טרצה

טרצה (מאיטלקית, terza - שלישית) היא המרווח המוזיקלי השלישי בתאוריית המוזיקה, והיא מציינת טווח של שלושה תווים על סולם דיאטוני. מאחר שסולם דיאטוני איננו קבוע, כלומר המרווח בין דרגות סמוכות בסולם עשוי להיות טון או רק חצי-טון, מתקבלים שני סוגים של טרצות:

• טרצה גדולה - מרווחה הוא של שני טונים מלאים, כמו בין דו למי. טרצה גדולה טהורה נשמעת בין שני צלילים שיחס התדירויות ביניהם הוא בקירוב 4:5, כלומר כדי לקבל טרצה נקייה נוהגים להנמיך במעט את הצליל העליון.

• טרצה קטנה - מרווחה הוא של טון וחצי, כמו בין רה לפה, או בין דו למי-במול. טרצה קטנה טהורה נשמעת בין שני צלילים שיחס התדירויות ביניהם הוא 5:6 בקירוב, כלומר כדי לקבל טרצה נקייה נוהגים להגביה במעט את הצליל העליון. הסולם המינורי מקבל את שמו מנוכחות מרווח של טרצה קטנה בין התו הראשון (הטוניקה) לתו השלישי.

את כיוון הטרצות ניתן לעשות בכלי קשת ובכלי נשיפה, אך לא בפסנתר ובכלי המקלדת האחרים, משום שכיוון כלי המקלדת הוא משווה: בין כל תו יש חצי טון בדיוק.

רוב האקורדים מבוססים על מרווחים של טרצה:

• רצף של טרצה גדולה, ולאחר מכן טרצה קטנה, יוצר אקורד מז'ורי.
• רצף של טרצה קטנה, ולאחר מכן טרצה גדולה יוצר אקורד מינורי.
• רצף של שתי טרצות גדולות רצופות יוצר אקורד מוגדל.
• רצף של שתי טרצות קטנות רצופות יוצר אקורד מוקטן.

כמו כן אקורדים מרובעים מסוג שבע (ספטאקורדים) מורכבים משלוש טרצות רצופות.

מלבד שני סוגי הטרצה המקובלים, קיימים עוד שני סוגים של טרצה:

• טרצה מוקטנת שמרווחה הוא של טון אחד, כמו בין סי לרה במול.
• טרצה מוגדלת שמרווחה הוא של שני טונים וחצי, כמו בין דו למי-דיאז (פה).

המרווח המשלים (או ה"הופכי") של הטרצה הוא הסקסטה, וגם הוא מרווח קונסוננטי.

מדיה וקבצים בנושא טרצה בוויקישיתוף