טרפסיכורה

טרפסיכורה
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מנמוסינה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים קליאו, אוטרפה, אראטו, פוליהימניה, אוראניה, קאליופה, מלפומנה, תאליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אכלואוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פרתנופה, Molpe, Hymen, Thelxiepea, Aglaophónos עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרפסיכורה בגן הקיץ.
טרפסיכורה בפסל רומי עתיק מהמאה ה-2 בארמיטאז'.

טֶרָפְּסִיכוֹרָה (יוונית: Τερψιχόρη; מילולית, עונג הריקוד) במיתולוגיה היוונית, הייתה אחת מתשע המוזות, שילדה מנמוסינה, אלת הזיכרון, לזאוס, ראש האלים. טרפסיכורה הייתה הפטרונית של המחול והשירה הדרמטית, ומאוחר יותר גם של השירה הלירית. בדרך כלל היא מתוארת ביצירות אמנות מנגנת בלירה.

לפי מספר מיתוסים, טרפסיכורה, ביחד עם אל הנהר אכלואוס, היא הורתן של הסירנות, ששירתן הענוגה משכה מלחים למותם. מסורות מסוימות מייחסות לה גם את לידת המוזיקאי לינוס, בנו של האל אפולו, אך אחרות קובעות שלינוס הוא בנה של המוזה קאליופה או של המוזה אוראניה.

משמה של טרפסיכורה נגזרה המילה האנגלית Terpsichorean, שמשמעותה - ריקודי, שמתקשר לריקוד.

האסטרואיד 81 Terpsichore (אנ') שהתגלה על ידי וילהלם טמפל (Wilhelm Tempel) בספטמבר 1864 נקרא על שמה.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרפסיכורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "(81) Terpsichore". Dictionary of Minor Planet Names. Springer, Berlin, Heidelberg. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_82. ISBN 978-3-540-29925-7.