יוסי גמזו

יוסי גמזו

לידה	14 בפברואר 1938 פריז, צרפת
פטירה	10 בפברואר 2020 (בגיל 81) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מקום לימודים	הגימנסיה העברית "הרצליה"
שפות היצירה	עברית
בן או בת זוג	נעמה ישעיהו
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם

יוסי (יוסף) גַמְּזוּ (14 בפברואר 1938 – 10 בפברואר 2020) היה משורר, מתרגם ופזמונאי ישראלי, פרופסור לספרות עברית.

יוסי גמזו נולד בפריז, צרפת למבקר האמנות חיים גמזו, בימי ההשתלמות של אביו בפריז. התייתם מאמו בגיל חמש, עלה עם אביו לישראל והתחנך במספר קיבוצים: גבע, גן שמואל ומעברות. סיים את לימודי התיכון בגימנסיה הרצליה. עשה את שירותו הצבאי כעיתונאי ועורך ב"במחנה גדנ"ע", ולאחר השירות הצבאי החל בלימודי ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1968 נישא לנעמה ישעיהו, בתו של יו"ר הכנסת, ישראל ישעיהו.^[1] מנישואים אלה נולדה בשנת 1969 בתם לילך עין הבר,^[2] אך הנישואים לא עלו יפה ובני הזוג התדיינו רבות בבתי המשפט. הוא עזב את ישראל בשנת 1973, לאחר מכן נמכרו נכסיו בישראל ועוקלו תמלוגיו לצורך תשלום המזונות, אך אלו לא הספיקו לכסות את חובו שתפח. ב-1995 התגרשו בני-הזוג. בספטמבר 2013 הוכרז גמזו כפושט רגל הפטור מתשלום חוב המזונות. לאחר הליך מורכב של מעל עשור שכלל דיונים רבים בהלכות פשיטת רגל, על מזונות^[3][4] וערעור על פסק הדין, נדחה פסק הדין על ידי בית המשפט העליון.^[5]

ב-1973 עזב יוסי גמזו את הארץ ונדד בין ארצות הברית, דרום אפריקה ואוסטרליה. ב-1993 חזר לארץ, גר באילת ולימד במכללה האקדמית בעיר, בתחילת שנות 2000 עבר לקצרין ולימד במכללת ״אוהלו״ שבעיר^[6]. בשנת 2016 עבר לחיפה.

בשנים האחרונות לחייו בלט במראהו עם שפם מפואר וכובע קסקט נצחי לראשו. הוא השתתף במפגשים ספרותיים ותרבותיים שהתקיימו בחיפה^[7].

גמזו נפטר ב-2020 בעקבות פציעה, לאחר שנפל ונחבל באופן אנוש.^[8]

עוד כילד בלט גמזו בכישרונו הספרותי ושירו הראשון נתפרסם שלא בידיעתו ב"משמר לילדים" כאשר היה בן תשע. את שיריו הראשונים פרסמו אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. המשיך בכתיבה בעלון המוסד החינוכי בקיבוץ מעברות, ובשאר ביטאוני נוער וילדים. כן פרסם שירים ליריים ב"דבר", "הארץ", "על המשמר", "מעריב" ועוד. לאחר מכן באו טורים מחורזים בעניינים אקטואליים ב"על המשמר" - ב"מפייט ומחוץ", וב"דבר" - "על ספסל בשדרה". בסוף 1958 יצא ספרו "אתם נוער אתם?", שהוא אסופת הומורסקות וסאטירות.^[9] חיבר פזמונים רבים שכתב ללהקות ולתוכניות בידור ברדיו. בין השירים שכתב: "הכותל", "איפה הן הבחורות ההן", "סימן שאתה צעיר", "אילו כל האוהבים", "זוהי יפו", "לילך רוצה לקטוף את הירח", "ירושלים האחרת", "סתם יום של חול", בשעריך ירושלים, "לי לך" ו"מה הוא עושה לה" (גרסה לשיר האיטלקי "מרוצלה"). ב-1965 כתב גמזו את המילים ללחן הראשון שפרסם יאיר רוזנבלום "חופשה רבע שנתית" עבור להקת הנח"ל.

בד בבד עם קריירה מצליחה של פזמונאי, כתב גם שירה לירית רצינית, ופרסמה תחת שמות עט שונים.

בשנים 1971–1972 היה גם עורכו ומוציאו לאור של השבועון פופאי/חבריה, שהיה מורכב משני חלקים: החלק החיצוני, "פופאי", כלל קומיקס מתורגמים, בדרך כלל מסיפורי פופאי המלח וחבורתו (סויפי, אוליב-שמן זית, בלוטו-ברוטוס, וימפי, סבתא זרש ועוד), פרופסור חרטומי הממציאן הלא-יוצלח, ועוד. בחלק הפנימי, "חבריה", נכללו שירים וסיפורים לילדים. כן ערך והוציא לאור כתב עת ספרותי בשם "אופק", שממנו יצאו שני גליונות. בגליונות אלה נדפס מחזור שיריו, שכתב תחת שם בדוי, פעמוני עין כרם. יש הטוענים שבשירים אלו תינה את צרותיו האישיות והמשפחתיות הקשות.

בשנת 1973 עבר לאוסטרליה בה קיבל משרת הוראה. כעשרים שנה עשה בארצות הברית ובאוסטרליה, שם לימד ספרות עברית כפרופסור באוניברסיטאות שונות. בשנת 1993 חזר לישראל ולימד במכללה האקדמית של אילת. משם החל לפרסם שוב שירה אירונית סאטירית וביקורתית מאוד. שיריו נתפרסמו מאז בכתבי עת שונים: "צפון", "מהות", ועוד. כן נתפרסמו שיריו, תחת שם העט "פ. קול", בכתב העת לשירה "הליקון", ובמוסף לספרות של עיתון "הארץ". שירי "פ. קול" המסתורי זכו להערכה רבה.

בשנת 2006 לימד ספרות עברית במכללת אוהלו שבקצרין, ויצירותיו זכו, על פי רוב בעילום שם, בפרסים רבים וחשובים.

בשנת 2007 כתב פזמון חדש, לאחר שנים רבות, לצמד הפרברים. שם השיר: "תם ולא נשלם". יוסי גמזו הוא זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים בזמר העברי לשנת 2013 וכן אות הוקרה מטעם עמותת "שירת רבים".

בשנת 1968 זכה בפרס יציב לספרות ילדים על ספרו "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע!".^[10] בשנת 2016 זכה בפרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים.

בשנות האלפיים, הוא כתב בקביעות שירים בכתב העת האינטרנטי "חדשות בן עזר" בעריכת הסופר אהוד בן עזר, בכתב העת בגלל, ובמדור "יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא" באתר של נילי דגן, וקטע שירי שלו הוקרא בתחילת תוכנית הרדיו של משה טימור ברשת ב' מדי ליל שבת.

• פעמוני עין כרם, שירים מתוך יומן-סתרים, מאת הנזיר אנדריאס אנג’לו דונאטי [=יוסף גמזו], תרגם והוסיף פתח-דבר וביאורים יוסף גמזו, איורים ותחריטים אמנותיים דוד משולם, תל אביב, לילך, תשל"ד, 1973.
• אתם נוער אתם?!, הזדמנות בלתי-חוזרת להכיר (ולו כזרת) עד כמה בלתי איום הוא ה"סברה" של היום / מעטר ומשפץ בידיו של שמוליק כץ, תל אביב, מסדה, 1959.
• אופק, אופק לספרות, כתב עת להגות ולביקורת, העורך - יוסי גמזו, תל אביב, צ'ריקובר, 1970.
• אן דן די נו, שירים לנוער וילדים, מצויר בידי חיים ברקני, ספרית פועלים, מרחביה, 1971.
• ארצות הצמאון, שירים, איורים מרסל ינקו, תל אביב, ספרית פועלים, תשל"א 1971.
• בלוריות ברוח, סיפוריהם של 20 צעירים וצעירות בישראל שנולדו בירושלים, רמת-גן, תוניס, יוהנסבורג, קהיר, פריז, גרמניה, יוון, עיראק וקפריסין, ביום לידת מדינת ישראל ה’ באייר תש"ח, תל אביב, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, הוועדה לחגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל, (תש"ל 1969).
• כליל החורש, כליל סוניטות, הרישומים יחזקאל קמחי, תל אביב, רשפים, 1971.
• לילך ואביב הזוג החביב, לילדים, ציורים אבי מרגלית, מסדה, 1980.
• עמק בלילה, עמק בירושלים תשעה שערי עיר ושיר, סידני, הגשר, [תשל"ז]. הוצאה מחודשת עם ציורים של מוטי דריאל, הוצאת צבעונים 2020
• קסטניטות בדם : רומנסרו מכסיקני, שירים, תל אביב, צ'ריקובר, 1976.
• תלתלי עשן, סיפורים, בלווית ארבעה חיתוכי-עץ מעזבונו של האמן יעקב שטיינהרדט, תל אביב, צ'ריקובר, 1969.
• לא רוצים לישון - רוצים להשתגע!, סיפור הרפתקאות מימי ה’סליקים’ והמחתרת ועד פריצת הצנחנים לעיר העתיקה, או: תקראו בעצמכם, עיטורים ועטיפה מיכה אולמן, צ'ריקובר, תל אביב, 1968. (זיכה את גמזו בפרס יציב)
• כל הכבוד!, ספורה הבלעדי של ישראלה ישראלי ..., מעוטר ומצויץ בידיו של שמואל כץ, צ'ריקובר, תל אביב, 1968.^[11]
• ירושלים חלילי געגוע, שירים, הוצאת הפדרציה היהודית, קולומבוס, אוהיו, 1974.
• בשש אחרי המלחמה, הוצאת "מערכות", 1968.

• בין ויזתא לפסטריגתא, לבחינת ראייתו הדו-פוקאלית של איציק מאנגר את סיפור מגילת-אסתר, נדפס בהדאר, 70, י"ז, תשנ"א 1991.
• ה"היפי" הראשון של הספרות העברית, על נ'ה אימבר, נדפס בהדאר, 71, ב', תשנ"ב 1992.
• התנ"ך של איציק מאנגר, במלאת עשור לפטירתו של המשורר, נדפס בהדאר, נ"ט, ג', תש"ם 1980.
• והמשכיל בעת ההיא לא יידום, נדפס במהות, ח-ט, תשנ"ב 1992.
• וירטואוזיות לשונית בשירת רבי יהודה הלוי, פתיחה לעיון טקסטואלי, נדפס בגלי עיון ומחקר, 14, תשס"ה 2005.
• להאזין לקול הדם, על נלי זק"ש, נדפס במשא, דצמבר 1976.
• משהו רצוף בדנמארק, נדפס בבצרון, ב', 5-6, תש"ם 1980.
• משכיל לדוד, עיון בנובלה "בא" לדוד מלץ ז"ל, נדפס בגלי עיון ומחקר, 12, תשס"ג 2003.
• פאבולה מיקראית כדיאגנוזה וכפרוגנוזה: על שיטת הפרפרזה הסמויה על התנ"ך כנקודת-מוצא למסר אקטואלי, נדפס בהדאר, 70, א', 1990.
• שירי החומש או חילול החומש: שירתו המקראית של מאנגער, נדפס בזהות, ה', תשמ"ח, 1988.
• שתי דרכי-סיפר קלאסיות ומידת זמינותן ליישומה של פרפרזה מודרנית, נדפס בגלי עיון ומחקר, 13, תשס"ד 2004.

• "כצפור על התיל" מבחר שירים של לאונרד כהן, רשפים, 1973

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוסי גמזו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוסי גמזו

• יוסי גמזו, באתר שירונט
• יוסי גמזו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יוסי גמזו, דף שער בספרייה הלאומית
• יוסי גמזו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

• יוסי גמזו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יוסי גמזו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• יוסי גמזו, אין שירים אחרים..., דבר, 9 ביוני 1967
• יוסי גמזו בראיון מצולם משוחח על נתן אלתרמן
• יוסי גמזו באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• יוסי גמזו 'לחכימא בגמיזא' ~ סטירת לחי אקטואלית
• אבנר לוטן, ענת יתח, הפזמונאי הנודע גר אצל חברים וחי מקצבה זעומה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 7 בספטמבר 2015
• גדעון אלון, שכחו אותי בבית, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2016
• אלי אלון, בר-אילן מוקירה את יוסי גמזו , באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 במאי 2019
• יוסי גמזו, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• אלי אלון, שנה למותו של המשורר והפזמונאי יוסי גמזו , באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בפברואר 2021