יהונתן אליאשברג
 | |
| לידה | 11 באוגוסט 1850 ג' באלול ה'תר"י קובנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה | נובמבר 1898 (בגיל 48) ה' בכסלו ה'תרנ"ט וולקוביסק, בלארוס |
| תקופת הפעילות | ? – נובמבר 1898 |
| השתייכות | חובבי ציון |
| אב | מרדכי אליאשברג |
  | |
הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק. מעסקני חובבי ציון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקובנה בשנת ה'תר"י (1850) לרב מרדכי אליאשברג, שהיה רבה של בויסק ומראשי חובבי ציון. למד את תורתו מפי אביו, ולצד השכלתו התורנית עסק בספרות ימי הביניים. בהיותו כבן תשע עשרה, נשא לאשה בת יהודי עשיר מהעיר פומפיאן, ועבר לבית חותנו ועסק שם בתורה. בשנת ה'תרל"ה התמנה לרב בפומפיאן, ואת משכורתו נתן לצדקה, תוך שחותנו ממשיך לפרנסו. בשנת ה'תרל"ז ירד חמיו מנכסיו, והוא נאלץ לקבל על עצמו את רבנות העיר מריאמפולה.
בעקבות אביו, הצטרף גם הוא לעסקנות ציבורית, והיה פעיל בולט בתנועת חובבי ציון. נמנה עם מארגני ועידת דרוסקניק. בוועידה נבחר, יחד עם הרב שמואל מוהליבר, לאחראי מינוי רבנים ודוברים למסעי התעמולה של התנועה. הוא עצמו נמנה עם משלחת של רבנים שניסתה להשפיע על אדמו"רי חסידות לובביץ' וחסידות קאפוסט להצטרף לתומכי יישוב ארץ ישראל. נמנה גם על המשלחת שנשלחה אל הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה בשנת תרמ"ח, בניסיון לשכנעו לתמוך בהיתר המכירה. היה מהדוחפים לכינוס הוועדה של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה" שהתקיימה בקובנה בשנת ה'תר"ן (1890), ושלח את ברכתו אליה. בעקבות הביקורת על המצב הרוחני הירוד במושבות, פרסם מאמר ובו קרא לאמץ את יזמתו של אביו למינוי שליח שיסתובב בין המושבות ויפעל לקרב את החלוצים לשמירת מצוות. את מאמרו חתם בתיאור: "אחד אחוז בעבותות אהבה לארצו ועמו".
בעקבות פרסום מאמרו של אחד העם "תורה שבלב" בעיתון "הפרדס" בשנת 1894, כתב לו הרב אליאשברג מכתב, שבו ביקש ממנו "לסבול במתינות את הדעות המתנגדות ואם כי אינן כדעתנו, הרי אין דעות בני האדם שוות". אחד העם ענה לו בכבוד רב במאמר "דברי שלום" בעיתון "המליץ".
לאחר הקונגרס הציוני הראשון הצטרף אל הציונות המדינית של בנימין זאב הרצל.
בשנת ה'תרמ"ח התמנה לרבה של וולקוביסק, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו. נפטר בפתאומיות בה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, ימים ספורים לאחר שובו מוועידה ציונית בווילנה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרכי הוראה - חיבור הלכתי הכולל שני חלקים: "קנה המדה": על שיעורי תורה ו"דרכי הוראה" - שו"ת. בהקדמת הספר, לה קרא "דרכה של תורה", עסק במ"ח קנייני התורה.
- קסת יהונתן - קונטרס שצרף לחיבורו של אביו "תרומת יד" שהוציא ר' יהונתן לאור בשנת ה'תרל"ה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי בער גמזו, היונתן ימות, הצפירה, 5 בדצמבר 1898
- בן-ציון אייזענשטאדט, זכר רב (לתולדות הגאון ר' יהונתן עליאסבערג ז"ל), הצפירה, 16 בדצמבר 1898
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ט, עמ' מה-מז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ירושלים הבנויה, בתוך "שיבת ציון" מאת אברהם יעקב סלוצקי, ורשה ה'תרנ"א, באתר HebrewBooks.
- שאלה ותשובה בתוך "שיבת ציון" מאת אברהם יעקב סלוצקי, ורשה ה'תרנ"א, באתר HebrewBooks.
- תולדות מרדכי ביוגרפיה של אביו. צורפה לספרו של אביו "שביל הזהב" שהוציא בשנת ה'תרנ"ז.