יוהאן גוטפריד אייכהורן
 | |
| לידה | 16 באוקטובר 1752 אינגלפינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה | 25 ביוני 1827 (בגיל 74) גטינגן, ממלכת הנובר |
| מקום קבורה | בית הקברות אלבני |
| מקום לימודים | אוניברסיטת גטינגן |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה | עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
| צאצאים | קארל פרידריך אייכהורן |
  | |
יוהאן גוטפריד אייכהורן (בגרמנית: Johann Gottfried Eichhorn; 16 באוקטובר 1752 – 27 ביוני 1827, גטינגן, גרמניה) היה תאולוג גרמני פרוטסטנטי של עידן הנאורות ומזרחן מוקדם. הוא היה חבר בבית הספר להיסטוריה של גטניגן.
חינוך וקריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייכהורן נולד בדורנזימרן (Dörrenzimmern), כיום זו חלק מהעיר אינגלפינגן. התחנך בבית הספר הממלכתי בווייקרסהיים, שם אביו היה מפקח, בגימנסיה בהיילברון ובאוניברסיטת גטינגן (1770–1774) שם למד אצל יוהאן דוד מיכאליס. בשנת 1774 הוא קיבל את תפקיד הרקטור של הגימנסיה באודרוף שבדוכסות סאקסוניה-גותה.
מרצה בינה 1775–1788
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1775 הוא התמנה לפרופסור לשפות שמיות בפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת אוניברסיטת פרידריך שילר בינה. הרצאות שפורסמו הייתה לגבי "עניינים כספיים של הערבים הראשונים (De rei numariae apud Arabas initiis)" (על פי דבריו של מקין אבן אל-עמיד). מאוחר יותר הוא ערך את כתב העת "Briefe über das arabische Münzwesen". בנוסף הוא חיבר את הביבליוגרפיה הראשונה של האיסלאמיזם בשנת 1786 שכללה יותר מ-100 עמודים. ספר זה עדיין משמש להתייחסות כספרות נומיסמטית. כמו כן, הוא גם ערך כמה עבודות היסטוריות של יוהאן יאקוב רייסקה, שמת ב-1774.
במהלך הפרופסורה שלו בינה הוא כתב את "המבוא לברית הישנה" (Einleitung ב Das Alte Testament) שהיה פריצת דרך בהבנת ההיסטוריה של התורה. בשנת 1776 הוא ייסד את כתב העת החשוב הראשון למזרחנות, "Repertorium für biblische und morgenländische Litteratur", שנערך על ידיו עד 1788.
פרופסורה בגטינגן 1788–1827
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1788 הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטת גטינגן, שם הרצה לא רק על השפות השמיות ועל פירושיו לברית הישנה ולברית החדשה, אלא גם על ההיסטוריה הפוליטית. הוא נבחר לחבר כבוד מן החוץ באקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים בשנת 1825.[1] בריאותו הדרדרה בשנת 1825, אבל הוא המשיך בהרצאותיו עד שנתקף בדלקת ב-14 ביוני 1827. בנו, קארל פרידריך, הפך למשפטן מפורסם.
הישגים בתאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייכהורן נקרא "מייסד הביקורת המודרנית של הברית הישנה". הוא זיהה את היקפה ואת בעיותיה, והחל הרבה מהדיונים החשובים ביותר. מחקריו הובילו אותו למסקנה ש"רוב הכתבים העבריים עברו כמה ידיים". הוא ראה כמובן מאליו שכל האירועים העל-טבעיים הקשורים בברית הישנה והברית החדשה ניתנים להסבר על עקרונות טבעיים. הוא ביקש לשפוט אותם מנקודת המבט של העולם העתיק, ולהסביר אותם על ידי אמונות טפלות שהיו אז בדרך כלל באופנה. הוא לא ראה בספרי המקרא רעיונות דתיים בעלי חשיבות רבה לעידן המודרני; הוא התעניין בהם רק מבחינה היסטורית ונקודת מבטם על העת העתיקה.
הוא התייחס לספרים רבים בתנ"ך כאל מזויפים, והטיל ספק באותנטיות של איגרת פטרוס הראשונה ואיגרת פטרוס השנייה ואיגרת יהודה, הכחיש את פאולוס המחבר של האיגרת הראשונה של טימותיוס והשנייה וגם האיגרת של טיטוס. הוא הציע כי הבשורות הקנוניות מבוססות על תרגומים ומהדורות שונות של הבשורה הארמית הראשית, אך לא העריכו מספיק כמו דוד שטראוס ומבקרי טובינגן על הקשיים שיש לתאוריה טבעית להתגבר עליהם, וגם לא תמכו במסקנותיו להרחיב את הדיונים כפי שנראו נחוצים. הוא קרא תיגר על פתרון ההשערה האוגוסטינית לבעיה הסינופטית והציע השערת גוספל מקורית (1804), שטענה כי ייתכן ומקור השוני בין האוונגליונים נעוץ בבשורה מקורית ארמית אבודה שבהשראתה נכתבו ונערכו שאר האוונגליונים הסינופטיים (בדומה ל"השערת התעודות" מן המקרא).[2]
ביבליוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Introduction to the study of the Old Testament תרגום לאנגלית משנת 1888 בידי George Tilly Gollop
- Geschichte des Ostindischen Handels vor Mohammed (Gotha, 1775)
- De rei numariae apud arabas initiis (Jena 1776)
- Allgemeine Bibliothek der biblischen Literatur (10 vols., Leipzig, 1787–1801)
- Einleitung in das Alte Testament (5 vols., Leipzig, 1780–1783)
- Einleitung in das Neue Testament (1804–1812)
- Einleitung in die apokryphischen Bücher des Alten Testaments (Gött., 1795)
- Commentarius in apocalypsin Joannis (2 vols., Gött., 1791)
- Die Hebr. Propheten (3 vols., Gött., 1816–1819)
- Allgemeine Geschichte der Cultur und Literatur des neuern Europa (2 vols., Gött., 1796–1799)
- Literargeschichte (1st vol., Gött., 1799, 2nd ed. 1813, 2nd vol. 1814)
- Geschichte der Literatur von ihrem Anfänge bis auf die neuesten Zeiten (5 vols., Gött., 1805–1812)
- Übersicht der Französischer Revolution (2 vols., Gött., 1797)
- Weltgeschichte (3rd ed., 5 vols., Gött., 1819–1820)
- Geschichte der drei letzten Jahrhunderte (3rd ed., 6 vols., Hanover, 1817–1818)
- Urgeschichte des erlauchten Hauses der Welfen (Hanover, 1817).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן גוטפריד אייכהורן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- יוהאן גוטפריד אייכהורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Book of Members, 1780–2010: Chapter E" (PDF). American Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-28 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אודו שנל ההיסטוריה והתאולוגיה של כתבי הברית החדשה 1998 "בסיס מקיף להשערת הבשורה המקורית נמסרה ב -1804 על ידי יוהאן גוטפריד אייכהורן (1752–1827), שטען לבשורה מקורית ארמית, ושכל אחד מהסינופטים האוונגליונים נכתבו בצורה אחרת ".