טרנסקסואליות באיראן

למרות אופיו המוסלמי פונדמנטליסטי, השלטון באיראן נוהג להתחשב בגברים ונשים המעוניינים לשנות את מינם, בניגוד להוקעתם ורדיפתם המתמדת של הומוסקסואלים ולסביות.

הממשלה שקמה לאחר המהפכה ב-1979 סיווגה טרנסקסואלים וטרנסווסטיטים יחד עם הומוסקסואלים, שהוקעו על ידי המשטר האסלאמי. בהתאם לכך, הם היו צפויים לעונשי הצלפות והוצאות להורג, תחת החוק האיראני החדש.

עם זאת, לאחר מאבקה הממושך של מרים האטון מולקארא (Maryam Hatoon Molkara), אשר לחמה למען זכותה לשנות את מינה עוד מימי שלטון השאה באיראן, קיבלה מהמנהיג העליון של איראן ח'ומייני מכתב שאישר לה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית מגבר לאישה, אשר קיבל מאוחר יותר מעמד של פתווה (פסק הלכה). מעמד זה שינה את יחס השלטון לניתוחים להתאמה מגדרית, והפך אותם לחוקיים באיראן.^[1]

בשנת 1963 כתב רוחאללה ח'ומייני ספר בו הצהיר כי אין הגבלה דתית על ניתוח ל"תיקון מין". אולם באותה תקופה הוא נחשב כמתנגד למשטר, ופסקי ההלכה שלו לא השפיעו על המדיניות הרשמית של המדינה, לה לא הייתה מדיניות מוגדרת לגבי טרנסג'נדריות. הממשלה שקמה לאחר המהפכה ב-1979 סיווגה טרנסקסואלים וטרנסווסטיטים יחד עם הומוסקסואלים, שהוקעו על ידי המשטר האסלאמי. בהתאם לכך, הם היו צפויים לעונשי הצלפות והוצאות להורג, תחת החוק האיראני החדש.

אחת המנהיגות המפורסמות למען זכויות לטרנסקסואלים היא מרים ח'אתון מולכארא (Maryam Hatoon Molkara). כגבר, לפני הניתוח להתאמה מגדרית, היה שמה פריידון. מולכארא נאבקה למען זכותה לשנות את מינה עוד מימי שלטון השאה באיראן. בתחילה השלטון התעמר בה, אולם מכתב שקיבלה מהמנהיג העליון ח'ומייני, שקיבל מעמד של פתווה, שינה את התמונה. לפני המהפכה ביקשה מולכארא לעבור ניתוח להתאמה מגדרית, אך לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ולא קיבלה הכרה דתית במהלך. החל משנת 1975 היא כתבה מכתבים לרוחאללה ח'ומייני כשהיה בגלות. לאחר המהפכה היא פוטרה מעבודתה, הוזרקו לה בניגוד לרצונה הורמונים גבריים, על מנת "להשאירה" כגבר, והיא אושפזה במוסד. היא שוחררה מאוחר יותר הודות לקשרים שהיו לה, וניסתה להשפיע על פוליטיקאים אחרים לתמוך במטרתה. כאשר חזר ח'ומייני לאיראן כמנהיג העליון, היא ביקשה להיפגש עמו – בתחילה, ללא הצלחה. לבסוף קיבלה ממנו מכתב שאישר לה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית מגבר לאישה. המכתב קיבל מאוחר יותר מעמד של פתווה (פסק הלכה). מעמד זה שינה את יחס השלטון האיראני לניתוחים להתאמה מגדרית, והפך אותם לחוקיים במדינה.^[2].

הפתווה של ח'ומייני אושררה על ידי המנהיג העליון הנוכחי של איראן, עלי ח'אמנאי ונתמכה על ידי אנשי דת רבים באיראן. אולם בחברה האיראנית ישנן עדיין דעות קדומות על טרנסג'נדרים, ועל כן ממליצים להם, לאחר שיעברו את הניתוח ומינם ישונה באופן רשמי בכל התעודות, לשמור על דיסקרטיות לגבי עברם.

בדו"ח שפורסם בשנת 2001 טענה נציבות האו"ם לפליטים כי ניתוחים להתאמה מגדרית מבוצעים בצורה גלויה ושכיחה באיראן, וכי הומוסקסואלים וקרוס-דרסרים יהיו בטוחים כל עוד ישמרו על פרופיל נמוך. שלוש שנים לאחר מכן טען ארגון בשם פרויקט סאפרה (ארגון של להט"בים מוסלמים) כי הדו"ח של נציבות האו"ם מוגזם ומתעלם מהפעלת הלחץ של החוק על להט"בים. בנוסף טוען הארגון כי טרנסג'נדרים לא יכולים לבחור שלא לעבור ניתוח. אם מאשרים להם התאמה מגדרית, מצפים מהם להתחיל לעבור טיפולים באופן מיידי. אלה מביניהם שמבקשים להישאר ללא ניתוח (פרה-אופ/נון-אופ), ואנשים שמגדירים עצמם כג'נדרקווירים וא-בינאריים, נרשמים על פי המין עמו נולדו וככאלה הם צפויים להטרדות, ולהעמדה לדין על פי החוק נגד הומוסקסואליות.^[3]

חוג'ת אלאסלאם כרימי-ניא (Hojatoleslam Kariminia), איש דת איראני בדרגה בינונית התומך בזכויות טרנסג'נדרים, הצהיר כי ברצונו להפוך את זכותם של טרנסג'נדרים לשנות את מינם לזכות אדם בסיסית.

החוק באיראן מאפשר רק מעבר של התאמה מגדרית מגבר לאישה, ולא להפך. אלו אשר נולדו כנקבות (ומוגדרים כ"נשים"), אף אם בפנימיותם חשים כגברים, אינם רשאים להתלבש כגברים או להיכנס למקומות השמורים לגברים, והמושג של התאמה מגדרית אינו אפשרי באיראן מבחינתם. נשים הלובשות בגדי גברים או מתחזות לגברים נענשות בעונשי מאסר ומלקות, לפי החוק האיראני.

על פי דיווחים בתקשורת המערבית בשנת 2020, כ-4,000 ניתוחי התאמה מגדרית מבוצעים מדי שנה באיראן. על פי נתוני משרד הבריאות האיראני לשנת 2012, כ-56% מהניתוחים הם למעבר מזכר לנקבה (נשים טרנסיות), וכ-44% הם למעבר מנקבה לזכר . על פי ארגון אמנסטי ואקטיביסטים מקרב חברי הקהילה הלהט"בית המקומית, מטרת השלטון היא להפוך את איראן למדינה שאין בה הומואים ולסביות, והם רואים בדילמה החוקית שבה נמצאים חברי הקהילה האיראנים מצב של ניתוח בכפייה.^[4][5]

• אסלאם ולהט"ב

עיינו גם בפורטל:
	פורטל להט"ב

• http://www.iranian.com/Najmabadi/2005/January/Sex/
• http://montages.blogspot.com/2004/08/changing-sex-changing-islam.html
• מספר כתבות על מרים האטון מולקארא
• טרנסקסואליות באיראן (וידאו)
• As Repression Eases, More Iranians Change Their Sex
• נאזילה פאתי, הומוסקסואלים לא, טרנסקסואלים דווקא כן, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2004