ים בין-יבשתי

ים בין-יבשתי הוא ים הסגור ברובו על ידי יבשה, שלו תחלופה מוגבלת של מים עמוקים עם אוקיינוס, ושזרמי המים בו מוכתבים בעיקר על ידי שינויים ברמות מליחות וטמפרטורה, ולא על ידי משטר הרוחות.

מקור השם בשפות רבות הוא בלטינית, Mediterraneus ("בין יבשות"), וכך גם שמו של הים התיכון, ולכן באוקיינוגרפיה מכונה זה "הים הבין-יבשתי האירו-אפריקאי" (Eurafrican Mediterranean Sea) או "הים הבין-יבשתי האירופי" (European Mediterranean Sea), וזאת במטרה להבדילו מימים בין-יבשתיים אחרים בעולם.

קיימים שני סוגים של ימים בין-יבשתיים:

• באגן ריכוז רמת מליחות גבוהה מזו שבאוקיינוס הקשור אליו בשל התאיידות. בסוג זה של ים בין יבשתי זרימת מים מהאוקיינוס אליו נעשית בשכבה העליונה של מצר הים המקשר אותו אל האוקיינוס, וזרימת מים מלוחים מהים אל האוקיינוס נעשית בשכבה התחתונה של המצר.
• באגן דילול רמת מליחות נמוכה מזו של האוקיינוס המחובר אליו בשל מים מתוקים הזורמים אליו מנהרות או המגיעים אליו בצורת משקעים. בסוג זה של ים בין-יבשתי משטר תחלופת המים עם האוקיינוס הפוך.

• הים התיכון – ככלל אגן ריכוז אך חלק מימיו השוליים הם אגני דילול.
• הים הבין-יבשתי האמריקאי (מפרץ מקסיקו והים הקריבי) – אגן דילול.
• מפרץ באפין – אגן דילול.
• הים הבלטי – אגן דילול.
• המפרץ הפרסי – אגן ריכוז.
• ים סוף – אגן ריכוז.
• הים הבין-יבשתי האוסטרלו-אסייתי (כולל ימים רבים כמו ים בנדה, ים סולו, ים סאבו, ים ג'אווה ועוד) – אגן דילול.
• הים השחור – אגן דילול.

• ים יפן עשוי היה להחשב כים בין-יבשתי בשל כך שהוא מוקף כמעט לחלוטין ביבשה, אולם זרמי המים החזקים הזורמים אליו מהאוקיינוס השקט הופכים אותו לים שולי.
• מפרץ הדסון אינו ים בין-יבשתי.
• אוקיינוס הקרח הצפוני – בעל אגן דילול, אך הוא מוגדר כאוקיינוס ולא ים.

• ים שולי