יואל ברנד (מוזיקאי)

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יואל ברנד

לידה	1 ביוני 1934 (בן 90) בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	בלה יאנוש פרנץ
מדינה	ישראל

יואל ברנד (נולד ב-1 ביוני 1934 בהונגריה) הוא מוזיקאי שהקים את רשת קונסרבטוריוני אנזאגי בארץ והכשיר דורות של אקורדיוניסטים. ברנד הוא הבעלים והמנכ"ל של רשת החנויות כלי זמר.

יואל ברנד נולד בבודפשט בשם בלה יאנוש פרנץ. הוא למד בבית ספר רגיל וחווה יחס אנטישמי. בילדותו ניגן בכינור, ואחותו נהגה ללוותו בפסנתר.

במרץ 1944 פלשו הגרמנים להונגריה. משפחת ברנד הצליחה לשרוד בזכות חזותו הארית של הילד יואל. בני המשפחה נאלצו לעזוב את ביתם המרווח ובזכות קשרי האב עם חברת הביטוח ג'נרלי, עברו לבית באזור הקונסוליות של הארצות הנייטרליות. בית זה נמצא מול האנדרטה "נעליים על הדנובה" שהוקמה לזכר נספי השואה שנרצחו והושלכו למי הדנובה. מאוחר יותר הועברה המשפחה לגטו בפשט.

בתום המלחמה שבה המשפחה לביתה והאב חזר למשרתו כמנכ"ל חברת הביטוח ג'נרלי. הוא נעצר בעקבות האשמות מצד השלטונות על אי סדרים כספיים בחברה וזמן קצר לאחר שחרורו נפטר. ברנד המשיך את לימודיו בבית ספר מקצועי יהודי והצטרף לתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר". בקרב חברי התנועה התגבש גרעין שהחליט לעלות לארץ ישראל.

גרעין תנועת השומר הצעיר שאליו השתייך ברנד הועבר מהונגריה לצ'כוסלובקיה ואחר כך לאוסטריה, שם קיבלו את פניהם אנשי ארגון הג'וינט. ניתנה להם הבחירה לעבור לקנדה, לאוסטרליה, לארצות הברית או לישראל, והקבוצה החליטה לעלות לארץ ישראל. חבריה שהו במחנה עקורים בעיר בארי באיטליה, ולאחר כשלושה חודשים הפליגו לישראל באונייה "גלילה".

במאי 1949 הגיעה הקבוצה לנמל חיפה ונשלחה למעברה בקריית חיים, ומשם הופנתה לקיבוץ דליה. בקיבוץ עסק ברנד בפעילות מוזיקלית. הוא היה מנצח המקהלה, ניגן במפוחית פה וליווה בנגינתו ריקודי עם.

שנתיים לאחר עלייתו עזב ברנד את הקיבוץ בשל חילוקי דעות אידאולוגיים. כיוון שהיה חסר כל וללא תשתית כלכלית הוא התגייס לצבא – רעיון שעלה בדמיונו כשקרא ספרים על לגיון הזרים.

בצה"ל החל את דרכו כפקיד פלוגתי בבסיס אימונים בצריפין, ולאחר הטירונות הועבר לגבעתי. בבסיס שבו שירת עמד פסנתר שנותר מתקופת הבריטים. ברנד פרט על הפסנתר והלחין את המנון גבעתי. בזכות השיר מינה קצין החינוך את ברנד לתפקיד עוזר קצין הווי של להקות צבאיות וצוותי הווי.

כשהשתחרר מהצבא ניגן באקורדיון בחוגי ריקודי עם אף על פי שמעולם לא למד לנגן באקורדיון. בתחילה החזיק את הכלי הפוך (מקלדת ביד שמאל ובאסים ביד ימין) מפני שסבר שבדומה לכינור המנגינה מופקת ביד השמאלית.

נגינתו באקורדיון השתפרה והוא החליט להפוך אותה למקצועית. בהמלצת מורו נסע ברנד לאיטליה והשתלם אצל מורה בשם לואיג'י אנזאגי.

המוזיקאי האיטלקי לואיג'י אנזאגי (1903–1963) פיתח שיטה ייחודית ללימוד אקורדיון. הוא חיבר חוברת מתודית מפורטת ויסודית ללימוד אקורדיון וכן עיבד לכלי זה יצירות קלאסיות רבות. אנזאגי פתח רשת קונסרבטוריונים ברחבי איטליה והסניף הראשי היה בעיר מילנו. בשנות החמישים היו באיטליה כחמישים סניפים של קונסרבטוריון אנזאגי.

יואל ברנד הגיע למילנו באמצע שנות החמישים במטרה להשתלם אצל אנזאגי. עם הגעתו מצא מגורים בסיוע הקהילה היהודית והחל ללמוד איטלקית. הוא השתלם אצל אנזאגי במשך שנתיים ושיפר את רמת נגינתו. בשל כישרונו הבולט אפשרו לו ללמד בקונסרבטוריון כבר בשנה השנייה ללימודיו. בסיום הלימודים הוענקו לו שלוש דיפלומות: רמה ראשונה, רמה שנייה ורמה שלישית המכונה דיפלומת אומן. נוסף על שלוש הדיפלומות שהוענקו לו בשל הישגיו בנגינה, קיבל ברנד דיפלומה ייחודית שהעניקה לו זכות לפתוח סניפים של קונסרבטוריון אנזאגי בכל רחבי אירופה.

עם חזרתו ארצה פתח יואל ברנד את הסניף הראשון של קונסרבטוריון אנזאגי בארץ, ברחוב פרישמן 37 בתל אביב. להלן כרזות פרסום אחדות של הקונסרבטוריון.

במשך השנים התרחבה רשת קונסרבטוריוני אנזאגי בארץ ונפתחו סניפים בערים אחדות. הסניף היחיד שנותר ופועל עד היום (2022) הוא הסניף ברמת גן. בקונסרבטוריון לימדו נגינה, הלחנה ועיבוד, וכל תלמיד חויב להשתתף גם בשעורי סולפג', תיאוריה והרמוניה. בשיעורים התאורטיים לימדו מיטב המורים ובהם הפרופסורים צבי אבני ומנחם צור.

לימודי האקורדיון התבססו על "שיטת אנזאגי" והתנהלו לפי תוכנית לימודים מסודרת ומוגדרת. בסוף כל שנת לימודים התקיימו בקונסרבטוריון מבחנים ולכל התלמידים הוענקו תעודות. למתקדמים הוענקו דיפלומות בשלוש רמות, השלישית – דיפלומת אומן. במהלך מבחני הדיפלומות ישבו הנגנים מאחורי פרגוד כדי להבטיח שיפוט אובייקטיבי. הבוחן הראשי היה המנהל יואל ברנד. בכל סיום שנה ארגן הקונסרבטוריון קונצרטים שבהם הופיעו התלמידים בקטעי סולו. ברנד עצמו לימד רק את התלמידים המצטיינים. כמו כן הקים תזמורת אקורדיונים עם תלמידיו המצטיינים ואף כתב עבורה עיבודים ליצירות קלאסיות.

אחדים מתלמידיו של יואל היו למורים בקונסרבטוריון והם הקימו תזמורת אקורדיונים. רבים מבוגרי אנזאגי הם מוזיקאים ונגני אקורדיון מקצועיים עד היום.

בשנות השישים פתח יואל ברנד בתל אביב חנות לכלי נגינה בשם "רסיטל" ובה נמכרו כלי נגינה משופצים. בהמשך החליט לרכוש את הזיכיון לייצוג חברת ימאהה בישראל.

הזיכיון של חברת ימאהה למכירת כלי נגינה וכלי רכב בארץ היה אז בידי עורכי הדין צליוק וולפסון. הם קיבלו את הזיכיון בשנת 1967 והקימו את נציגות ימאהה בארץ. לרשת היו אז שתי חנויות לכלי נגינה, בחיפה ובתל אביב. ברנד התעניין ברכישת הזיכיון של כלי הנגינה בלבד. עורך הדין צליוק לא היה מעוניין בשותפות והציע לו לרכוש את מלוא הזיכיון. הרכישה יצאה לפועל בעזרת הלוואות שנתנו לברנד ליאון רקנטי ואיש העסקים ברני רוזנברג.

בשנת 1970 הגיע ברנד ליפן לשם העברת הזיכיון על שמו. לאחר משא ומתן ניתן לו הזיכיון, בתחילה לשלוש שנים ואחר כך הוארך לעשר, לעשרים ולשלושים שנה.

יואל ברנד הקים רשת חנויות כלי נגינה בשם "כלי זמר", הפרושה כיום בכל רחבי הארץ. שמונה סניפים הם בבעלותו המלאה ועשרים נוספים נמכרו לזכיינים. חברת ימאהה מוכרת את תוצרתה בחנויות הרשת. הסניף הראשי של הרשת משתרע על פני קומות אחדות בדיזנגוף סנטר בתל אביב. ברנד בחר לרשת אך ורק עובדים ואנשי מכירות שהתמצאו היטב במוזיקה.

לפני למעלה משלושים שנה נפתחה בתוך החנויות של כלי זמר רשת בתי ספר ימאהה. בתי ספר אלו מכשירים מוזיקאים בכל הגילים בכלי נגינה שונים. הלימודים מתבססים על שיטת ימאהה שפותחה ביפן. כמו כן תורמת רשת כלי זמר רבות לקהילה בתחום החינוך המוזיקלי ותורמת כלים לגופים שונים בארץ. הרשת מפעילה כיתות אומן בהנחיית אומנים ואנשי מקצוע מובילים בתחומי המוזיקה, ההגברה והסאונד.

במשך השנים התארחו בארץ תלמידי ימאהה מיפן שהפגינו נגינה וירטואוזית בקונצרטים לאורגן. כולם ניגנו באורגן חשמלי משוכלל בן שלוש מקלדות מתוצרת ימאהה. ימים אחדים לפני רצח יצחק רבין הגיעה לארץ משלחת תלמידים מצטיינים מיפן, וראש הממשלה יצחק רבין כיבד את האירוע בנוכחותו. הפגישה נערכה יומיים לפני רצח רבין.

כיום מתבצעים כשבעים אחוזים ממכירות כלי הנגינה וציוד ההגברה בארץ דרך רשת כלי זמר. הרשת מייצגת באופן בלעדי עשרות יצרני כלי נגינה מהמובילים בעולם. על מכירת כלי הנגינה נוספה בשנים האחרונות פעילות חטיבת סאונד מקצועית והתרחבה גם לתחום תאורת הבמה ותאורה מקצועית.

יואל ברנד משמש מנכ"ל של כלי זמר. ניתנה לו תעודת הוקרה והערכה על מפעל חיים מטעם עיריית פתח תקווה.

מדיה וקבצים בנושא יואל ברנד בוויקישיתוף

• דויד פרץ, אגדת זמר: מנגינת חייו הדרמטיים של מייסד "כלי זמר", באתר ישראל היום, 12 באפריל 2023