ילדי בוכנוואלד

ישראל מאיר לאו בן ה-8 עוזב את מחנה הריכוז בוכנוולד כשבאופן אירוני הוא לובש בגד של ה"היטלר יוגנד". את הרובה, המזוודה, הכומתה ושני המעילים קיבל במתנה מהחיילים האמריקאים (המופיעים ברקע התמונה, יחד עם אחיו נפתלי).

ילדי בוכנוואלד הם 244 ילדים ממחנות ריכוז שונים בגרמניה אשר קובצו במחנה בוכנוואלד.

מחנה בוכנוואלד שוחרר על ידי הכוחות האמריקאים באפריל 1945. בעת השחרור, לחלק מהילדים לא היו בגדים במידות המתאימות להם. הפתרון נמצא לאחר שנפרץ מחסן אשר בו אוחסנו בגדים של הנוער ההיטלראי. אלו חולקו אז לילדים תושבי בוכנוואלד כך שיוכלו לשמש אותם בחודשים שלאחר מכן. במאי אותה שנה הגיע הרב מרקוס, קצין יהודי-אמריקאי, ואסף את כל הילדים שהגיעו למחנה ואשר רצו לנסוע לפלשתינה.

ביוני 1945 החלו להישלח ילדי המחנה ברכבות לצרפת. באקואי חיכה להם בית הבראה שנשכר על ידי אוז"ה, ארגון צדקה יהודי צרפתי. יהודית המנדינגר ניהלה את בית היתומים לילדי בוכנוואלד. במקום התקבצו באותה עת כ-500 נערים, מבוכנוואלד ומברגן-בלזן. ב-3 ביולי 1945 יצאו 152 מהנערים באקואי למסע לכיוון ארץ ישראל, מלווים בנציגי הסוכנות היהודית. ב-7 ביולי הפליגה הקבוצה ממרסיי על אונייה של הצי הצרפתי והגיעה לנמל ג'נובה. לאחר כשעתיים בג'נובה הפליגו באוניית העולים מטרואה וב-15 ביולי הגיעו לנמל חיפה.

החל מיולי של אותה שנה הקבוצה השתכנה למספר חודשים בארמון "Château d'Ambloy" בכפר Ambloy בחבל Loir-et-Cher שהיה בבעלות משפחת מרצבך.

עם "ילדי בוכנוואלד" נמנים:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.