richmond M, Grosso N, Weintraub DA, Simon T, Frank A, Hamaguchi K, Ozawa H, Henden A (2004). "An X-ray outburst from the rapidly accreting young star that illuminates McNeil's nebula". Nature 430 (6998): 429–31. doi:10.1038/nature02747. PMID 15269761.
| בקרת זהויות |
|
|---|