טרייסי אולמן
אולמן בטקס פרסי האמי, 1990 | |
לידה | 30 בדצמבר 1959 (בת 64) סלוג, בקינגהאמשייר, בריטניה |
---|---|
שם לידה | Trace Ullman |
סוגה מועדפת | קומדיה וסאטירה |
מדינה | ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1983 |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | אלן מק'וואן (1983–2013) |
פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב, שבעה פרסי האמי, פרס באפט"א, פרס גילדת שחקני המסך |
פרופיל ב-IMDb | |
טרייסי אולמן (באנגלית: Tracey Ullman; נולדה ב-30 בדצמבר 1959) היא שחקנית, קומיקאית, תסריטאית וזמרת אנגלייה-אמריקאית. זוכת פרס גלובוס הזהב, שבעה פרסי האמי, פרס גילדת שחקני המסך ופרס באפט"א. אולמן היא השחקנית הזרה הראשונה שזכתה להערכת הקהל האמריקאי בזכות תרומתה לתעשיית הבידור הטלוויזיונית של ארצות הברית בסוף שנות ה-80.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם טרייס אולמן בסלו, בקינגהאמשייר (כיום ברקשייר) שבדרום-מזרח אנגליה למשפחה נוצרית-קתולית. הוריה הם דורין (לבית קליבר) ואנתוני ג'ון אולמן. אביה הגיע לאנגליה כחייל פולני במסגרת הפינוי מדנקרק (מבצע דינמו) במלחמת העולם השנייה. אימה בריטית ממוצא צועני. שמה הפרטי המקורי היה "טרייס", אך היא הוסיפה לו "י". אביה של אולמן נפטר מהתקף לב בגיל 50 כאשר הייתה בת שש, ואמה נשאה בשנית.
את ניסיונה הראשון רכשה אולמן כנערה מתבגרת על במת "אקדמיית איטליה קונטי" לתיאטרון. מגיל 16 עבדה כרקדנית בהצגות ומופעי בידור בגרמניה ובאנגליה. בזכות החשיפה קבלה תפקידים במספר מחזות מוזיקליים בתיאטראות בוסט אנד בלונדון, ביניהם "גריז" ו"The Rocky Horror Show". ב-1984 השתתפה אולמן בהתחרות אלתורים, יצרה דמות של זמרת שחזרה לדת בשם בברלי, והופעתה הפכה ללהיט. היא זכתה בפרס "השחקנית החדשה הטובה ביותר", והוצעה לה סדרה משלה ב-BBC. ב-1983 זכתה להשתתף במחזה המוזיקלי של אנדרו לויד ובר "סטארלייט אקספרס".
ב-2006 אולמן התאזרחה בארצות הברית, בנוסף לאזרחות הבריטית שלה מלידה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית דרכה בתעשיית הבידור הבריטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולמן החלה את הקריירה המקצועית שלה כשחקנית בתעשיית הבידור הבריטית בסדרה הקומית "שלוש מסוג אחד", על הופעותייה בסדרה אולמן זכתה בפרס באפט"א. אולמן הופיעה במשך עונה אחת בסיטקום הבריטי "בנות מעל" ונאלצה לעזוב את הסדרה בעקבות הריון שעברה.
המעבר וההצלחה הראשונית בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולמן שלחה קלטות באמצעות סוכנה לבמאי-מפיק ג'יימס ברוקס במטרה לצוד את תשומת לבו. ברוקס שהיה עסוק בקריירה קולנועית החליט לקחת את אולמן תחת חסותו ולשוב לעסוק בבידור בטלוויזיה. ברוקס לקח בחשבון את יכולותיה המגוונות של אולמן בתחומי המשחק, השירה והריקוד. בשנת 1987 יצרו ביחד את תוכנית המערכונים "המופע של טרייסי אולמן" בהנחייתה של אולמן. בתוכנית שנמשכה ארבע עונות מוצלחות חיקתה אולמן מספר רב של דמויות וערכה מופיעים מוזיקליים בהפקתה של פאולה עבדול .
אולמן זכתה להצלחה לה לא זכתה אף שחקנית טלוויזיה זרה לפנייה, עם זכייה בפרס גלובוס הזהב, זכיות בפרס אמי ובפרס הקומדיה האמריקאית הפכה לאחת הקומיקאיות הפופולריות והמוכשרות ביותר בארצות הברית. קומדיית המצבים המצוירת "משפחת סימפסון" התגלתה לראשונה בתור פינה קבועה במשך שלוש עונות בתוכניתה של אולמן . אולמן לא קיבלה קרדיט על הצלחת משפחת סימפסון, מה שהוביל אותה לתבוע את חברת "פוקס המאה ה-20". דיבבה בפרק אחד בסדרה את הכלב של בארט סימפסון.
המעבר לערוץ HBO
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולמן עברה לערוץ HBO שם הגישה מספר תוכניות וזכתה בשני פרסי אמי נוספים על הופעתה בתוכניות ספיישל מוזיקליות. תוכנית הספיישל המצליחה "טרייסי אולמן נאבקת בניו יורק" הייתה השראה למפיקי הערוץ ליצירת סדרת המערכונים "טרייסי אולמן נאבקת ב...". בסדרה חיקתה אולמן דמויות מגוונות בחברה האמריקאית והאנגלית, זכתה במהלך שלוש שנותייה בתוכנית בפרס גילדת שחקני המסך ובארבעה פרסי הקומדיה האמריקאית . בשנת 1999 זכתה אולמן בפרס אמי השביעי שלה במספר על תפקידה בסדרה "אלי מקביל" בתור ד"ר טרייס קלארק הפסיכולוגית של עורכת הדין אלי מקביל (קליסטה פלוקהארט). אולמן יצרה ביחד עם בעלה אלן מק'וואן את תוכנית הספין אוף ל" טרייסי אולמן נאבקת ב", "טרייסי אולמון במעשיות הקרונים" ואת תוכנית הספיישל "טרייסי אולמן: חיה וחשופה" אודות חייה האישיים של אולמן. בשנת 2008 הגיעה אולמן לביקור בישראל לצורך קידום תוכניתה "מצב האומה- טרייסי אולמן".
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיחקה את הופעת הבכורה שלה בקולנוע בדרמה המוזיקלית "תמסור את ברכותיי לרחוב הרחב" לצידם של חברי להקת "הביטלס" רינגו סטאר ופול מקרטני. הופיעה לצידה של מריל סטריפ בדרמת המלחמה הפמיניסטית "הרבה ולא כלום" והועמדה לפרס האקדמיה הבריטית לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בין תוכניות הטלוויזיה המצליחות בהן כיכבה אולמן מצאה זמן גם לשחק בהוליווד והופיעה ב"קליעים מעל ברודוויי" של וודי אלן בתפקיד השחקנית אדן ברנט, "רובין הוד: גברים בגטקעס" בתור המכשפה לאטרין ו"אני מת עלייך".
בשנת 2000 נתנה אולמן את הופעתה הטובה ביותר כשחקנית קולנוע לצידו של וודי אלן בקומדיית הפשע בבימויו נוכלים בגרוש, בסרט גילמה את פרנצ'י אשתו של ריי וינקלר שמוכרת עוגיות והועמדה לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטוב ביותר בסרט קומי/מוזיקלי. ב-2004 כיכבה בקומדיה הפרובוקטיבית של ג'ון ווטרס "איזו בושה" בתור סילביה סטיקלס השמרנית שהופכת בעקבות תאונה למכורה לסקס. ב-2007 הופיעה אולמן בתור המספרת "אמא טבע" בקומדיה הרומנטית "אף פעם לא אהיה שלך". אולמן תרמה את קולה לסרט האנימציה של טים ברטון "חתונת הרפאים" ודיבבה את נל אמו של ויקטור ואן דורט. ב-2009 קיבלה אולמן פרס מפעל חיים בטקס פרסי הבפט"א.
בשנת 2020 שיחקה בסרטו של ריאן מרפי "הנשף" שמבוסס על המחזמר באותו שם משנת 2016.
כמוזיקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולמן הצליחה בתחילת דרכה בתור זמרת הרוק והוציאה לאור סינגלים אחדים לדוגמת "BREAKAWAY" ו-"THEY DON'T KNOW ABOUT US " והקאבר לשיר "They Don't Know" שהגיעו לצמרת מצעד הסינגלים הבריטי. בשנת 1983 הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה "You Broke My Heart in 17 Places" שזכה להצלחה יחסית. לאחר כישלון אלבומה השני "You Caught Me Out" עזבה אולמן את המוזיקה לטובת קריירת משחק במשרה מלאה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולמן נשואה למפיק זוכה פרס אמי אלן מק'וואן, לזוג שני ילדים. בשנת 2006 לאחר 25 שנות עבודתה בארצות הברית קיבלה אולמן אזרחות אמריקאית.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמסור את ברכותיי לרחוב הרחב (1984)
- הרבה ולא כלום (1985)
- ג'ק פלאש המקפץ (1986)
- אני מת עלייך (1990)
- שלגייה:עד עצם היום הזה (1993)
- רובין הוד: גברים בגטקעס (2003)
- חטאי הבית (1993)
- אעשה הכול (1994)
- קליעים מעל ברודוויי (1994)
- משהו ללבוש (1994)
- פאניקה (2000)
- נוכלים בגרוש (2000)
- איזו בושה (2004)
- חתונת הרפאים (2005)
- אף פעם לא אהיה שלך (2007)
- המסע של דספרו (2008)
- אל תוך היער (2015)
- קדימה (2020) - דיבוב
- The Actor (TBA)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקנזי (1980)
- שלוש מסוג אחד (1983-1981)
- בנות מעל (1985)
- המופע של טרייסי אולמן (1990-1987)
- משפחת סימפסון (1991) - דיבוב
- המופע של לולו (1995) - דיבוב
- טרייסי אולמן נאבקת ב... (1999-1996)
- אלי מקביל (1999-1998)
- טרייסי אלמון במעשיות הקרונים (2003)
- ויל וגרייס (2004)
- היה היה פעם מזרן (2005) - סרט טלוויזיה
- טרייסי אולמן: חיה וחשופה (2005)
- טרייסי אולמן - מצב האומה (2010-2008)
- איך פגשתי את אמא (2014)
- הנסיכה סופיה הראשונה (2014) - דיבוב
- המופע של טרייסי אולמן (2018-2016)
- בנות (2017)
- אחוזת הווארד (2017)
- גברת אמריקה (2020)
- תרגיע (2021)
- Black Doves (TBA)
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- You Broke My Heart in 17 Places" 1983"
- 1983 "You Caught Me Out"
- Forever - The Best Of Tracey Ullman" 1984"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טרייסי אולמן, ברשת החברתית Goodreads
- טרייסי אולמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- טרייסי אולמן, באתר AllMovie (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר Metacritic (באנגלית)
- טרייסי אולמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- טרייסי אולמן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר Last.fm (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר AllMusic (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר דיזר
- טרייסי אולמן, באתר Discogs (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר Songkick (באנגלית)
- טרייסי אולמן, באתר Genius
- טרייסי אולמן, באתר אמזון מיוזיק
- מירב קריסטל, לאור המצב, באתר ynet, 15 ביולי 2008
- מירב קריסטל, האזרחית מספר אחת, באתר ynet, 22 ביולי 2008
- לי אור אברבך, טרייסי אולמן מגיעה לישראל, nrg, 17 ביולי 2008
- טרייסי אולמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית | ||
---|---|---|
1994-2000 | הלן האנט (1994) • כריסטין ברנסקי (1995) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1996) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1997) • טרייסי אולמן (1998) • ליסה קודרו (1999) • שרה ג'סיקה פרקר (2000) | |
2001-2010 | מייגן מולאלי (2001) • מייגן מולאלי (2002) • מייגן מולאלי (2003) • טרי האטצ'ר (2004) • פליסיטי האפמן (2005) אמריקה פררה (2006) • טינה פיי (2007) • טינה פיי (2008) • טינה פיי (2009) • בטי וייט (2010) | |
2011-היום | בטי וייט (2011) • טינה פיי (2012) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2013) • אוזו אדובה (2014) • אוזו אדובה (2015) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2016) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2017) • רייצ'ל ברוסנהאן (2018) • פיבי וולר-ברידג' (2019) • קתרין אוהרה (2020) • ג'ין סמארט (2021) • ג'ין סמארט (2022) • איו אדבירי (2023) |
הקודם: 2019: אוליביה קולמן (פליבג) | פרס סטלייט – השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה בסדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה 2020: טרייסי אולמן (גברת אמריקה) | הבא: 2021: ליסה אדלשטיין (שיטת קומינסקי) |