יחסי בנגלדש–תימן
| יחסי בנגלדש–תימן | |
|---|---|
 |  |
 | |
| בנגלדש | תימן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 148,460 | 527,968 |
| אוכלוסייה | |
| 174,275,418 | 40,980,578 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 437,415 | 21,606 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,510 | 527 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי בנגלדש–תימן הם היחסים הבילטראליים בין הרפובליקה העממית של בנגלדש לרפובליקה התימנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרום תימן הכירה בבנגלדש ב-15 ביוני 1971. היא הייתה המדינה הראשונה שהכירה בקיומה של בנגלדש לאחר קבלת עצמאותה ב-25 במרץ 1971, ותמיכתה החזקה בבנגלדש הובילה לפיצול הדרגתי ביחסים שבין דרום תימן לסין[1]. דרום תימן תמכה גם במעמד החברות של בנגלדש בארגון הבריאות העולמי. יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו ב-1973 כשצפון תימן הכירה בבנגלדש[2]. לטענת שיח' מוג'יבור ראהמאן (אנ') כינון היחסים הדיפלומטיים בין בנגלדש לרפובליקה הערבית התימנית (וכמו כן מדינות ערביות אחרות) נבע מתמיכתה של בנגלדש בצד הערבי במלחמת יום כיפור[3].
ביקורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1987 ביקר נשיא בנגלדש חוסיין מוחמד ארשד בצפון תימן בשאיפה להעצים סחר ושיתופי פעולה אחרים. במהלך ביקורו נחתמו 2 הסכמי סחר ושיתוף פעולה בין שתי המדינות. היה זה הביקור הנשיאותי הראשון של בנגלדש בצפון תימן[4].
מסחר ושיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-90 התעצמו היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, עם גל של עלייה בסחר והעסקת עובדים זרים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fred Halliday, Revolution and Foreign Policy: The Case of South Yemen, 1967-1987, Cambridge University Press, 2002-04-04. (באנגלית)
- ^ עובדים מגויסים מבנגלדש (באנגלית)
- ^ International Relations of Bangladesh and Bangabandhu Sheikh Mujibur Rahman: 1974-1975, Parama in association with UBS Publishers' Distributors, New Delhi, 1999, 1999
- ^ Foreign Relations of Bangladesh, Harun ur Rashid, 2001
