טניס במשחקים האולימפיים

טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם אוסטרליה אוסטרליה הפתוחה צרפת רולאן גארוס הממלכה המאוחדת אליפות וימבלדון ארצות הברית ארצות הברית הפתוחה
גברים (ATP)		נשים (WTA)
סבב ה-ATP גמר ה-ATP מאסטרס 1000 סדרת 500 סדרת 250 דירוג ה-ATP סבב ה-ATP צ'לנג'ר סדרת 125 טורנירי ITF הסבב העולמי גביע דייוויס אולימפיאדה		סבב ה-WTA גמר ה-WTA WTA 1000 WTA 500 WTA 250 דירוג ה-WTA סבב ה-WTA צ'לנג'ר WTA 125 טורנירי ITF הסבב העולמי גביע בילי ג'ין קינג אולימפיאדה

טורניר הטניס במסגרת המשחקים האולימפיים הוא אחת התחרויות החשובות של הענף, אך בניגוד לענפים אולימפיים אחרים הוא אינו הראשון בחשיבותו, כי ארבעת טורנירי הגרנד סלאם נחשבים יותר ממנו אפילו בשנה אולימפית.

טניס נכלל במשחקים האולימפיים מתחילתם ב-1896 עד 1924, אך לאחר מכן הוצא מהתוכנית האולימפית והוחזר אליה רק ב-1988, וזאת לאחר שהותר למקצוענים להשתתף באולימפיאדות, דבר שאיפשר את השתתפותם של הטניסאים שלא יכלו להשתתף קודם לכן מסיבה זו (באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) היה טורניר ראווה בלתי רשמי).

ישנם מספר דברים המבדילים את הטורניר האולימפי משאר הטורנירים בענף. הראשון הוא שאין בו פרסים כספיים, אלא רק מדליות לזוכים בשלושת המקומות הראשונים ותעודות למדורגים 4–8 כמו בשאר התחרויות האולימפיות. כדי לקבוע את הזוכה במדליית ארד מתקיים משחק בין המפסידים בחצי הגמר. השני הוא שמספר המשתתפים ממדינה אחת מוגבל (המכסה המקסימלית למדינה היא 4 שחקני יחידים ושני זוגות, ו-6 שחקנים סה"כ, ומספר זהה לנשים), ולכן לא משתתפים כל הטניסאים הטובים ביותר. כך למשל לא יכלה מריה שרפובה לשחק באולימפיאדת אתונה (2004) מכיוון שבתאריך הקובע (שהיה לפני זכייתה בטורניר וימבלדון באותה שנה) היא לא הייתה בין 4 הרוסיות הראשונות. בנוסף לכך, הוועדים האולימפיים הלאומיים יכולים למנוע מטניסאים שהשיגו את הקריטריון של פדרציית הטניס הבינלאומית (ITF) להשתתף בטורניר מכיוון שלא השיגו את הקריטריון הלאומי. מקרים כאלה היו למשל ב-2004 וה"קורבנות" היו 2 טניסאיות גרמניות, טניסאי הולנדי ודודי סלע מישראל, דבר שהכעיס מאוד את מנהלי הסבב העולמי לגברים (ATP) והסבב העולמי לנשים (WTA), שטענו שהוסכם עם ITF שכל השחקנים הזכאים יוכלו להשתתף בטורניר. מגבלה נוספת על ההשתתפות בטורניר האולימפי היא ששחקנים צריכים להיות מוכנים לשחק בגביע דייוויס או בגביע הפדרציה כדי להשתתף בטורניר. שחקני הזוגות חייבים להיות מאותה מדינה. כמו כן, בטורניר האולימפי אין מוקדמות.

בטורניר האולימפי משתתפים 64 שחקנים/יות בתחרויות היחידים, 32 זוגות של נשים וגברים ו-16 זוגות מעורבים. תחרויות זוגות מעורבים התקיימו באולימפיאדת פריז (1900), ובין 1912 ל-1924, והוחזרו לתוכנית המשחקים באולימפיאדת לונדון (2012). מכסת המשתתפים הכוללת שנקבעה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי היא 86 שחקנים מכל מין.

בין אולימפיאדות אתונה 2004 ללונדון 2012, למשתתפים בטורניר האולימפי (יחידים, לא זוגות) ניתנו נקודות דירוג שנכללו בדירוג העולמי של סבבי ה-ATP ו-WTA. הניקוד בטורניר האולימפי היה שווה פחות מהטורנירים הגדולים של הסבבים האלה, סבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP אצל הגברים וטורנירי הפרמייר של WTA אצל הנשים. אף על פי שהטורניר האולימפי נערך רק פעם ב-4 שנים, נקודות הדירוג נמחקו אחרי שנה כנהוג בשאר הטורנירים. החל מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) לא ניתנות נקודות דירוג כלל.

מדיה וקבצים בנושא טניס במשחקים האולימפיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טניס במשחקים האולימפיים

טניס במשחקים האולימפיים
אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • מקסיקו סיטי (1968) (הדגמה) • לוס אנג'לס (1984) (הדגמה) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)