יוסי אבני-לוי

יוסי אבני-לוי

לידה	25 במאי 1962 (בן 62) רעננה, ישראל
שם לידה	יוסי לוי
מדינה	ישראל
לאום	יהודי
עיסוק	סופר, דיפלומט
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
תחום כתיבה	ספרות למבוגרים
סוגה	רומן, ספרות בלשית
נושאי כתיבה	הומוסקסואליות, השואה
יצירות בולטות	דודה פרהומה לא הייתה זונה איש ללא צל
תקופת הפעילות	מ-1995
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2008) פרס ברנר (נובמבר 2024)
www.yossiavni.com

יוסי אבני-לוי (נולד ב-25 במאי 1962) הוא סופר ודיפלומט ישראלי, המשרת כשגריר ישראל בליטא משנת 2020.^[1]

אבני-לוי נולד ברעננה להורים שעלו מאפגניסטן ומאיראן. שירת בצה"ל כקצין מודיעין, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובערבית (האוניברסיטה העברית) ותואר במשפטים. כיהן כדיפלומט ישראלי בגרמניה, בסרביה, במונטנגרו ובפולין, בשנים 2011-2008 שימש כדובר משרד החוץ, וב-10 באוקטובר 2010 מונה לשגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו וכיהן בתפקיד זה עד קיץ 2016.

בתקופת כהונתו כשגריר בבלגרד נודע ביחסיו המעולים עם צמרת הממשל הסרבי, ובפרט עם ראש הממשלה אלכסנדר ווצ'יץ'. ביום עזיבתו את התפקיד זכה לביקור של ראש הממשלה ושל שר הפנים בשדה התעופה, שהגיעו כדי להיפרד משגריר ישראל. אבני-לוי היה אחד השושבינים העיקריים לחקיקת החוק הסרבי להשבת רכוש יהודי ללא יורשים (2015), המשמש דוגמה למדינות אחרות באירופה. הוא זכה במספר אותות הוקרה על כהונתו כשגריר, ונבחר על ידי התקשורת כאחד האנשים המשפיעים ביותר בבלגרד. היה השגריר הראשון של מדינת ישראל בבלגרד שביקר בקוסובו ונפגש עם צמרת הממשל הקוסוברי, לרבות עם ראש הממשלה האשים ת'אצ'י והנשיאה יאהיאגה.

בשנת 2007 זכה אבני-לוי בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ח.^[2] ספריו תורגמו לגרמנית, לפולנית, לסרבית, אלבנית וליוונית. אבני-לוי פרסם מספר רשימות ביקורת בעיתונות (הארץ, ידיעות אחרונות), בהן החל להזדהות לראשונה בשמו האמיתי (לוי) לצד שמו הספרותי. הוא זכה במספר תחרויות ספרותיות (בעיתון "הארץ", בעיתון "מעריב-את" ועוד).

ספרו "שלושה ימים בקיץ" זכה בפרס ברנר בשנת 2024.^[3]

אחד מספריו עובד לסרט. קובץ הסיפורים "גן העצים המתים" (1995) נחשב פורץ דרך במועד פרסומו. הרומן "דודה פרהומה לא הייתה זונה" נחשב אחד מספריו הבולטים, לצד "איש ללא צל" והרומן "רוכלי האהבות".

אבני משתייך לקהילה הגאה,^[4] ולו ולבן זוגו בן ובת שנולדו בהליך פונדקאות.

• גן העצים המתים (1995), ספרו הראשון, הספר, שעורר עניין רב, עוסק בחוויית היציאה מהארון והמשיכה המגנטית לגרמניה - שני אלמנטים שיוסיפו לאפיין את כתיבתו. הספר נחשב ציון דרך בתולדות הספרות הישראלית הלהט"בית. לצד שבחים ספרותיים, עוררה התנגדותו של אבני-לוי להיחשף פומבית ביקורת נוקבת מצד פעילים בקהילה הלהט"בית בישראל.^{[דרוש מקור]}
• כנגד ארבעה בנים (זמורה ביתן, 1998), ספרו השני, כולל ארבע נובלות.
• דודה פרהומה לא הייתה זונה (עם עובד, 2002, 384 עמ'), ספרו השלישי, הוא הרומן המלא הראשון של אבני.
• איש ללא צל (זמורה ביתן, 2007, 476 עמודים) עוסק בדיפלומט ישראלי המסתבך בפרשיית ריגול. ספר זה זכה במענק פיתוח לצורך עיבוד לקולנוע.^[5]
• שירת החטאים (כנרת זמורה ביתן, 2010, 414 עמודים)
• רוכלי האהבות (2016, הוצאת זמורה-ביתן, 384 עמודים)
• הסתיו של מיכאלה (2020, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 367 עמודים).
• שלושה ימים בקיץ, כנרת זמורה דביר, 2023. הספר זיכה את המחבר בפרס ברנר לשנת 2024.^[6][3]

• רשימת הפרסומים של יוסי אבני-לוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יוסי אבני-לוי, דף שער בספרייה הלאומית
• יוסי אבני-לוי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• יוסי אבני-לוי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• דורון קורן, גבר הולך לאיבוד, באתר ynet, 30 בספטמבר 2007
• קטע מהספר "איש ללא צל" ב-Go Gay
• קפוצ'ינו ועוגת גבינה בכיכר שלושת הצלבים מאת יוסי אבני-לוי
• הספרים של יוסי אבני-לוי, באתר "סימניה"
• עמיחי שלו, מהחוץ פנימה, ריאיון עם יוסי אבני-לוי, באתר ynet, 24 בפברואר 2010
• יוסי וקסמן, שואה שלנו, באתר ynet, 21 במרץ 2010
• חנה הרציג, "שירת החטאים" מאת יוסי אבני-לוי, בין דליים של עצב, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
• דן לחמן, איש ללא צל / יוסי אבני–לוי, באתר e-mago,‏ 7 ביוני 2008
• אריק גלסנר, על "שירת החטאים", של יוסי אבני-לוי, הוצאת "זמורה ביתן", ביקורות ספרות - מעריב, 21 בפברואר 2010
• בתיה שמעוני, 'החזון הגליציוני והיהודי החדש-ישן: גלות וריבונות ביצירתו של יוסי אבני-לוי', בתוך: עופר שיף (עורך), גלויות ישראליות, עיונים: סדרת 'נושא', 2015, הוצאת מכון ב"ג, אונ' ב"ג, עמ' 252 - 279
• עמרי הרצוג, "רוכלי האהבות": אמא'לה, אני אבא, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
• דורון חלוץ, רעידת האדמה הפרטית של הסופר והדיפלומט הבכיר יוסי אבני־לוי, שאיבד את בנו מיד אחרי לידתו בנפאל, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017

• יוסי אבני לוי, סיפור: דודה אלז'בייטה באה לביקור, באתר הארץ, 5 ביוני 2018
• יוסי אבני לוי, מיס הגטו, כלבלב פקינזי בשם קיקוש וילדים מתים, באתר הארץ, 10 באפריל 2018
• יוסי אבני לוי, הומואים אוהבים בלונדיניות, באתר הארץ, 24 באפריל 2018
• יוסי אבני לוי, על חדווה שאי אפשר לגדוע, באתר הארץ, 28 ביולי 2021
• יוסי אבני לוי, יהלומים בבטן האדמה, באתר הארץ, 31 בינואר 2022