יחיא אביץ'

יחיא אביץ'
לידה 1863
האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 צנעא, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1934 (בגיל 71 בערך)
ממלכת תימןממלכת תימן צנעא, ממלכת תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות צנעא
תקופת הפעילות ?–1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הרב הראשי ליהדות תימן, אב בית דין
רבותיו ר' אברהם קארה, ר' יחיא קאפח
תלמידיו ר' רצ'א צארום, ר' יוסף קאפח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי יִחְיֵא אל-אַבְּיַץ'ערבית: يحيى الأبيض; ה'תרכ"ג, 1863כ"ו בחשוון ה'תרצ"ה, 3 בנובמבר 1934) היה הרב הראשי ליהדות תימן ואב בית הדין.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצנעא בירת תימן למארי סאלם (שלום). כשהגיע יעקב ספיר הלוי לתימן במסעותיו פגש במארי סעיד אל-אביץ', בנו של מארי יחיא אל-אביץ' הדיין וסבו של הרב אביץ', שסיפר לו על אביו, מארי יחיא, אשר ליווה את השד"ר ברוך בן שמואל מפינסק, תלמיד רבי ישראל משקלוב שנסע לחפש אחר בני עשרת השבטים, ועבר במסעו בתימן.[1]

בצעירותו למד אצל מארי אברהם קארה ואחר כך היה לתלמיד חבר של הרב יחיא קאפח. בצעירותו נקרא לשמש כרב בית הכנסת "בית פנחס" (בית הכנסת של משפחת פנחס), התגורר בביתם של בני משפחת פנחס, וגם לאחר שנשא לאישה את רומיה (לבית גיאת) המשיך לגור בביתם. לאחר מכן, בשנת ה'תרס"ו (1906) החל לשמש כרב בית הכנסת "בית מסורי". הרב אביץ', שנהג כשיטתו של הרב קאפח, רבו, מנהיג הזרם הדרדעי, מצא בבית הכנסת ציבור מעורב, דרדעים ועיקשים, בלדי ושאמי, והיה עליו למצוא דרך של פשרה בנוסחי התפילה. לכן הנהיג שינויים מעטים בלבד בנוסח התפילה. במקרים אחרים השלים עם הנוסח המקובל, למשל אמירת קדושת "כתר" בתפילת מוסף במקום קדושת "נקדישך".

פתח מחדש את הישיבה בבית הכנסת בית צאלח שנסגרה בשנות הרעב בתימן. בשנת 1905, לאחר המצור על צנעא (חוזת אלנפר), החלה קהילת צנעא להתארגן והקימה לה בית דין – גוף משפטי שהיה מקובל על היהודים שהשלטונות הכירו בסמכותו. אחד מחברי בית הדין הנבחרים היה הרב אביץ', אך הוא פרש תוך חודשים מעטים מתאריך בחירתו.[2]

לאחר פטירת הרב יחיא יצחק הלוי בסיוון תרצ"ב (1932) נבחר לרב ראשי, כשעוזריו הם הרב עמרם קורח והרב חיים משרקי. כדרכם של רבני תימן, במקביל לרבנותו היה גם בעל מקצוע, צורף וטַבָּע במטבעת המדינה. תחילה עבד כצורף עם אחיו שלמה, ולאחר מכן עם שני בניו, משה ושמואל.

בתפקידו כרבהּ של תימן לימד רבות, היה דיין בית הדין, שוחט ומוהל, ונשא את עול הציבור על כתפיו. בתקופה שבה שימש כרב ראשי פרצה מחדש המחלוקת החריפה בין העיקשים לדרדעים, ולדברי הרב עמרם קורח נבחר לתפקיד בשל מזגו הנוח, כדי שיוכל לפשר בין הצדדים.[3]

היה בעל ידיעות כלליות באסטרונומיה, בגאומטריה ובאלגברה. היה בקי גם בשפה הערבית, וכן באנגלית ובטורקית. היה בעל ידיעות רבות ברפואה, והיה מעין רופא עבור בני הקהילה היהודית והמוסלמית של צנעא.

היה מיודד גם עם חכמים מוסלמים וכן עם האימאם יחיא חמיד אלדין, שליט תימן, שהוא היה אחד מרופאיו.

בבית מדרשו למדו, בין השאר, הרבנים רצון (רצ'א) צארום,[4] שלום קורח, דוד קאפח ובנו הרב משה אביץ'. כשנפטר הרב דוד קאפח פרס את חסותו על בנו יוסף קאפח, לימים רב בעל השפעה בישראל.

נפטר במוצאי שבת פרשת חיי שרה, אור לכ"ו בחשוון תרצ"ה. במקומו מונה לרבה של תימן עוזרו, הרב עמרם קורח.

כתב ספרים רבים, שנותרו ברובם בכתב יד. בין השאר כתב הערות על פירוש הרס"ג לספר תהלים ולספר איוב, הערות על פרשני המקרא ועל הש"ס. כן כתב שו"ת, שאבד בעת העלייה לישראל.[5] מכתביו נדפסו בשנת תשע"ו חידושיו על משנה תורה לרמב"ם.

על שמו רחוב בראש העין.

  • הרב משה אביץ',[6] רב הקהילה הדרדעית בתימן לאחר מות אביו
  • הרב עזרי (עזריאל) אביץ', מילא את תפקידו של אחיו משה לאחר פטירתו, מאמצע שנת תש"ד ועד עלייתו לישראל. בישראל היה רב בית כנסת תפארת ציון בשכונת עמידר בעיר בת ים. למחייתו היה שען
  • שמואל אביץ', צורף

שם המשפחה של צאצאיו הוא אביץ', או בעברות בשמות אביעד בעל הצליל הדומה, או לבני, המשמר את משמעותו הערבית (אביץ' - לבן).

  • איש על העדה: חידושי מאור הגולה הגאון כמוהר"ר יחיא אלאביץ' על משנה תורה להרמב"ם, כולל תולדות חייו ומאמרים העוסקים במשנתו ובפועלו, ליקט וערך שמואל בכה"ר משה אביץ' (לבני), קריית אונו: מכון משנת הרמב"ם, תשע"ו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב ספיר הלוי, "ספר מסע תימן", פרק כח: מעשה ר' ברוך מצפת שליח לבני משה ועשרת השבטים, באתר פרויקט בן-יהודה
  2. ^ משה צדוק, יהודי תימן: תולדותיהם וארחות חייהם, הוצאת עם עובד, 1983, עמ' 125
  3. ^ ראו בת ציון עראקי קלורמן, יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות, כרך 3, רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2008, עמ' 67
  4. ^ אליפז, הרב רצון (רצ'א) צארום, דבר, 15 בפברואר 1970
  5. ^ איש על העדה: חידושי מאור הגולה הגאון כמוהר"ר יחיא אלאביץ' על משנה תורה להרמב"ם, כולל תולדות חייו ומאמרים העוסקים במשנתו ובפועלו, קריית אונו: מכון משנת הרמב"ם, תשע"ו, עמ' 13; קטעים מעטים הודפסו בספרי הוצאת הגנזים של יהודה לוי נחום
  6. ^ ר' משה אביד: הרב הראשי בתימן, דבר, 5 במאי 1944