יחסי איראן–סודאן

יחסי איראן–סודאן
איראן	סודאן
איראן	סודאן
שטח (בקילומטר רבוע)
1,648,195	1,861,484
אוכלוסייה
91,853,280	50,752,039
תמ"ג (במיליוני דולרים)
401,505	109,327
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,371	2,154
משטר
רפובליקה אסלאמית	רפובליקה פדרלית

יחסי איראן–סודאן (בפרסית: روابط ایران و سودان, בערבית: العلاقات السودانية الإيرانية) הם היחסים הדיפלומטיים, הצבאיים והכלכליים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין הרפובליקה של סודאן. לשתי המדינות מערכת יחסים קרובה במהלך כמעט שלושה עשורים.

סודאן החליטה לגרש את כל הקבוצות האיראניות מהמדינה שעות בודדות בטרם הצטרפה למבצע הסעודי הצבאי בתימן בחודש מרץ 2015.^[1] נשיא סודאן הסביר את המהלך באומרו כי עליו לחשוב על הכלכלה הרעועה של סודאן.

בנוסף האימה והטראומה פגעו בחברה הסודאנית שחלק ממנה הצטרפו לדאעש.^[2]

ב-4 בינואר 2016 ניתקה סודאן את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בשל המתקפה על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן וזאת על רקע מאבקי השליטה במזרח התיכון.^[3] כתוצאה מכך, הקשרים בין שתי המדינות הידרדרו.

סודאן שמרה על יחסים טובים עם השאה של איראן לפני המהפכה האיראנית במטרה לקבל מספר הלוואות. לאחר המהפכה תמכה סודאן בעיראק במלחמת איראן–עיראק, יחד עם מדינות ערביות נוספות.

בשנות ה-80 המאוחרות, ביקר ראש ממשלת סודאן א-סאדק אל-מהדי בטהראן ובכך יצר את היחסים הדיפלומטיים בין ארצו לבין הרפובליקה האסלאמית.

עקב מהפכות אסלאמיות שהתרחשו במדינות שונות באמצעות הפיכות צבאיות, עסק ראש ממשלת סודאן עומר אל-בשיר בהידוק יחסי מדינתו עם איראן. הידוק יחסי סודאן עם איראן סייע לעומר אל-בשיר להמשיך את האסלאמיזציה של סודאן.^[1]

על אף שסודאן הייתה מדינה אסלאמיסטית במשך השנים, ועל אף שסודאן היא מדינה סונית ואיראן שיעית, שתי המדינות הפכו במהרה לבעלות ברית קרובות.

בשנת 1991 ביקר נשיא איראן אכבר האשמי רפסנג'אני בח'רטום בליווי יותר מ-150 בכירים איראניים. במהלך ביקורו הוא הכריז כי "המהפכה האסלאמית של סודאן, לצד איראן, חלוצת המהפכה, היא ללא ספק מקור למהפכה בכל רחבי העולם המוסלמי".

ב-4 בינואר 2016 ניתקה סודאן את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בעקבות המתקפה על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן

בשנת 1991 נחשפו ראיות הנוגעות להגדלת הקשרים הצבאיים והכלכליים בין סודאן לאיראן. מנהיגים איראניים מדרגים גבוהים קיימו ביקורים בסודאן, שבהם נחתמו הסכמי סחר בין שתי המדינות. הסחר בין שתי המדינות ימשיך כנראה להיות מוקד היחסים בין שתי המדינות. איראן חשודה באספקת מיליון טונות של נפט מדי שנה.

באוגוסט 2008 דווח בשנת 1993 מימנה רכישת 20 מטוסי-תקיפה סיניים. איראן התחייבה לסייע לממשלת סודאן ב-17 מיליון דולר עבור המטוסים.^[4]

ב-1995 ביקרה משלחת צבאית איראנית בחרטום במטרה להעריך את הצרכים הצבאיים של סודאן. איראן סיפקה לסודאן רכבים משוריינים, ארטילריה כבדה וציוד מכ"ם. בשנה שלאחר מכן, שתי המדינות חתמו על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה שלהן.

באפריל 1996 דיווחה ממשלת סודאן כי תעניק לחיל הים האיראני אישור לשימוש במתקנים ימיים במדינה, בתמורה לסיוע כספי מאיראן לרכישת נשק. המערב הביע דאגה עמוקה באשר לגידול בקשרים הצבאיים בין איראן לסודאן. בשנת 1993 הגדירה מחלקת המדינה האמריקנית את סודאן כמדינה המממנת טרור.^[5]

בשנת 2008 חתמו סודאן ואיראן על הסכם לשיתוף פעולה צבאי. ההסכם נחתם על ידי שר ההגנה האיראני מוסטפא מוחמד נג'אר ועמיתו הסודאני עבד אל-רחים מוחמד חוסיין.^[6]

במסמך שדלף בקיץ 2014 הוגדרו היחסים בין שתי המדינות כ"אסטרטגיים" "צבאיים" ו"הגנתיים".^{[דרוש מקור]}

במהלך השבוע האחרון של חודש אפריל 2006, נפגש נשיא סודאן עומר אל-בשיר עם מספר מנהיגים איראניים בטהראן, ובין היתר, המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ונשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד. במסיבת עיתונאים משותפת ב-24 באפריל אמר אחמדינז'אד כי "התרחבות הקשרים בין שתי המדינות משרתת את האינטרסים של שני העמים, האזור והעולם המוסלמי, בעיקר מהבחינה של חיזוק השלום והיציבות". במסיבת העיתונאים אף בירך נשיא סודאן את איראן על מאמציה להשגת "כוח גרעיני למטרות שלום" ואילו נשיא איראן ציין את התנגדותו לקיום כוחות שמירת השלום של האו"ם בדארפור.

נשיא סודאן ביקר באיראן ביולי 2011 ונשיא איראן ביקר בחרטום בספטמבר אותה שנה כדי לדון ב"נושאים אסטרטגיים ובינלאומיים".^[7]

מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–סודאן בוויקישיתוף