יחסי ארמניה–קרואטיה

יחסי ארמניה–קרואטיה
ארמניה	קרואטיה
ארמניה	קרואטיה
שטח (בקילומטר רבוע)
29,743	56,594
אוכלוסייה
2,966,586	3,866,149
תמ"ג (במיליוני דולרים)
24,212	82,689
תמ"ג לנפש (בדולרים)
8,162	21,388
משטר
רפובליקה	רפובליקה

יחסי ארמניה–קרואטיה הם היחסים הדיפלומטיים שמתקיימים בין ארמניה לקרואטיה. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות נוצרו ב-8 ביולי 1996. ארמניה מיוצגת בקרואטיה על ידי שגרירותה ברומא, איטליה, ואילו קרואטיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה באתונה, יוון. בשנת 2011, שתי המדינות הקימו קונסוליות של כבוד. הקונסוליה של ארמניה נמצאת בזאגרב, בירת קרואטיה, ואילו הקונסוליה של קרואטיה נמצאת בירוואן, בירת ארמניה.

ארמניה היא חברה באיחוד הכלכלי האירו-אסייתי (ECU), ואילו קרואטיה חברה באיחוד האירופי (EU). אף על פי שארמניה חתומה על הסכם האיחוד האירופי (אנ').

רפובליקת רגוזה בדוברובניק של ימינו הייתה מרכז של קשרים היסטוריים קרואטיים וארמנים. בין זרים רבים שאכלסו את דוברובניק היו מספר ארמנים. כמו כן, רגוזים חוגגים את סנט בלייז, קדוש ארמני מהמאה הרביעית כפטרון הקדוש של עירם. כמו כן, שני קדושים פטרונים אחרים של דוברובניק, זנוביוס וזנוביה, היו קדושים ארמנים מקיליקיה.

ישועי קרואטי מפרסט, האב יוסיפ מרינוביץ', כתב את "עבודת גמר ביקורת פולמוס על שני ספקות מצפון הנוגעים לארמנים קתולים", בשנת 1783, לבקשתו של בנקאי ארמני עשיר, ג'ובאני דה סרפוס. בעבודת המחקר מגן מרינוביץ' על קתולים ארמנים באימפריה העות'מאנית שקיבלו את הקודש מהכנסייה האפוסטולית הארמנית המונופיזית, אשר חלק מהכמורה ברומא לא הסכימה. מרינוביץ' כתב כי לארמנים היה אישור של האפיפיור לערוך טקסים בכנסיות מונופיזיטיות, כמו גם להשתתף במיסת טקסים ארמנית, לתת לארגוני צדקה ולקיים חגים על פי לוח השנה הארמני.

במהלך דיון תאולוגי כתב מרינוביץ' יצירה בת שלושה כרכים עם יותר מ-1,600 עמודים שכותרתה Compendino storico di memorie cronologiche concernenti la religione e la morale della nazione Armena, שהייתה אמורה להיות ההיסטוריה המודרנית הראשונה של הארמנים שנכתבה במערב. בעבודתו כתב מרינוביץ' אודות הגאוגרפיה הארמנית, סקירה של ההיסטוריה הפוליטית והכנסייתית של ארמניה, תולדות הקתוליקות והסינודים שלהם, וסקירה של מנהגי ארמניה ועניינים פוליטיים ודתיים אחרים.

עבודתו של מרינוביץ' השפיעה על פתרון פוליטי וכנסייתי סופי לבעיית הקתולים הארמנים. בעזרת האימפריה האוסטרית והרוסית, זכה הוותיקן להכרה בקתולים ארמנים באימפריה העות'מאנית והקים את ארכיהן באיסטנבול בשנת 1830. עבודתו של מרינוביץ' הניחה בסיס למחקר מודרני בהיסטוריה הארמנית.

מיתריסטים בווינה, אוסטריה של ימינו, פרסמו כ־200 ספרים בשפה הקרואטית בתחומי מדעי ההומניסטים והטבע. הם פרסמו גם כתב עת פוליטי לאומי קרואטי Novi pozor בין השנים 1867–1869. בין סופרים קרואטיים בולטים שספריהם ראו אור על ידי המיתריסטים בווינה היו ויוקוסלב באבוקיץ', דימיטרייה דמטר, יוראג' הוליק, וויקוסלב קלאיק, אנטון מז'וראניץ', מטיה מסיץ', אילייה אוקרוגיץ', ג'וסיפ ג'וראג' סטרוסמאייר, בוגוסלב שולק, ג'וסיפ טורבר ואחרים.

ערך מורחב – רצח העם הארמני

קרואטים חולקים אהדה עמוקה עם ארמנים בעקבות רצח העם הארמני גם כשקרואטיה לא הכירה ברצח העם. יצוין כי רצח העם נחקר ומופץ בקפידה בקרואטיה, מה שהניע את ממשלת טורקיה לדרוש מממשלת קרואטיה להסיר את תוכן רצח העם הארמני. זאגרב סירבה להצעה.^[1][2]

ארמניה הכירה בקרואטיה כמדינה עצמאית ב-21 ביוני 1994, ואילו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות הוקמו ב-8 ביולי 1996. ארמניה מיוצגת בקרואטיה על ידי שגרירותה ברומא, איטליה קרואטיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה באתונה, יוון. לשתי המדינות יש קונסוליות של כבוד.

ארמניה וקרואטיה חתמו על שלושה הסכמים ופרוטוקול אחד: