יחסי דרום אפריקה – ניגריה

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יחסי דרום אפריקה – ניגריה
דרום אפריקה	ניגריה
דרום אפריקה	ניגריה
שטח (בקילומטר רבוע)
1,219,090	923,768
אוכלוסייה
64,255,651	234,302,133
תמ"ג (במיליוני דולרים)
377,782	362,815
תמ"ג לנפש (בדולרים)
5,879	1,548
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה פדרלית

יחסי דרום אפריקה–ניגריה הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקת דרום אפריקה לבין הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. שתי המדינות הן קולוניות בריטיות לשעבר, ושתי המדינות הן חברות חבר העמים הבריטי והאיחוד האפריקאי. לניגריה יש נציבות עליונה בפרטוריה וקונסוליה כללית ביוהנסבורג. לדרום אפריקה יש נציבות עליונה באבוג'ה.

על פי סקר שירות עולמי של BBC משנת 2013, 63% מהניגרים רואים בחיוב את השפעתה של דרום אפריקה, כאשר 24% מביעים דעה שלילית.

בתקופת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, ניגריה הייתה אחת התומכות הבולטות בתנועות האנטי-אפרטהייד, כולל הקונגרס הלאומי האפריקני; ממשלת ניגריה הנפיקה יותר מ-300 דרכונים לדרום אפריקאים שביקשו לנסוע לחו"ל. סוני אוקוסון, מוזיקאי ניגרי, כתב את השיר "Fire in Soweto" בשנת 1977 כדי להנציח את המהומות בסווטו נגד האפרטהייד בדרום אפריקה ב-1976.

לאחר סיום האפרטהייד ב-1994, אנשי עסקים בדרום אפריקה חיפשו אנשי מקצוע מהגרים למדינה ומספר רב של ניגרים עשו זאת. ההערכה היא כי בדרום אפריקה חיו 24,000 ניגרים בשנת 2011.

חלק ניכר מהרצון הטוב של דרום אפריקה כלפי ניגרים על תמיכה ב-ANC במהלך האפרטהייד נעלם עקב פעילות הפשע המאורגן הניגרי במדינה. קבוצות פשע מאורגן ניגריות, המעורבות בעיקר בסחר בסמים בלתי חוקיים, בדרום אפריקה צמחו במהירות בין 1994 ל-1998.

התחרות הגוברת בין שתי המדינות על תפקידים בארגונים רב-צדדיים נחשבת אף היא להחמיר את היחסים. ניגריה פעלה נגד דרום אפריקה כדי להחליף בז'אן פינג, שניגריה תומכת בו, את שרת הפנים של דרום אפריקה, נקוסזנה דלמיני-זומה, לתפקידו החזק של יו"ר ועדת האיחוד האפריקאי. היחסים הידרדרו עוד יותר כאשר דרום אפריקה תמכה בנשיא המכהן לוראן גבאגבו במלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב ב-2011. עם זאת, לאחר שדלמיני-זומה ניצחה בבחירות שר החוץ של ניגריה, אולוגבנגה אשירו, קבע כי למרות שניגריה תמכה בפינג לתפקיד יו"ר האיחוד האפריקאי ב"עמדה שהייתה עקרונית יחד עם חברי ECOWAS שלנו ועמדנו בה, אבל כרגיל, אנשים יכולים לרמוז שברגע שניגריה לא הייתה במחנה של דרום אפריקה, זה אומר שניגריה נגד דרום אפריקה. אנחנו לא נגד דרום אפריקה".

היחסים בין שתי המדינות נפגעו ב-2012, כאשר 125 מטיילים ניגרים לדרום אפריקה גורשו בשל היעדר תעודת קדחת צהובה בתוקף. כנקמה ניגריה גירשה 56 אנשי עסקים מדרום אפריקה. זה גרם לשתי המדינות להיכנס לדיונים סביב הקלת הגבלות נסיעות וויזה בין שתי המדינות כאמצעי לשיפור היחסים והמסחר הבילטרליים.

ב-2008 הסחר בין שתי המדינות היה כ-2.1 מיליארד דולר. עד 2012, סך הסחר הדו-צדדי גדל ל-3.6 מיליארד דולר.

בשנת 2012, 83% מהסחר נלקח על ידי יבוא דרום אפריקאי של נפט גולמי ניגרי. בין 2002 ל-2012 היבוא מדרום אפריקה מניגריה גדל ב-750% (בעיקר עלייה ביבוא נפט) בעוד שהיבוא מניגרי מדרום אפריקה גדל ב-130%. לשכת הסחר ניגריה-דרום אפריקה משמשת כדי לשפר ולהקל דו-צדדית על יחסי מסחר בין ניגריה ודרום אפריקה. משרדיה נמצאים בלאגוס, ניגריה ויש לה 315 חברות הנסחרות כיום הן בניגריה והן בדרום אפריקה. הוא מורכב מחברות ניגריות וחברות דרום אפריקאיות.