יוסף צבי דינר

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת חלוקה מחדש לפסקאות.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

ערך זה עוסק ברבה של אמסטרדם וחוקר התלמוד. אם התכוונתם לראב"ד התאחדות קהלות החרדים, ראו יוסף צבי דונר.

הרב ד"ר יוסף צבי דינר
Joseph Hirsch Dünner

לידה	ינואר 1833 י"ב בטבת ה'תקצ"ג קרקוב, פולין
פטירה	אוקטובר 1911 (בגיל 78) כ"ג בתשרי ה'תרע"ב אמסטרדם, הולנד
כינוי	הריצ"ד
מדינה	הולנד
השכלה	תואר דוקטור מאוניברסיטת בון
מקום מגורים	קרקוב, באד מינסטראייפל, אמסטרדם
תקופת הפעילות	? – 13 באוקטובר 1911
השתייכות	תנועת המזרחי
תחומי עיסוק	חקר התלמוד
תפקידים נוספים	רב ראשי
רבותיו	הרב חיים נתן דמביצר
חיבוריו	חידושי הריצ"ד
בת זוג	שרה לבתי לאנדואר
אב	אליעזר
הרב הראשי לאמסטרדם
ראש הסמינר לרבנים באמסטרדם

רבי ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (גם דיננער; בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 – כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש בית המדרש לרבנים בעיר. בעל "חידושי הריצ"ד"^[1] על התלמוד.

דינר נולד בי"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 בפרבר של העיר קרקוב בפולין. בן בכור מארבעת בניו של אליעזר (לייזר) דינר, שהיה בעל בית מרזח עני. למד בחדר המקומי. כיוון שגילה כשרון בלימודו, נשלח מגיל צעיר ללמוד מפי רב העיר הרב חיים נתן דמביצר, שהיה לרבו המובהק.

את הסמכתו לרבנות קיבל הרב יוסף צבי דינר מהרב דמביצר ומרבי חיים הלברשטאם. בצעירותו נטה לתנועת ההשכלה, ועקב כך נדקר בגבו על ידי אחד מקנאי קרקוב^[2]. אחרי שהחלים מפציעתו היגר לווירצבורג שבגרמניה בעקבות אחיו.

בגרמניה התכוון ללמוד מפי הרב יצחק דב במברגר, אך האחרון שלח אותו למינסטרייפל (אנ') שבחבל הריין, שם התפרנס כמלמד פרטי, ובמקביל השתלם בלימודי חול והתכונן לבחינת הכניסה לאוניברסיטה.

ב-1859 החל ללמוד פילולוגיה שמית וקלאסית ופילוסופיה באוניברסיטת בון.

ב-1862 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בנושא רבי אברהם אבן עזרא. בבון נרקמו קשרי ידידות בינו לבין הפילוסוף היהודי-גרמני משה הס, שקרבו להשקפותיהם של חובבי ציון^[3].

בהולנד היה הרב צבי דינר חבר בתנועת המזרחי עד יומו האחרון, הוא פרסם מאמרים בביטאונה ואף התכתב עם מייסדה, הרב יצחק יעקב ריינס. הוא פרסם ספר על הציונות בגרמנית ובהולנדית.

באותה תקופה החל לכהן בתפקידו כמנהל הסמינר לרבנים ומורים באמסטרדם. הוא כתב מאמרים במדעי היהדות בכתבי עת מדעיים בגרמנית ובהולנדית. הוא סירב להצעת הממשלה להעביר את הסמינר לעיר ליידן ולהפכו לסניף של אוניברסיטת ליידן, ובשל כך נמנע תקציב הסמינר למשך שנתיים.

בתקופה זה התמודד עם קשיים רבים, אך לאט לאט רכש את אמונם של פרנסי הקהילה, ובשנת 1874 מינו אותו למשרת רב ראשי ואב בית דין באמסטרדם, לאחר כארבעים שנה שלא כיהן איש בתפקיד. למינויו היו שהתנגדו, אם בשל היותו אקדמאי ואם בשל היותו לא-הולנדי, וכתבי פלסתר בגנותו הופיעו באמסטרדם.

הרב דינר כיהן גם כראש בית המדרש האשכנזי "עץ חיים" בעיר. עד מהרה היה למנהיגה הרוחני של יהדות הולנד כולה. הוא תיקן תקנות רבות בתחום החינוך והדת, ושיקם וביצר את מעמד הרבנות באמסטרדם. תוך מספר שנים, תלמידיו תפסו את כל משרות הרבנות בהולנד (למעט רוטרדם), עובדה שהקלה עליו לערוך את השינויים שרצה. הוא נלחם לייסד מערכת חינוך יהודית מלאה, ולא להסתפק בלימוד בבית ספר יהודי אחר-הצהריים.

לרב דינר ולרעייתו נולדו 15 ילדים, מתוכם שרדו עשרה. מהם:

• בנו הבכור אליעזר היה מורה צדק באמסטרדם ומורה בסמינר.
• בתו רוזה נישאה לר' נחמן דוידס, סוחר יהלומים, מוהל ועסקן ציבורי שעלה לארץ ישראל. בנם היה הרב אהרן יששכר דוידס, רבה של רוטרדם בתקופת השואה.
• בתו ג'נט נישאה לרבי יהודה לאונרד דה-בר, אף הוא עלה לארץ ישראל.
  • אחת מבנותיהם נישאה למחנך בנימין דה-פריס. בת נוספת נישאה לפרופ' יעקב נחום אפשטיין. בתם שרה היא אלמנת הרב חיים דרוקמן.
• בנו ישראל נשא את בתו של הרב אביעזרי זליג אוירבך מהלברשטאדט. הם עלו לארץ ישראל ב-1937.^[4]

גיסו (אחי אשתו) היה המזרחן ד"ר שמואל לאנדואר (אנ'), שפרסם את המקור הערבי של ספר אמונות ודעות.

אחיו הצעיר היה סבו של הרב יוסף צבי דינר (הקרוי על שמו), רב התאחדות החרדים בלונדון ואביו של הרב יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק.

נפטר באסרו חג סוכות, כ"ד בתשרי ה'תרע"ב

• הרב אברהם שמשון אונדרוויזר - רבה הראשי של הולנד ומתרגם התורה להולנדית.
• הרב אברהם אשר - רב מחוז חרונינגן.
• הרב אליעזר סרלואיס - רבה האחרון של אמסטרדם.
• הרב שמואל יהודה הירש - רב מחוז אוברייסל.
• שמואל (זיגמונד) זליגמן - ביבליוגרף והיסטוריון.
• הרב שמעון דה-פריס - רבה של הארלם.

• הגהות- על רוב מסכתות הש"ס (תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי) שבעה כרכים (ה'תרנ"ו - ה'תרפ"ב).
• הגהות על משנה תורה הוא היד החזקה להרמב"ם (ה'תרפ"ט).
• ביאורים והערות לספרים "חותם תוכנית" ו"חרב המתהפכת" מאת רבי אברהם בדרשי.
• חידושי הריצ"ד - חידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי, התוספתא, מדרשי ההלכה ומשנה תורה לרמב"ם. יצאו לאור בארבעה כרכים על ידי מוסד הרב קוק בשנים ה'תשמ"א - ה'תש"ס. חידושיו מתאפיינים בשימוש שעשה בשיטות אקדמיות.
• שאלות ותשובות (צילום כתב יד).

• דרשות - שלושה כרכים.
• Het Zionisme, ‏ 1905.

• Die Zionisten : Rede gehalten am 2.Neujahrstage 5658 bei dem Morgengottesdienst der grossen Synagoge,‏ 1868.
• Die Theorien ueber Wesen und Ursprung der Tosephta : kritisch dargestellt zur Geschichte der Halachahliteratur waehrend der ersten fuenf Jahrhunderte der ueblichen Zeitrechnung (תאוריות על אופייה ומוצאה של התוספתא), אמסטרדם, 1874
• Gedankenentwicklung der Einleitung des 2. Buches von Saadja's Emunoth Wedeoth : die Einheit Gottes (על אחדות האל בספר אמונות ודעות לרב סעדיה גאון), 1925.

• הרב אליעזר דינר, זיכרון יוסף צבי, ברלין ה'תרצ"ג, הקדמה.
• בנימין דה פריס, הרב יוסף צבי הלוי דינר ז"ל: תולדותיו, מפעלו, משנתו, במבוא לחידושי הריצ"ד חלק א' מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשמ"א.
• דן מכמן, רוח "המזרחי" ובית-המדרש לרבנים ולמורי דת באמסטרדם, בתוך: בר-אילן : ספר השנה למדעי היהדות והרוח של אוניברסיטה בר-אילן, כח-כט (2001), עמ' 58-41.
• דוד יוספון, ערכו באנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א עמ' 652–655.

מדיה וקבצים בנושא יוסף צבי דינר בוויקישיתוף

• פרופ' מנחם בלונדהיים, ‏"על קידוש שם ההשכלה": עולמו של הרב יוסף צבי דינר, בעיתון מקור ראשון, 18 באוקטובר 2020
• "הרב יוסף צבי דינר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• ציור דיוקנו מאת הצייר הרמן שטרוק, הספרייה הלאומית.

• עירובין, ביתה וסוכה
• כתובות, קידושין וגיטין
• חולין וכרתות
• בבא קמא ובבא מציעא
• ערכין, תמורה ומעילה
• יוסף צבי בן אליעזר דינר (1833-1911), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית