יחסי אוסטריה–איטליה
| יחסי אוסטריה–איטליה | |
|---|---|
 |  |
 | |
| אוסטריה | איטליה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 83,871 | 301,340 |
| אוכלוסייה | |
| 9,118,373 | 59,276,540 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 516,034 | 2,254,851 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 56,593 | 38,040 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
בין אוסטריה לבין איטליה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז ימי הביניים הייתה לאוסטריה השפעה רבה על המדינות באיטליה, ובעיקר בצפונה, ומאידך אוסטריה הושפעה מאיטליה מבחינה תרבותית, ובעיקר בתחומי האדריכלות והמטבח.
לאחר קונגרס וינה, קיבלה האימפריה האוסטרית את השליטה בממלכת לומברדיה-ונציה, יחד עם ערי המפתח ונציה ומילאנו. בשנת 1848 פרצה מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה, אולם על אף הצלחות ראשוניות הובסו לבסוף כוחות ממלכת סרדיניה, ואוסטריה חזרה לשלוט בצפון איטליה. בשנת 1859 פרצה מלחמת אוסטריה-סרדיניה שהסתיימה כעבור זמן קצר ובעזרת סיוע צרפתי בניצחון איטלקי, ובעקבות כך איבדה אוסטריה את שליטתה במילאנו, והחל תהליך איחוד איטליה. בשנת 1866 סייעה ממלכת איטליה הצעירה לפרוסיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה (מלחמת העצמאות האיטלקית השלישית), ובתמורה קיבלה לאחר מכן את ונציה. גם לאחר מכן נותרו עדיין שטחים איטלקיים תחת שליטה אוסטרית טרנטינו וטריאסטה), ובעקבות המתיחות ביצרה אוסטריה את גבולה עם איטליה. בשנת 1876 הציע הארכידוכס אלברכט, דוכס טשן לפתוח במלחמת מנע נגד איטליה, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל.
בשנת 1882 הצטרפה איטליה לברית המשולשת עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה, משום שכעסה על צרפת שהשתלטה על תוניסיה ב-1881, ואיטלקים רבים ראו בתוניסיה מושבה פוטנציאלית.
עם זאת, דעת הציבור באיטליה לא תמכה בהסכם עם אוסטרו-הונגריה מפני שאוסטרו-הונגריה הייתה יריבתה של איטליה במהלך איחוד איטליה. בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, הציעו אנשי צבא רבים שאיטליה תעבור לצדן של בריטניה וצרפת. הצעה זו התחזקה לאחר הפלישה האיטלקית לטריפולי ומלחמת איטליה-טורקיה, שבמהלכה גרמניה תמכה בעיקר באימפריה העות'מאנית. זוהי הייתה ההוכחה שגרמניה ואוסטרו-הונגריה לא סומכות במאת האחוזים על בני בריתן האיטלקים.
עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 נמנעה איטליה מלפתוח במלחמה, מפני שאוסטרו-הונגריה וגרמניה נקטו קו התקפי, ולפי ההסכם איטליה הייתה צריכה לבוא לעזרתם רק אם הן היו מותקפות. לאיטליה ובריטניה הייתה הסכמה על הים התיכון: בריטניה הייתה צריכה גישה לים התיכון ומעבר לקולוניות שלה באפריקה ובהודו, ואיטליה גבלה בים התיכון. עימות בין שני הציים של המדינות היה גרוע לשתי המדינות. לכן, העדיפה איטליה להימנע מלהיכנס למלחמה עם בריטניה.
בשנת 1915 נכנסה איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה, ובעקבות כך התנהלו קרבות קשים בין אוסטריה לאיטליה (קרבות הנהר איזונצו, קרב קפורטו, קרב ויטוריו ונטו). לאחר המלחמה קיבלה איטליה את דרום טירול וטריאסטה, ובכך הושלם למעשה איחוד איטליה.
בשנת 1934 התייצב מוסוליני לצד אוסטריה, ואיים על היטלר שאם ינסה לספח את אוסטריה, תתערב איטליה לעזרתה, אולם לאחר ההתקרבות בין השניים והקמת ציר רומא-ברלין, הסכימה איטליה לגרמניה הנאצית לספח את אוסטריה במרץ 1938.
כיום שתי המדינות אשר חולקות גבול של 430 ק"מ ביניהם, חברות באיחוד האירופי ובארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, והם משתפות פעולה במגוון תחומים.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוסטריה מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא, ו-10 קונסוליות בבארי, בולוניה, פירנצה, ג'נובה, מילאנו, נאפולי, פאלרמו, טריאסטה, טורינו, ונציה וורונה.
- איטליה מחזיקה באוסטריה שגרירות בווינה, ו-6 קונסוליות בפלדקירך, אינסברוק, גראץ, קלגנפורט, לינץ וזלצבורג
[1].
