יהושע הוטנר

הרב יהושע הוטנר
	הרב יהושע הוטנר (1990)
לידה	18 בדצמבר 1910; י"ז בכסלו תרע"א; ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	20 באפריל 2009 (בגיל 98); כ"ו בניסן תשס"ט
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
מדינה	ישראל, האימפריה הרוסית
מקום מגורים	ירושלים, ישראל
תקופת הפעילות	? – 20 באפריל 2009
תחומי עיסוק	מפעלי יד הרב הרצוג: האנציקלופדיה התלמודית; מכון התלמוד הישראלי השלם;

הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א, 18 בדצמבר 1910 - כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו.

ביוגרפיה

נולד בפולין לרב יהודה ליב הוטנר, דיין בוורשה^[1], ולבת-שבע, בתו של הרב יהודה הלוי סגל, גם הוא מרבני העיר^[2]. אביו היה בנו של הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק.

בשנים תרפ"ג-תרפ"ז למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה אצל הרב צבי הירש גליקסון ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל החפץ חיים (תרפ"ז-תרפ"ח) ובישיבת גרודנה אצל הרב שמעון שקאפ (תרפ"ט-תרצ"א).

באלול תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו (1935), מיד לאחר פטירת הראי״ה קוק, יזם והקים עם גיסו הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר בר-אילן ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים^[3]. במסגרת זו ערך את הספר חזון הגאולה (לצד הרב מאיר בר-אילן), והציע לרצי"ה לצרף לספר אורות מאופל, את אורות ישראל והמאמר "למהלך האידאות בישראל"^[4].

בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב מאיר ברלין לנהל את האנציקלופדיה התלמודית עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות, לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד^[5].

נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

משפחתו

אשתו הראשונה הייתה דבורה לבית פרנקל^[6]. אשתו השנייה רחל (תרע"ו-תשכ"ו) הייתה בתם של האדמו"ר הרב אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק והסופרת מלכה שפירא^[7]. בתם היחידה היא הפסיכולוגית ד"ר אביגיל ינון, הנשואה לפסיכולוג פרופ' יואל ינון^[8].

אחותו חוה לאה הייתה רעייתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. אחותו לובה אהבה נישאה להיסטוריון ולמורה אברהם לוין, מאנשי הארכיון המחתרתי שפעל בגטו ורשה "עונג שבת", היא, בעלה ובתם אורה נספו בטרבלינקה. אח נוסף היה הרב חיים הוטנר (תרס"ו-תש"ד)^[9].

מאמרים ופרסומים

הרב הוטנר פרסם מאמרים רבים בכתבי עת, בעיתונות הכתובה ובאסופות מאמרים. בהם:

"משמעון הצדיק עד ר' שמעון שקאפ (למהותה של האנצקלופדיה התלמודית)", הצופה, כ"ח בתשרי תשי"ג, 17/10/52
"הראי"ה על פי תולדותיו", בתוך: זיכרון ראי"ה, בעריכת יצחק רפאל
"'מלאך ה' צבאות' - הרהורים על תורת הראי"ה לאור המציאות הישראלית החדשה", תשכ"ו
"אבי האנצקלופדיה התלמודית (החזון התורני של הרב מאיר בר-אילן ז"ל)", הצופה, ד' בתמוז תשל"ט
"אזף ואזפיזם", מאזניים, אלול תשט"ו, ספטמבר 1955
״הרב רש״י זווין כפותח תקופה בספרות ההלכה: על מקומה ומשמעותה של האנצקלופדיה התלמודית לספרות התורנית וההלכתית״, יד הרב הרצוג, ירושלים, תשמ״ב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהושע הוטנר בוויקישיתוף

י. לביא, מפעלי אמ"ת - השגים ותכנים: שיחה עם מנהל המפעל הרב יהושע הוטנר, הצופה, 4 באוקטובר 1967, עמ' 26; הנ"ל, מפעלי אמ"ת - השגים ותכנים: שיחה עם מנהל המפעל הרב יהושע הוטנר, שם, 22 בספטמבר 1967, עמ' 32.
ריאיון עם הרב יהושע הוטנר על תחילת המפעל של עריכתם והוצאתם לאור של כתבי הראי"ה קוק, באתר ישיבה
הרב יהושע הוטנר, באתר כיכר השבת
על הרב יהושע הוטנר באתר GENI

ממאמריו

שלש תקופות, הצופה, 19 באפריל 1950, עמ' 2
הרב ר' מרדכי לייב זק"ש: שלושים לפטירתו, הצופה, 4 באפריל 1963, עמ' 2
המאמין והעובד: שנה לפטירת האדמו"ר ר' אלימלך שפירא (חמיו של הרב הוטנר), הצופה, 22 בדצמבר 1967, עמ' 5
יהושע בן יהודה ליב הוטנר (1911-2009), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ שערי ציון, שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב
^ הרבנית הוטנר למנוחות, הצופה, 13 בדצמבר 1955, עמ' 4.
^ בהקדמת ספר השו"ת של הראי"ה משפט כהן שיצא לאור בשנת תרצ"ז כתב הרצי"ה ביחס לגיסו: "על חשבון מסירותו ומומחיותו יש לזקוף, לא מעט, את התקדמות ממשיותה של כל עבודת קדשנו זאת ת"ל, וגם לרבות שכלול צורך הספר וסדור דבריו".
^ הקדמת הרצי"ה לספר אורות, ירושלים תש"ט, עמ' ח.
^ אישים ומוסדות, הצופה, 18 באוקטובר 1954, עמ' 6; ירושלים, שם, 15 ביוני 1955, עמ' 4. הרב הוטנר חזר, שערים, 14 בדצמבר 1955, עמ' 2. הרב י. הוטנר, שם, 9 בדצמבר 1959, עמ' 4; אישים ומוסדות, הצופה, 6 באפריל 1960, עמ' 4. כתבי יד בלתי ידועים של הרמב"ם והאלפסי נתגלו בספריה הלאומית בספרד, חרות, 31 אוגוסט 1962, עמ' 10. אישים ומוסדות, מעריב, 17 בדצמבר 1962, עמ' 15. אישים ומוסדות, הצופה, 3 ביוני 1964, עמ' 4. אישים ומוסדות, שם, 6 בינואר 1965, עמ' 4. אישים ומוסדות, שם, 18 באוקטובר 1966, עמ' 4; אישים ומוסדות, שם, 6 במרץ 1967, עמ' 4. אישים ומוסדות, שם, 12 בינואר 1968, עמ' 7. אישים ומוסדות, שם, 16 בדצמבר 1968, עמ' 4. "החיפוש עד כדי נבירה וחיטוט בכתבי יד, בדפוסים ראשונים ובקטעי גניזה הוא עבודה קשה ומייגעת... הרב הוטנר הקדיש לכך תקופות ארוכות של שהייה בספריות בלונדון ובניו-יורק" (הרב אפרים רוטמן, בפתח הכרך השלישי של דקדוקי סופרים על החלק השלישי של מסכת גיטין, הוצאת מכון התלמוד הישראלי, שיצא לאור בשנת תש"ע לזכרו של הרב הוטנר).
^ קישור לתיק בארכיון המדינה.
^ רחל הוטנר, הצופה, 28 ביולי 1966, עמ' 1; הרב שלמה יוסף זווין, ד"ר יוסף בורג ובתיה ברוגברג, זיכרון להולכים: רחל הוטנר ז"ל - ליום השבעה (דברים שנאמרו בשעת הלווייה), שם, 4 באוגוסט 1966, עמ' 3 (חלק 1, חלק 2); יהושע הוטנר, רחל הוטנר ע"ה: ליום הזיכרון, הצופה, 27 ביולי 1969, עמ' 3.
^ שמחה רבנית בירושלים, הפרדס, שנה מ' חוברת א', תשכ"ה, באתר היברובוקס
^ הרב חיים הוטנר ז"ל, הצופה, 29 בפברואר 1944, עמ' 1; הרב מ.י אושפיזאי וא. נ. סוננזון, ר' חיים הוטנר ז"ל: ליום השלושים, שם, 28 במרץ 1944, עמ' 3.

[1] שערי ציון, שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב

[2] הרבנית הוטנר למנוחות, הצופה, 13 בדצמבר 1955, עמ' 4.

[3] בהקדמת ספר השו"ת של הראי"ה משפט כהן שיצא לאור בשנת תרצ"ז כתב הרצי"ה ביחס לגיסו: "על חשבון מסירותו ומומחיותו יש לזקוף, לא מעט, את התקדמות ממשיותה של כל עבודת קדשנו זאת ת"ל, וגם לרבות שכלול צורך הספר וסדור דבריו".

[4] הקדמת הרצי"ה לספר אורות, ירושלים תש"ט, עמ' ח.

[5] אישים ומוסדות, הצופה, 18 באוקטובר 1954, עמ' 6; ירושלים, שם, 15 ביוני 1955, עמ' 4. הרב הוטנר חזר, שערים, 14 בדצמבר 1955, עמ' 2. הרב י. הוטנר, שם, 9 בדצמבר 1959, עמ' 4; אישים ומוסדות, הצופה, 6 באפריל 1960, עמ' 4. כתבי יד בלתי ידועים של הרמב"ם והאלפסי נתגלו בספריה הלאומית בספרד, חרות, 31 אוגוסט 1962, עמ' 10. אישים ומוסדות, מעריב, 17 בדצמבר 1962, עמ' 15. אישים ומוסדות, הצופה, 3 ביוני 1964, עמ' 4. אישים ומוסדות, שם, 6 בינואר 1965, עמ' 4. אישים ומוסדות, שם, 18 באוקטובר 1966, עמ' 4; אישים ומוסדות, שם, 6 במרץ 1967, עמ' 4. אישים ומוסדות, שם, 12 בינואר 1968, עמ' 7. אישים ומוסדות, שם, 16 בדצמבר 1968, עמ' 4. "החיפוש עד כדי נבירה וחיטוט בכתבי יד, בדפוסים ראשונים ובקטעי גניזה הוא עבודה קשה ומייגעת... הרב הוטנר הקדיש לכך תקופות ארוכות של שהייה בספריות בלונדון ובניו-יורק" (הרב אפרים רוטמן, בפתח הכרך השלישי של דקדוקי סופרים על החלק השלישי של מסכת גיטין, הוצאת מכון התלמוד הישראלי, שיצא לאור בשנת תש"ע לזכרו של הרב הוטנר).

[6] קישור לתיק בארכיון המדינה.

[7] רחל הוטנר, הצופה, 28 ביולי 1966, עמ' 1; הרב שלמה יוסף זווין, ד"ר יוסף בורג ובתיה ברוגברג, זיכרון להולכים: רחל הוטנר ז"ל - ליום השבעה (דברים שנאמרו בשעת הלווייה), שם, 4 באוגוסט 1966, עמ' 3 (חלק 1, חלק 2); יהושע הוטנר, רחל הוטנר ע"ה: ליום הזיכרון, הצופה, 27 ביולי 1969, עמ' 3.

[8] שמחה רבנית בירושלים, הפרדס, שנה מ' חוברת א', תשכ"ה, באתר היברובוקס

[9] הרב חיים הוטנר ז"ל, הצופה, 29 בפברואר 1944, עמ' 1; הרב מ.י אושפיזאי וא. נ. סוננזון, ר' חיים הוטנר ז"ל: ליום השלושים, שם, 28 במרץ 1944, עמ' 3.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]