היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)

אין לבלבל ערך זה עם הערך "חטיבת החילוץ".

היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד

סמל היחידה
״בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ״ (תהלים, פ"א, ח')
פרטים
כינוי	יחידה 669
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
בסיס האם	בסיס תל נוף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	אפריל 1974 – הווה (כ־50 שנה)
מקים היחידה	יורם שחר, אבנר אילנאי
מלחמות	מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ייעוד	חילוץ והצלה קרביים, כולל בעומק שדה הקרב ובים
פיקוד
יחידת אם	כנף 7
דרגת המפקד	סגן אלוף
מפקדים	ראו רשימת המפקדים
עיטורים
צל"ש אלוף   צל"ש מפקד אוגדה

היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), שנודעה בשמות היחידה הקרבית לחילוץ והצלה בהיטס ויחידה 669, היא יחידה של חיל האוויר הישראלי המתמחה בחילוץ קרבי ביבשה, באוויר ובים. בשל יכולותיה הייחודיות, היחידה משתתפת במבצעים מיוחדים של צה"ל וגופי ביטחון אחרים, ולוחמיה חוצים קווי אויב באופן תדיר. בנוסף, מוזנקים צוותי היחידה לאירועי חילוץ מורכבים אשר גופי החירום האזרחיים אינם מסוגלים לתת להם מענה הולם. מפקדה הוא קצין בדרגת סגן אלוף. היחידה כפופה לכנף 7 – כנף כוחות אוויר מיוחדים.

תפקידה העיקרי של היחידה הוא חילוץ טייסים נוטשים, חילוץ נפגעים, חילוץ חשאי מעבר לקווי האויב, טיפול רפואי ופינוי נפגעים משדה הקרב. לוחמי היחידה פועלים בתווך אוויר-ים-יבשה בסביבות מוגבלות לחילוץ והצלה מכל מקום, בכל מצב ובכל עת.

הגם שייעודה המקורי של היחידה היה חילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב, היחידה מתפקדת כיחידת החילוץ הקרבי של צה"ל. היא מבצעת משימות חיפוש והצלה קרבי ופינוי נפגעים תחת אש באמצעות מסוקי סער של חיל האוויר ורכבים ייעודיים. בנוסף היא מחלצת צוותים ימיים ומטיילים במצבי חרום, מפנה בהיטס פצועים לבתי חולים, ומבצעת סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים.

היחידה מדריכה ומאמנת אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, הישרדות וחילוץ במסגרת "בית הספר לכוחות אוויר מיוחדים".

הפינוי המוטס הראשון בארץ ישראל אירע בפברואר 1917. חייל בריטי שנפגע במארב פונה באמצעות מטוס קל. שימוש במטוסים קלים לפינוי פצועים נעשה גם בקרבות מלחמת העצמאות ובמבצע קדש. הפינוי המוסק הראשון בישראל אירע באוגוסט 1951 זמן קצר לאחר שהגיעו לארץ ראשוני המסוקים. טייס פייפר ביצע נחיתת אונס על חוף ימה של תל אביב ומסוק פינה אותו ללא פגע אל בסיסו. החילוץ המוסק הראשון, בדצמבר 1953, היה מספינה של משמר החופים שעלתה על שרטון מול חופי נהריה.

החל משנת 1954 פעלה בחיל האוויר כיתת פינוי רפואי בהיטס של רופאים וחובשים. מבצע הפינוי הגדול ביותר התקיים במבצע קדש באוקטובר 1956, עת 120 פצועים מקרב המיתלה פונו במטוסי תובלה מסיני לארץ.

מערך המסוקים התרחב מאוד בשנות ה-60. אחד החילוצים שזכו לפרסום נעשה ב-1966 בשריפה בבית צים בתל אביב. במלחמת ששת הימים פינו המסוקים כ-800 פצועים ורק כ-300 פצועים פונו במטוסי תובלה, כולם מחזית מצרים. בששת ימי הלחימה חולצו 15 טייסים נוטשים מתוכם שבעה חולצו משטחי האויב.

ביולי 1972, ארעה בחיל האוויר תאונת טיסה קטלנית. שני מטוסי F-4 פנטום (קורנס) התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים. שלושה אנשי צוות ניצלו ואילו הרביעי, סגן אהרן-נעם (עמי) ארנון (וייס) אותר אך טבע בעת ניסיונות החילוץ וגופתו לא נמצאה עד היום.

באותה העת הנוהל הקיים קבע כי האחריות על כוח החילוץ המצוות למסוק מבוזרת בין חטיבת הצנחנים (במקרים של חילוץ יבשתי) לחיל הים (במקרים של חילוץ מהים).^[1]

ועדת חקירה שהוקמה בעקבות האירוע וביקורות שנערכו בהמשך, המליצו על טיפול בכשלים שאותרו: להקים גוף שיתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, באימונם בטכניקות נטישה, מילוט והישרדות, ובפיתוח תורת לחימה ואמצעי לחימה ייעודיים לתחומים אלה. בחיל האוויר החלו בהכנות להקמת בית הספר למילוט עבור צוותי האוויר והמשימה הוטלה על אבנר אילנאי. בני פלד, מפקד חיל האוויר בשנים 1973–1977, רצה שהיחידה המוקמת תופקד גם על חילוץ טייסים שנטשו את מטוסם בשטח אויב. במטה הכללי לא הייתה התנגדות שחיל האוויר יקים יחידה להדרכת מילוט ופיתוח תו"ל, אך התנגדו להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי והציעו לשפר את הנוהל הקיים.

במלחמת יום הכיפורים חולצו 43 אנשי צוות אוויר, אך היו גם ניסיונות חילוץ שהסתיימו ללא הצלחה. פחות מ-30% מהטייסים שהופלו מעבר לקווי האויב חזרו בסופו של דבר לבסיסם. בעקבות לקחי המלחמה קיבלה דרישתו של בני פלד להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי בחיל האוויר משנה תוקף.

בינואר 1974 החלו תהליכי הקמת יחידת חילוץ ומילוט 669. יעוד היחידה היה חילוץ צוותי אוויר שנטשו את מטוסם, הדרכת מילוט לצוותי אוויר ופיתוח תורת חילוץ. צוות ההקמה כלל שני טייסים: המפקד רס״נ (לימים אל״מ) יורם שחר וסגנו סגן (לימים אל״מ) אבנר אילנאי, שהיה הלוחם הראשון לאחר שעבר הכשרה בחיל האוויר האמריקאי ובחיל הים הישראלי^[2]

באפריל 1974 התייצבה בבסיס חיל האוויר תל נוף קבוצת החיילים הראשונה, כולם לוחמים ותיקים, רובם צוללנים יוצאי חוליית חוף של חיל הים. הקורס הראשון בפיקודו של אבנר אילנאי החל את הכשרתו ולאחר תשעה חודשי אימונים, בינואר 1975 הוכרזה היחידה כ"מבצעית".^[3] באותה עת כללה היחידה כתריסר לוחמים ורופא אחד בלבד.

בסוף 1978 צורפה ליחידה 669 יחידת הפינוי בהיטס ירפ"א 386 אשר כללה רופאים וחובשים מוטסים ושמה של היחידה הוסב ל"יחידת חילוץ ופינוי בהיטס 669".

בשנת 2004 שולבה יחידת אית"ן 5701 (יחידת מילואים של חיל האוויר לאיתור נעדרים) עם יחידה 669 ואחריות היחידה הורחבה גם למשימות של איתור הנעדרים.

בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה שונה שם היחידה ל"יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669".

בשנת 2020, עם הקמת כנף 7, שונה שם היחידה ל"היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד 669".

החל משנת 2022, יכולות גם נשים להתמיין לתפקידי לוחמות ביחידה.^[4] בדצמבר 2023, התגייסו לראשונה שתי נשים ליחידה.^[5]

סמל היחידה נוצר על ידי יורם שחר ואבנר אילנאי שעמדו בראש צוות ההקמה של היחידה. שחר ואילנאי נתקלו בתמונת החתול עם העיניים הירוקות והיא שבתה את לבם. הגרפיקאי אלי צרפתי והאמן עמי שביט עיצבו את הסמל וכל שנותר היה למצוא הסבר מלומד לקשר שבין החתול ללוחם החילוץ. אחד ההסברים לפחות הוא שבדומה לחתול לוחמי היחידה יודעים לצאת מכל מצב אשר הם "נופלים על הרגליים". חריגת החתול מהמסגרת מסמלת את האלתור הנדרש במבצעי חילוץ שמטבעם הם בלתי מתוכננים. זו הסיבה שלוחמי החילוץ של היחידה מכונים "חתולים".

כנף הלוחם הראשונה הייתה עשויה מבד כמו כנפי טיס, והיא עוצבה בדומה לכנפי "צוותי עזר אווירי" (רופא מוטס, מכונאי מוטס ועוד). במרכז נחש המסמל רפואה ומצנח המסמל תעוזה. הכנף ספגה ביקורת רבה מצד לוחמי היחידה על שום היותה "חצי כנף". בסוף שנות השמונים הכנף הוחלפה בכנפי מתכת המשמשים כיום.

המספר שניתן ליחידה, 669, נבחר מתוך מאגר מספרים פנויים משום שדמה ל-269, שהיה מספרה של סיירת מטכ"ל באותה עת.^[6]

האגדה האורבנית כי מספר היחידה נבחר למען הנצחת 669 ילדים יהודים בצ'כוסלובקיה אשר הייתה תחת כיבוש נאצי, והעברתם לבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, על ידי הבריטי ניקולס וינטון, במה שכונה "קינדרטרנספורט",^[7] אינה נכונה. הפרשה התגלתה יותר מעשור לאחר הקמת היחידה.

היחידה מורכבת מחמש מסגרות:

• פלגות לוחמים & מיוחדים הכוללות את לוחמי החילוץ בסדיר ובמילואים
• פלגת רפואה הכוללת את הפרמדיקים והרופאים של היחידה
• גף היערכות ומנהלה העוסק בפיתוח ציוד ותחזוקתו
• בית הספר לחילוץ קרבי המכשיר ומאמן את לוחמי החילוץ ומאמן אנשי צוות אוויר
• גף אית"ן (איתור נעדרים) המורכב מסיירים ואנשי שטח מיומנים

לוחמי 669 נמנים עם כוחות העילית של צה"ל והם הלוחמים המאומנים ביותר למבצעי חיפוש והצלה קרבי. הם מתמחים ברפואת חרום, ובטכניקות חילוץ מיוחדות ביבשה ובים. הם יכולים להגיע ליעדם עם מסוקים, בצניחה טקטית, או לפעול עצמאית מצוידים בכלי רכב ייעודיים. הם ערוכים לחפש ולהציל נפגעים, צבאיים או אזרחיים, בכל מתאר ובכל עת. הם מאומנים להתנייד, לחבור ולהילחם עם כוחות מיוחדים אחרים. הם מומחים בחילוץ אנכי, בחילוץ מהים, מכלי טיס ורכב מרוסקים.

על מנת להתקבל ליחידת 669, יש צורך לעבור מספר שלבים. השלב הראשון למלש"בים, הוא מעבר יום סיירות. מי שצולח את יום הסיירות, עובר לשלב השני - מעבר לגיבוש אחוד לסיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ויחידה 669. מאז 2019 גם מסיימי גיבוש שייטת 13 (דרך יום סיירות) יוכלו להתקבל ליחידה לאחר ראיון. עד שנת 2008 היה ליחידה גיבושון נפרד.^[8]

ב-27 במאי 2022 נמסר שהרמטכ"ל אביב כוכבי ומפקד חיל האוויר תומר בר, החליטו לאפשר גם לנשים המועמדות לגיוס, להתמיין לתפקידי לחימה ביחידה, לאחר שעד אז, יכלו רק גברים לשמש כלוחמים. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו ארבע צעירות לבית המשפט הגבוה לצדק בשנת 2020, בדרישה לאפשר שילוב נשים לוחמות בסיירות ויחידות מובחרות.^[9][10]

מסלול הכשרת הלוחם ביחידה אורך כשנה ושישה חודשים. הוא כולל טירונות משותפת בביסל"ח 314 עם יחידת שלדג ויחידת ההנחתה הקדמית, טירונות יחידה, קורס חובשים קרביים, קורס מ"כים, קורס לוט"ר ושלב ייעודי - שכולל קורסי צניחה, צלילה, הישרדות, טג"ח, אימוני מסוקים, ואימוני חילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר - יבשה, ים, קניון, צוקים, כלי שיט, חילוץ מכלי טיס ורכב ועוד. ההכשרה ממיינת, וקרוב למחצית מבין אלה שמתחילים לא מסיימים את המסלול המפרך. בוגרי המסלול נדרשים לשירות קבע של 20 חודשים.

הצוותים הרפואיים של היחידה ממוינים ומאומנים, בהתאם לדרישות היחידה ופלגת הרפואה, המתארים השונים וסביבת העבודה בקרקע ובהיטס. אחת לכמה שנים היחידה מגייסת לשורותיה רופאים ופרמדיקים ששירתו בעבר ביחידות קרביות, ובעלי זיקה מקצועית לטראומה וטיפול בפצועים. מאחר שצוותי הרפואה של היחידה נדרשים לכשירות גבוהה ומטפלים בפצועים הקשים ביותר במצבים קיצוניים, חיל הרפואה נותן עדיפות ליחידה 669 לבחור לשורותיה את מיטב הפרמדיקים והרופאים בצה״ל. הצוותים הרפואיים נדרשים לעבור מיונים קפדניים והכשרה אינטנסיבית ממושכת.

בשל הניסיון הרב של היחידה ואנשיה, יחידות מיוחדות רבות מצבאות שונים בעולם מבקשות להתאמן עם יחידה 669.

בעתות שגרה מרבית פעילות היחידה חשאית במסגרת מבצעים מיוחדים. במקביל היחידה זוכה לחשיפה תקשורתית בשל פעילותה האזרחית, כאשר היא נקראת לסייע בחילוצים מורכבים של אזרחים.

היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של החיל - UH-60 בלק הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור") ובכלי טיס נוספים של חיל האוויר. הצוותים הקרקעיים של היחידה מאומנים לחלץ באופן חשאי באמצעות רכבי שטח קלים יבילי-אוויר (LL UTV) וכן להגיע ליעדם בצניחה טקטית.^[11]

בשנת 1975, פעלו לוחמי היחידה לחילוץ קבוצת מטיילים מאסון נחל דרגה. מבצע החילוץ נערך בלילה בסיוע מסוקי יסעור לאור נורים שהטילו מטוסי חיל האוויר.

בשנת 1997, בעת אסון השריפה בוואדי סלוקי, פעלו לוחמי היחידה כדי לחלץ כוח מחטיבת גולני מנחל סלוקי בדרום לבנון^[12] וגם לקחו חלק בחילוץ לוחמי הקומנדו הימי מאנצאריה שבלבנון בעת אסון השייטת.^[13]

ב-16 באוקטובר 1986 נכשל ניסיונה של היחידה לחלץ את הנווט רון ארד שנטש את מטוסו מעל שמי לבנון.

ב-1998 טיפלו בחילוץ הפועלים שניצלו מאסון הארובה בתחנת הכוח רוטנברג.^[14]

בשנת 2006 היחידה קיבלה ציון לשבח יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילות במלחמת לבנון השנייה ושמה שונה ליחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס. היחידה השתתפה בין היתר בחילוץ לוחמי שייטת 13 מן הפשיטה שביצעו לוחמי הקומנדו הימי בצור.^[15]

במבצע "שבו בנים לגבולם"^[16] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם יחידת שלדג ויחידת הניוד,^[17] את גופתה של קרן טנדלר,^[18] מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט.^[19]

ליחידה קרו שתי תקלות שיצרו הד ציבורי, האחת היא אסון הכבל משנת 1992 והשנייה קרתה ב-11 במרץ 2009 כאשר הוקפץ כוח מוטס של היחידה לחלץ מטייל, עלא אחמד סלאח אגבריה, שעלה על מוקש ונפצע קשה בסמוך למושב שדי תרומות שבשטח מועצה אזורית עמק המעיינות. כוחות של היחידה הגיעו למקום והחלו להעלות את הפצוע למסוק אולם ברגע שניסו להכניסו לבטן המסוק נשמט הפצוע מסיבות לא ברורות, נפל לקרקע ומת במקום.^[20]

ב-26 באפריל 2018 נקראה היחידה לאיתור וחילוץ של הנפגעים באסון נחל צפית, שבו סחף שיטפון 25 בני נוער שטיילו בנחל צפית ועשרה מהם נספו.^[21][22]

ב-30 באפריל 2021, בהתרחשות אסון הר מירון (האסון האזרחי הגדול ביותר בישראל) שהתרחש בליל ל"ג בעומר 2021, הוזעקו חיילי היחידה לחלץ את מאות הפצועים מזירת האסון במסוקים.

במלחמת חרבות ברזל נטלה היחידה חלק מרכזי בלחימה, החל ממתקפת הפתע על ישראל על יישובי עוטף עזה. היחידה הייתה הראשונה להגיע למוקדי לחימה מסוימים. היחידה פינתה מאות פצועים במהלך התמרון הקרקעי בשיתוף פעולה מבצעי עם מעגל היחידות מובחרות בצה"ל, ובמיוחד יחידת הניוד ברצועת עזה,^{[23][24][25][26][27]} ב-12 בפברואר 2024 במהלך המלחמה, יחדיו עם כוחות מיוחדים נוספים, היחידה לקחה חלק עיקרי במבצע יד זהב לשחרור שני בני ערובה פרננדו סימון מרמן ולואיס הר מהשבי ברפיח. כוחות היחידה הגיעו ללב מחנה הפליטים שאבורה שברפיח^[28] והיו אחראים על חילוץ הכוח והחטופים מזירת המבצע עד למסוק הפינוי, אשר פינה את החטופים למרכז הרפואי שיבא.^[29]

ערך מורחב – עמותת החתול

עמותת החתול היא עמותה המאגדת את בוגרי יחידה 669 במטרה להוות גוף המלווה ותומך את בוגרי היחידה בחיים האזרחים, ומלווה את היחידה הסדירה.^[33]

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
  לוחמי 669 מפנים פצוע במהלך מלחמת חרבות ברזל
• 
  מסוק עם לוחמי יחידה 669 ממריא משטח הלחימה ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל

• עמותת החתול
• יחידות מובחרות בצה"ל
• צוות עזר אוויר במערך הרפואה
• יחידות החילוץ של חיל האוויר האמריקאי
• חיפוש והצלה קרבי
• פינוי רפואי
• הישרדות, התחמקות, התנגדות ובריחה
• יחידת להבה - יחידת החילוץ של כבאות והצלה לישראל

• איתי אילנאי, ‏669 - סיפורה של יחידה מיוחדת, כנרת זמורה-ביתן, 2014, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  • גדי איידלהייט, יחידה 669 – סקירת הספר באתר "שבוע הספר", 4 בדצמבר 2014
• עודד מרום, ‏חילוץ והצלה – יח' 669, עמותת חיל האוויר - דפי מורשת, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• גיא מ., מאפס למאה – סיפורו של צוות ביחידה 669, ידיעות ספרים, 2019
• גיא מ., לא מחכים לקריאה – סיפורה של יחידה 669 במלחמה להצלת חיים, ידיעות ספרים, 2024

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)

• מאז ועד היום: סיפור ההקמה של היחידה שמחלצת פצועים מלב עזה, באתר חיל האוויר הישראלי, 15 בדצמבר 2023
• היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד - 669, באתר חיל האוויר הישראלי
• לוחם ביחידת חילוץ והצלה בהיטס (669)), באתר מתגייסים של חיל האוויר הישראלי
• "לוחם/ת 669", באתר מתגייסים של יחידת מיטב
• סיפורי חילוצים של יחידה 669, סרטון בערוץ ""מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל", באתר יוטיוב, 24 באוגוסט 2014
• יחידה 669 סיפורי מורשת, סרטון בערוץ ""מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל", באתר יוטיוב, 24 באוגוסט 2014
• ליאור שליין, ‏למזלי עבר חתול שחור, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 יוני 1998
• יואב לימור ואלון בן דוד, מקום רביעי: 669, באתר ynet, 13 בפברואר 2008
• טל זגרבה ושיר כהן, לחלץ קדימה, באתר "שבוז", 27 אפריל 2008
• חילוץ משיטפון, באתר חיל האוויר הישראלי, 18 בינואר 2010
• טלי בן–יוסף והגר שפירא, ‏בעלי חוליות, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בפברואר 2006
• יחידה 669, באתר "יחידה". אורכב בארכיון האינטרנט ב-18 באפריל 2009
• עמיר רפפורט, מהר יותר, רחוק יותר, 669 - מבט מבפנים, 19 במאי 2011, באתר "ישראל דיפנס"
• יעל ליבנת, אתר צה"ל, נוגעים בשמיים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 במאי 2012
• מידע על יחידת החילוץ והפינוי בהיטס 669 באתר "מבורבר". אורכב בארכיון האינטרנט ב-28 במרץ 2022
• מיכל חיוט, בין מים לשמיים: כך מתרגלים ב-669 חילוץ מהים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 במרץ 2013
• גדי איידלהייט, יחידה 669 – סקירת הספר באתר "שבוע הספר", 4 בדצמבר 2014
• שי לוי, ‏40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, באתר ‏מאקו‏, 22 בדצמבר 2014
• יואב זיתון, מהמסוק בזינוק לים: צפו בלוחמי 669 במים, באתר ynet, 18 באוגוסט 2016
• גילי כהן, יחידה 669 שינתה את פעילותה בחירום: מחלצת פצועים עם רכבי שטח, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2016
• SAR Unit 669 Operators Train for Urban Warfare – לוחמי יחידה 669 מתאמנים בלוחמה בשטח בנוי, בערוץ הפליקר של חיל האוויר הישראלי
• תיעוד: כך פועלת 669 - יחידת החילוץ | כנף 7, ערוץ 12, 28 בפברואר 2021. אורכב בארכיון האינטרנט ב-30 באפריל 2023
• המחלצים של 669 | תיעוד מיוחד: כך פועלת יחידת החילוץ של צה"ל - גם מעבר לגבול | ערוץ 12, סרטון בערוץ "Israeli SF archive", באתר יוטיוב, 13 באוגוסט 2023