יחסי אוקראינה–רומניה
| יחסי אוקראינה–רומניה | |
|---|---|
 |  |
 | |
| אוקראינה | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 38,234,056 | 18,979,153 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 178,757 | 351,003 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,675 | 18,494 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי אוקראינה–רומניה הם יחסי החוץ בין רומניה לאוקראינה. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו בשנת 1992.
סכסוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רומניה ואוקראינה ניהלו משא ומתן על חוזה רחב של חברות ושיתוף פעולה זה מספר שנים, אך מחלוקת בנוגע לבעלות על אי הנחשים וחשוב מכך על עתודות הנפט והגז המצויות מתחת לאזור הים השחור, כמו גם הגבול הצפוני של רומניה עם אוקראינה, הרחיק את הצדדים זה מזה. ביוני 1997 חתמה רומניה על חוזה דו-צדדי עם אוקראינה, שבין יתר הנושאים פתרו סוגיות טריטוריאליות ומיעוטים שעיכבו את התפתחות היחסים המשופרים בין שתי המדינות:
- המחלוקת בין רומניה לאוקראינה סביב גבולות ליד אי הנחשים (כ-50 ק"מ ממזרח לסולינה) והמדף היבשתי שלו בים השחור שתחתיו עשויים להתקיים מרבצי גז ונפט משמעותיים, נפתר לאחר פסיקת בית בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בשנת 2009.
- המחלוקת בין רומניה לאוקראינה על הקמת תעלת בסטרויה.[1]
תיחום ימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמדו של אי הנחשים היה חשוב לתחום מדף היבשת ואזורי כלכלה בלעדיים בין שתי המדינות. אם אי הנחשים היה מוכר כאי, אז יש לראות במדף היבשתי סביבו מים אוקראינים. אם אי הנחשים לא היה אי, אלא סלע,[2] אז בהתאם לחוק הבינלאומי יש לשרטט את הגבול הימי בין רומניה לאוקראינה מבלי לקחת בחשבון את מיקום האי.
ב-4 ביולי 2003 נשיא רומניה יון איליאסקו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתמו על אמנה על חברות ושיתוף פעולה. רומניה הבטיחה שלא לטעון לבעלות על שטחי אוקראינה או מולדובה, שאיבדה לברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה, אך ביקשה שרוסיה כיורשת ברית המועצות תכיר בצורה כלשהי באחריותה למה שקרה.
ב-16 בספטמבר 2004, הצד הרומני הגיש תביעה נגד אוקראינה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) (ICJ) בסכסוך הנוגע לגבול הימי בין שתי המדינות בים השחור.[3]
ב-3 בפברואר 2009, פסק בית הדין הבינלאומי, על חלוקת שטח הים של הים השחור לאורך קו שבין התביעות של כל מדינה.[4]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רומניה מחזיקה באוקראינה שגרירות בקייב ושתי קונסוליות כלליות בצ'רנוביץ ואודסה.
- אוקראינה מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט והייתה לה קונסוליה בסוצ'אבה שנסגרה בשנת 2014 בגלל חוסר מימון.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ukraine – Romania: a sustained deadlock, Centre for Eastern Studies (30 December 2011)
- ^ Ruxandra Ivan (2012). New Regionalism Or No Regionalism?: Emerging Regionalism in the Black Sea Area. Ashgate Publishing, Ltd. p. 167. ISBN 978-1-4094-2213-6.
- ^ "Romania brings a case against Ukraine to the Court in a dispute concerning the maritime boundary between the two States in the Black Sea" (PDF). International Court of Justice. 16 בספטמבר 2004. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Court establishes the single maritime boundary delimiting the continental shelf and exclusive economic zones of Romania and Ukraine" (PDF). International Court of Justice. 3 בפברואר 2009. אורכב מ-המקור (PDF) ב-5 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Consulatul General al Ucrainei se închide din 15 noiembrie, din lipsă de finanțare MEDIAFAX (10 October 2014)
