יהושע ויצמן

הרב יהושע ויצמן

לידה	8 בנובמבר 1948 (בן 75) ו' בחשוון ה'תש"ט
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ישיבת כרם ביבנה מכון אריאל
מקום פעילות	מעלות
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תורת ארץ ישראל

הרב יהושע טוביה ויצמן (נולד בו' בחשון ה'תש"ט, 8 בנובמבר 1948) הוא ראש ישיבת ההסדר מעלות, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.^[1] וחבר פורום תקנה.

למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" ובישיבת "כרם ביבנה". לאחר מכן למד במכון הארי פישל בירושלים, ושם הוסמך לרבנות. למד גם אצל הרב צבי-יהודה קוק. בתחילת דרכו שימש כמשגיח ולימד בישיבה התיכונית בכפר הרא"ה ולאחר מכן לימד בישיבת ההסדר "הגולן" שבחיספין וכן שימש שם כראש הכולל. בשנת תש"ן (1990) נקרא לעמוד בראש ישיבת מעלות ומאז הוא עומד בראשה. גיסו הוא הרב אהרן איזנטל רבו של היישוב חיספין ואחד מוותיקי הר"מים בישיבת הגולן.

לאחר שהחל לעמוד בראשות הישיבה במעלות פרסם את החוברת "זהב הארץ", בה הוא מפרט ומסביר את המושג "תורת ארץ ישראל" ואת דרכי הלימוד אותה; תורה זו נשענת בעיקר על משנתו של הרב קוק. בתורת ארץ ישראל, על פי הרב ויצמן, מושם דגש על חיבור בין ההלכה והאגדה, כלומר ניסיון לראות כיצד ההלכות הפרטיות והמצומצמות נובעות מכללים גדולים ועקרוניים. דבר זה מחייב, לשיטתו, חיבור בין החלק הנגלה שבתורה לחלק הנסתר שבה. הרב ויצמן גרס, בעקבות הרב קוק, כי לכל דור ולכל תקופה יש חלק מיוחד בתורה, שמתאים לאופיו של הדור. מאליו מובן, לדבריו, גם מדוע ישנם רבים העוזבים את דרך התורה, כיוון שמרגישים שהדרך הישנה איננה עונה על שאלותיהם ועל כל צורכיהם. כאמור, שיטה זו מבוססת על דברי הרב קוק, כגון באגרות הראי"ה (אגרות צו, קג ותפג), אורות התורה ומקומות נוספים.

הרב ויצמן בולט בהנהגתו הציבורית הייחודית ובהובלת תהליכים חברתיים בציבור הדתי ובקרב בני הישיבות הדתיות לאומיות בפרט.

כך, למשל, בשנת 1990, עם תחילת העלייה ההמונית מברית המועצות יצר תוכנית של לימודי יהדות המותאמת לאולפנים שעסקו בהוראת העברית. תוכנית זו התפשטה לאחר מכן ברחבי הארץ.

בשנת 1994 היה הראשון שטבע את המושג פנים אל פנים, שמתייחס לביקורי בית בקרב כלל האוכלוסייה, במטרה לדון בשאלות זהות יהודית אקטואליות. מהלך זה הלך וצבר תאוצה, עד שהיה בזמן תוכנית ההתנתקות לדפוס פעולה שאפיין את הציבור הדתי לאומי המתון. (תוכנית זו ממשיכה לפעול בישיבת מעלות.)

בשנת 1999 הקימו תלמידיו בעידודו ובהדרכתו את תנועת מעגלים העוסקת בהעצמה אישית ובהכנה לשירות משמעותי בצה"ל, בקרב תלמידי תיכונים בכל רחבי הארץ.

במהלך תוכנית ההתנתקות התנגד לדפוסי פעולה אלימים ולחסימת כבישים. במקום זאת הוציא מכתב גלוי ובו קריאה לכל הציבור הדתי לצאת לפנים אל פנים, התחברות כתשובה להתנתקות.

בשנת 2008 נקרא הרב ויצמן להיות חלק מהוועדה הציבורית הבלתי תלויה, לקביעת המועמדים לכנסת של מפלגת הבית היהודי. בתפקיד זה התגלעו מחלוקות בינו לבין חבר הכנסת אורי אריאל ממפלגת תקומה, באשר לסמכויותיו של אריאל במפלגה ובאשר למעמדם של רבני תקומה. בסופו של דבר פרשו חברי מפלגת תקומה מ"הבית היהודי" והצטרפו לרשימת האיחוד הלאומי.

בשנת 2012, בטקס שהתקיים ביום ירושלים (כ"ח אייר תשע"ב), קיבל את התואר יקיר העיר מעלות על פועלו בעיר במשך שנים רבות.

בשנת 2014 הוענק לרב ויצמן ולישיבת ההסדר מעלות פרס היצירה התורנית ע"ש הרצי"ה. בנימוקי ההענקה צוינו "התרחבות היצירה התורנית ב'תורת ארץ ישראל', את ספריו וחיבוריו של הרב ויצמן במדרש ובתלמוד ובכל ענפי 'תורת ארץ ישראל' ואת מפעל הקמת השלוחות הרבות של הישיבה – ישיבות ההסדר שהוקמו בכל רחבי הארץ, ושחרתו על דגלן את העיסוק ב'תורת ארץ ישראל', בהן צומחים תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה ובעלי רוח של יצירה"^[2].

הרב ויצמן טבע את המשפט: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"^[3], ככותרת לאחת מפסקאותיו של הרב קוק. לימים שיבץ ראש הממשלה אריאל שרון משפט זה באחד מנאומיו, ובימי תוכנית ההתנתקות הושר משפט זה בלחן ידוע (של השיר "עוז והדר"), והוא הפך להמנון הלא רשמי של מתנגדי התוכנית. במהלך מבצע צוק איתן ציטט אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו. גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ציטט את המשפט במסיבת עיתונאים במהלך גל פיגועים בשנת 2015. גם נפתלי בנט השתמש במשפט זה בהיוודע תוצאות הבחירות בשנת 2015. כמו כן בנימין נתניהו ב-2021 כשהוחלף על ידי נפתלי בנט^[4]. במהלך מלחמת חרבות ברזל הולחנו לשיר לחנים חדשים והשיר נהפך לאחד מהשירים המזוהים עם המלחמה.

בתחילת 2022 מינה אותו הרב חיים דרוקמן, יושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, לשמש כסגנו של הרב דרוקמן בראשות המרכז^[5]. לאחר פטירתו של הרב חיים דרוקמן מונה הרב ויצמן כיושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא^[1].

• בנו, הרב מנחם ויצמן - רמ בישיבת ההסדר מעלות
• בנו, הרב ישי ויצמן – ראש ישיבת ההסדר חולון לשעבר
• בנו, הרב משה ויצמן ראש ישיבת צביה הר ברכה
• בנו, הרב צבי יהודה ויצמן מנהל התיכון בישיבת בני עקיבא בית יהודה בכפר מימון
• חתנו, הרב שי הוד - ר"מ שיעור א' ישיבת ההסדר מעלות
• חתנו, הרב יוסי שטרן – ראש ישיבת ההסדר בעכו
• חתנו, הרב אלעזר אהרונסון – לשעבר ראש ישיבת ההסדר בחולון, כיום רמ בישיבת ההסדר מעלות
• הרב אביב זגלמן – לשעבר ראש ישיבת ההסדר חולון
• הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת מאיר הראל במודיעין
• הרב בני נכטיילר – מזכ"ל תנועת בני עקיבא לשעבר
• הרב אייל גריינר – ראש ישיבת ההסדר ('נתיב') בטפחות
• הרב דוד גבריאלי – ראש ישיבת נוה דקלים שבאשדוד
• הרב דני סגליס – ראש ישיבת ההסדר נוף הגליל
• הרב יונה גודמן – המנהל החינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בני-עקיבא ומזכ"ל תנועת בני עקיבא לשעבר.
• אברהם ליפשיץ – ראש מנהל החינוך הדתי לשעבר
• הרב אורי ליפשיץ – ראש ישיבת שיח יצחק
• תא"ל במילואים ארי סינגר – קצין מילואים ראשי לשעבר
• הרב ניר יעקב מס – ראש ישיבת ההסדר לב תל אביב
• הרב איתן שנרב – רב כולל צביה אלישיב בלוד ורב קהילת 'כלנית' בעיר
• תא״ל רפי וולפסון – מנכ"ל מוסדות מקור חיים
• חנוך דאום – עיתונאי, סופר, סאטיריקן, פובליציסט, בעל טור, סטנדאפיסט, קומיקאי
• הרב דוד אסולין – ראש ישיבת ההסדר נתיבות
• יצחק וסראלוף שר בממשלת ישראל

בין ספריו וחוברותיו של הרב ויצמן:

• מיטב הארץ – כללים בדרכי לימוד ע"פ תורת ארץ ישראל ושיעורים המיישמים כללים אלו. מעלות: הוצאת זהב הארץ, תש"ע.
• לחיות עם פרשת השבוע – שיחות המשלבות אקטואליה והדרכות לחיים בפרשות השבוע. שני כרכים, תשע"ו.
• מצווה ברה – על ספר המצוות לרמב"ם, שני כרכים.
• משוש הארץ – אוסף שיעורים ושיחות בנושא השבת והמועדים.
• רבה אמונתך – על שיר השירים רבה, שני כרכים על פרשה א' במדרש; על קהלת רבה, כרך אחד על פרשה א' במדרש וכרך שני על פרשות ב-ד.
• חוברות בנושא תורת ארץ ישראל, חודשי השנה ומצוות כיבוד אב ואם.

• אתר ישיבת מעלות
• רשימת ספריו באתר ישיבת מעלות
• שיעורי הרב יהושע ויצמן מאתר "שורש"
• שיעורי הרב יהושע ויצמן מאתר מכון מאיר
• על "תורת ארץ ישראל" באתר ישיבת מעלות
• מאמרים של הרב יהושע ויצמן, באתר ספריית אסיף
• רשימת המאמרים של יהושע ויצמן, באתר רמבי"ש
• כתבות על הרב יהושע ויצמן, ערוץ 7
• נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יהושע ויצמן, כיפה (אתר אינטרנט).
• מקור ראשון, הרב יהושע ויצמן לא מפחד מדרך ארוכה, מוסף דיוקן, 15 באוגוסט 2014
• יהושע טוביה בן אברהם יעקב ויצמן (1948-), דף שער בספרייה הלאומית