טרייסי אולמן

טרייסי אולמן
Tracey Ullman
אולמן בטקס פרסי האמי, 1990
אולמן בטקס פרסי האמי, 1990
לידה 30 בדצמבר 1959 (בת 64)
סלוג, בקינגהאמשייר, בריטניה
שם לידה Trace Ullman עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קומדיה וסאטירה
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה לאמנויות התיאטרון איטליה קונטי
  • LVS Ascot
  • Burnham Grammar School
  • Jubilee High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלן מק'וואן (19832013) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גלובוס הזהב, שבעה פרסי האמי, פרס באפט"א, פרס גילדת שחקני המסך
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרייסי אולמןאנגלית: Tracey Ullman; נולדה ב-30 בדצמבר 1959) היא שחקנית, קומיקאית, תסריטאית וזמרת אנגלייה-אמריקאית. זוכת פרס גלובוס הזהב, שבעה פרסי האמי, פרס גילדת שחקני המסך ופרס באפט"א. אולמן היא השחקנית הזרה הראשונה שזכתה להערכת הקהל האמריקאי בזכות תרומתה לתעשיית הבידור הטלוויזיונית של ארצות הברית בסוף שנות ה-80.

נולדה בשם טרייס אולמן בסלו, בקינגהאמשייר (כיום ברקשייר) שבדרום-מזרח אנגליה למשפחה נוצרית-קתולית. הוריה הם דורין (לבית קליבר) ואנתוני ג'ון אולמן. אביה הגיע לאנגליה כחייל פולני במסגרת הפינוי מדנקרק (מבצע דינמו) במלחמת העולם השנייה. אימה בריטית ממוצא צועני. שמה הפרטי המקורי היה "טרייס", אך היא הוסיפה לו "י". אביה של אולמן נפטר מהתקף לב בגיל 50 כאשר הייתה בת שש, ואמה נשאה בשנית.

את ניסיונה הראשון רכשה אולמן כנערה מתבגרת על במת "אקדמיית איטליה קונטי" לתיאטרון. מגיל 16 עבדה כרקדנית בהצגות ומופעי בידור בגרמניה ובאנגליה. בזכות החשיפה קבלה תפקידים במספר מחזות מוזיקליים בתיאטראות בוסט אנד בלונדון, ביניהם "גריז" ו"The Rocky Horror Show". ב-1984 השתתפה אולמן בהתחרות אלתורים, יצרה דמות של זמרת שחזרה לדת בשם בברלי, והופעתה הפכה ללהיט. היא זכתה בפרס "השחקנית החדשה הטובה ביותר", והוצעה לה סדרה משלה ב-BBC. ב-1983 זכתה להשתתף במחזה המוזיקלי של אנדרו לויד ובר "סטארלייט אקספרס".

ב-2006 אולמן התאזרחה בארצות הברית, בנוסף לאזרחות הבריטית שלה מלידה.

ראשית דרכה בתעשיית הבידור הבריטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמן החלה את הקריירה המקצועית שלה כשחקנית בתעשיית הבידור הבריטית בסדרה הקומית "שלוש מסוג אחד", על הופעותייה בסדרה אולמן זכתה בפרס באפט"א. אולמן הופיעה במשך עונה אחת בסיטקום הבריטי "בנות מעל" ונאלצה לעזוב את הסדרה בעקבות הריון שעברה.

המעבר וההצלחה הראשונית בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמן שלחה קלטות באמצעות סוכנה לבמאי-מפיק ג'יימס ברוקס במטרה לצוד את תשומת לבו. ברוקס שהיה עסוק בקריירה קולנועית החליט לקחת את אולמן תחת חסותו ולשוב לעסוק בבידור בטלוויזיה. ברוקס לקח בחשבון את יכולותיה המגוונות של אולמן בתחומי המשחק, השירה והריקוד. בשנת 1987 יצרו ביחד את תוכנית המערכונים "המופע של טרייסי אולמן" בהנחייתה של אולמן. בתוכנית שנמשכה ארבע עונות מוצלחות חיקתה אולמן מספר רב של דמויות וערכה מופיעים מוזיקליים בהפקתה של פאולה עבדול .

אולמן זכתה להצלחה לה לא זכתה אף שחקנית טלוויזיה זרה לפנייה, עם זכייה בפרס גלובוס הזהב, זכיות בפרס אמי ובפרס הקומדיה האמריקאית הפכה לאחת הקומיקאיות הפופולריות והמוכשרות ביותר בארצות הברית. קומדיית המצבים המצוירת "משפחת סימפסון" התגלתה לראשונה בתור פינה קבועה במשך שלוש עונות בתוכניתה של אולמן . אולמן לא קיבלה קרדיט על הצלחת משפחת סימפסון, מה שהוביל אותה לתבוע את חברת "פוקס המאה ה-20". דיבבה בפרק אחד בסדרה את הכלב של בארט סימפסון.

המעבר לערוץ HBO

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמן עברה לערוץ HBO שם הגישה מספר תוכניות וזכתה בשני פרסי אמי נוספים על הופעתה בתוכניות ספיישל מוזיקליות. תוכנית הספיישל המצליחה "טרייסי אולמן נאבקת בניו יורק" הייתה השראה למפיקי הערוץ ליצירת סדרת המערכונים "טרייסי אולמן נאבקת ב...". בסדרה חיקתה אולמן דמויות מגוונות בחברה האמריקאית והאנגלית, זכתה במהלך שלוש שנותייה בתוכנית בפרס גילדת שחקני המסך ובארבעה פרסי הקומדיה האמריקאית . בשנת 1999 זכתה אולמן בפרס אמי השביעי שלה במספר על תפקידה בסדרה "אלי מקביל" בתור ד"ר טרייס קלארק הפסיכולוגית של עורכת הדין אלי מקביל (קליסטה פלוקהארט). אולמן יצרה ביחד עם בעלה אלן מק'וואן את תוכנית הספין אוף ל" טרייסי אולמן נאבקת ב", "טרייסי אולמון במעשיות הקרונים" ואת תוכנית הספיישל "טרייסי אולמן: חיה וחשופה" אודות חייה האישיים של אולמן. בשנת 2008 הגיעה אולמן לביקור בישראל לצורך קידום תוכניתה "מצב האומה- טרייסי אולמן".

שיחקה את הופעת הבכורה שלה בקולנוע בדרמה המוזיקלית "תמסור את ברכותיי לרחוב הרחב" לצידם של חברי להקת "הביטלס" רינגו סטאר ופול מקרטני. הופיעה לצידה של מריל סטריפ בדרמת המלחמה הפמיניסטית "הרבה ולא כלום" והועמדה לפרס האקדמיה הבריטית לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בין תוכניות הטלוויזיה המצליחות בהן כיכבה אולמן מצאה זמן גם לשחק בהוליווד והופיעה ב"קליעים מעל ברודוויי" של וודי אלן בתפקיד השחקנית אדן ברנט, "רובין הוד: גברים בגטקעס" בתור המכשפה לאטרין ו"אני מת עלייך".

בשנת 2000 נתנה אולמן את הופעתה הטובה ביותר כשחקנית קולנוע לצידו של וודי אלן בקומדיית הפשע בבימויו נוכלים בגרוש, בסרט גילמה את פרנצ'י אשתו של ריי וינקלר שמוכרת עוגיות והועמדה לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטוב ביותר בסרט קומי/מוזיקלי. ב-2004 כיכבה בקומדיה הפרובוקטיבית של ג'ון ווטרס "איזו בושה" בתור סילביה סטיקלס השמרנית שהופכת בעקבות תאונה למכורה לסקס. ב-2007 הופיעה אולמן בתור המספרת "אמא טבע" בקומדיה הרומנטית "אף פעם לא אהיה שלך". אולמן תרמה את קולה לסרט האנימציה של טים ברטון "חתונת הרפאים" ודיבבה את נל אמו של ויקטור ואן דורט. ב-2009 קיבלה אולמן פרס מפעל חיים בטקס פרסי הבפט"א.

בשנת 2020 שיחקה בסרטו של ריאן מרפי "הנשף" שמבוסס על המחזמר באותו שם משנת 2016.

אולמן הצליחה בתחילת דרכה בתור זמרת הרוק והוציאה לאור סינגלים אחדים לדוגמת "BREAKAWAY" ו-"THEY DON'T KNOW ABOUT US " והקאבר לשיר "They Don't Know" שהגיעו לצמרת מצעד הסינגלים הבריטי. בשנת 1983 הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה "You Broke My Heart in 17 Places" שזכה להצלחה יחסית. לאחר כישלון אלבומה השני "You Caught Me Out" עזבה אולמן את המוזיקה לטובת קריירת משחק במשרה מלאה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולמן נשואה למפיק זוכה פרס אמי אלן מק'וואן, לזוג שני ילדים. בשנת 2006 לאחר 25 שנות עבודתה בארצות הברית קיבלה אולמן אזרחות אמריקאית.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • You Broke My Heart in 17 Places" 1983"
  • 1983 "You Caught Me Out"
  • Forever - The Best Of Tracey Ullman" 1984"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרייסי אולמן בוויקישיתוף


הקודם:
2019: אוליביה קולמן (פליבג)
פרס סטלייט – השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה בסדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה
2020: טרייסי אולמן (גברת אמריקה)
הבא:
2021: ליסה אדלשטיין (שיטת קומינסקי)