טעות - לעולם חוזר

טעות – לעולם חוֹזֵר (בראשי תיבות: טל"ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי השוגה לחזור בו מטעותו בכל שָלָב. מקובל לציין "טל"ח" (או "ט.ל.ח.") בשוליהם של מחירונים, דפי חשבון ומסמכים עסקיים דומים, כדי להבהיר שטעות שנפלה בהם בתום לב לא תחייב את הטועה. לביטוי זה משמעות חוזית, משום שהצגת מחירון או הגשת חשבון הן חלק מהמהלכים הכרוכים בכריתת חוזה ובמימושו, כך שטעות עלולה להפוך למחייבת ללא הסתייגות זו. השימוש בביטוי על גבי חשבונות בישראל הוא בעקבות הביטוי באנגלית, המשמש בעיקר בבריטניה ובאירלנד, Errors and Omissions Excepted שנכתבות בקיצור E&OE.

בהשאלה משמש הביטוי המשובש במכוון "טעות לעולם חוזרת" כדי להנהיג מידת הבנה וסלחנות כלפי טעויות, משום שהן חלק בלתי נפרד מהחיים ועל כן נסלחות.

ביהדות

צורה דומה של הביטוי מופיעה לראשונה בתלמוד הבבלי, אך במשמעות שונה: הטועה מחויב לחזור ולתקן (ולכן הטועה הוא החוזר). במסגרת דיון בדיני אונאה נאמר "ואמר רב נחמן: לא שנו אלא לוקח, אבל מוכר – לעולם חוזר".^[1] הצירוף "לעולם חוזר" נפוץ מאוד בספרות התלמודית בהלכות קנייה ומכירה. הרמב"ם חזר על עיקרון זה בהלכות מכירה שבמשנה תורה, וכתב: "במה דברים אמורים, בלוקח, שהרי המקח בידו ומראהו. אבל המוכר חוזר בהוניה לעולם",^[2] וכן נפסק בשולחן ערוך: "הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּמִדָּה, בְּמִשְׁקָל אוֹ בְּמִנְיָן, וְטָעָה בְּכָלְשֶׁהוּ - חוֹזֵר לְעוֹלָם, שאין הוניה אלא בדמים; אבל בחשבון, חוזר".^[3]

נוסף על מקרי הונאה, הביטוי נקשר להלכות חזרת הש"ץ. קיים כלל האומר, שאם במהלך תפילתו טעה שליח הציבור, הוא אינו צריך לחזור ולתקן, מפני טורח הציבור, אלא כן מדובר בשלוש הברכות הראשונות; בלשון הרמב"ם: "שאם טעה בהם, לעולם חוזר".^[4]