יחסי בחריין – ערב הסעודית
| יחסי בחריין – ערב הסעודית | |
|---|---|
 |  |
 | |
| בחריין | ערב הסעודית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 2,149,690 |
| אוכלוסייה | |
| 1,619,184 | 34,164,966 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 43,205 | 1,067,583 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,683 | 31,248 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה |
יחסי בחריין–ערב הסעודית הם היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת בחריין ובין הממלכה הערבית הסעודית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעודיה ובחריין שתיהן מדינות מוסלמיות בעלות משטר מונרכי. המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתיהן אף חברות בליגה הערבית, בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ובמועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. היחסים ביניהן התחזקו במהלך האביב הערבי, כאשר שתיהן היו מדינות מרכזיות במזרח התיכון שלא עברו הפיכה, ועל רקע המתיחות בין שתיהן לבין איראן.
עם זאת על אף יחסי האיבה בין האיראנים לבחריין, האופוזיציה לממשל בבחריין (בבחריין הרוב שיעי נשלט על ידי המיעוט הסוני, דבר אשר נקרא לעיתים "שלטון המיעוט") בעלת אופי שיעי מובהק שמקבל תמיכה מצד האיראנים. על מנת לסייע לממשל בבחריין, גורמים ביטחוניים סעודיים מסייעים לממשל בבחריין למנוע הפיכה או התמקמויות במדינה[1],כך נעצרו ההפגנות בבחריין בימי האביב הערבי) כאשר סעודיה שלח סיוע צבאי להרגיע את הרוחות באי השכן[2].
לאורך השנים נחשבה בחריין ל"שער הכניסה המזרחי" לסעודיה בגלל התלות של הכלכלה הבחריינית בכלכלה הסעודית וגם בגלל היותה מושפעת כלכלית מהמצב הכלכלי של חברתה[3].
לאחר הוצאתו להורג של איש הדת השיעי, נימר א-נימר על ידי הממשל הסעודי וניתוק היחסים בין איראן לסעודיה החליטה ממלכת בחריין ללכת בעקבותיה וניתקה גם היא את יחסיה עם איראן[4], מקרה זה לא היה היחיד בו ניתקו שתי המדינות את יחסיהן עם מדינות אחרות, כך למשל קרה כאשר גם סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות ובהמשך גם בחריין ועומאן החליטו לנתק את יחסיהן עם קטאר בעקבות המשבר הדיפלומטי הקטרי[5], מלבד הסיוע העצמאי של הצבא הסעודי, שלחה סעודיה כוחות מטעמה שהיו חלק ממועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ[6].
עוד אירוע אשר מציין את הזיקה בין המדינות היה כאשר ח'אליד בן חמאד אל ח'ליפה, בנו החמישי של חמד בן עיסא אָאל ח'ליפה, מלך בחריין התחתן עם סאהאב בינט עבדאללה אל סעוד, בתו של עבדאללה בן עבד אל-עזיז אאל סעוד שהיה עד מותו מלך ערב הסעודית[7]. עם זאת הנישואים לא החזיקו מעמד והשניים התגרשו כמה שנים לאחר מכן.
בספטמבר 2019 מספר גורמים בכירים בממשל הסעודי וכן בממשל הבחרייני תמכו בממשלת ישראל וצה"ל על רקע מתיחות בגבול ישראל-לבנון ואף הודיעו כי הם מתנגדים לפעולות הטרור שחזבאללה מבצעים[8].
בספטמבר 2020 נעשה צעד נוסף של שתי המדינות כאשר הותר לטיסות ישראליות שטסות למזרח הרחוק וכן לאיחוד האמירויות הערביות לעבור בשטחן ולקצר את זמני הטיסה מישראל למספר יעדים בעולם[9].
בין המדינות מחבר גשר המלך פהד שבעזרתו ניתן להגיע ממדינה למדינה בתוך פחות מחצי שעה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דני זקן, הקשר הסעודי: בחריין מנסה להיגמל מנפט, ואלו חדשות טובות למשקיעים ישראלים, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, סעודיה שלחה כוחות לבחריין, "הכרזת מלחמה", באתר ynet, 14 במרץ 2011
- ^ דורון פסקין, בחריין היא שער הכניסה לשוק הסעודי, באתר כלכליסט, 11 בספטמבר 2020
- ^ רועי קייס, אחרי סעודיה: בחריין ניתקה יחסיה עם איראן, באתר ynet, 4 בינואר 2016
- ^ ynet, סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין מנתקות יחסים עם קטאר, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2017
- ^ בלומברג, מצב חירום בבחריין; הבורסה נסגרה ומחיר ביטוח האג"ח זינק, באתר TheMarker, 22 במרץ 2011
- ^ רן אדליסט, משמר המפרץ // מאחורי הקלעים בקשרים בין ישראל לבין סעודיה ומדינות המפרץ, באתר ליברל, 2 בספטמבר 2020
- ^ אוריאל בארי, סעודיה ובחריין לצד ישראל: "נתניהו יודע מה לעשות מול חיזבאללה", באתר "סרוגים", 1 בספטמבר 2019
- ^ סעודיה ובחריין יאפשרו לכל הטיסות הישראליות לעבור בשטחן, באתר מאקו, 10 בספטמבר 2020
