יעל זרובבל

יעל זרובבל

לידה	ספטמבר 1949 (בת 75)
ענף מדעי	היסטוריה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת פנסילבניה
מוסדות	אוניברסיטת ראטגרס
בן או בת זוג	אביתר זרובבל

יעל זרובבל (נולדה ב-ספטמבר 1949) היא פרופסור (אמריטה) ללימודי יהדות והיסטוריה באוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רזי.

זרובלל לימדה באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה ולאחר מכן הקימה את החוג ללימודי יהדות ואת המרכז ללימודי יהדות ע"ש אלן וג'ואן בילדנר באוניברסיטת ראטגרס, זכתה בפרס על מפעל חיים של האגודה ללימודי ישראל לשנת 2019.

נולדה בירושלים בספטמבר 1949, לצילה ויעקב גרנות, נכדתם של ד"ר אברהם גרנות ושל יעקב פת.

נשואה לפרופסור אביתר זרובבל.

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא אריכות יתר, נראה כמו קורות חיים.

מחקריה עוסקים בהיסטוריה, בתרבות, בזיכרון ובהיסטוריוגרפיה ישראלית מודרנית.

עבודתה המוקדמת של זרובבל על זיכרון לאומי בישראל התמקדה בעלייתם ובהתפתחותם של שלושה מיתוסים מרכזיים של החברה הישראלית: מצדה, מרד בר כוכבא ותל חי. שלושת אירועים אלו, שהסתיימו במוות או בתבוסה, עלו כמיתוסים של גבורה בחברה היהודית הציונית בסוף התקופה העות׳מאנית ובתקופת המנדט והמשיכו להתבסס בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה. לאורך תהליך זה, צצו גם פולמוסים ציבוריים שונים סביב פרשנותם של האירועים אלה והנצחתם. ניתוחה מציג את התגבשותו של הזיכרון הקולקטיבי דרך ייצור טקסטים וטקסים ברבדים תרבותיים שונים ובוחן את קשרי הגומלין בין תפיסת העבר וההווה, השינויים שחלו בתפיסת העבר מהמסורת היהודית לזיכרון שהתפתח בחברה היהודית בשלהי התקופה העות׳מאנית ובתקופת המנדט, והתפתחותם של זיכרונות נגדיים שמעידים על השינויים שעברה החברה הישראלית במהלך השנים, משנות השבעים של המאה העשרים ואילך.

מאמריה שפורסמו באנגלית ובעברית וספרה,"Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition" (אוניברסיטת שיקגו, 1995), שזכה בפרס סאלו בארון של האקדמיה האמריקנית ללימודי יהדות, השפיעו על המחקר הרב-תחומי בתחום הזיכרון הקולקטיבי ותרמו להתפתחות המחקר על תרבות הזיכרון בישראל.

זרובבל המשיכה במחקריה על הזהות העברית והישראלית ותרבות הזיכרון הישראלית בזיקה לשינויים שחלו בחברה הישראלית ובתגובה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פרסומים אלה כללו, בין השאר, מאמרים על דמותו של הצבר המיתולוגי, דמותו הספרותית של הבדואי-העברי, דמותה של אלמנת המלחמה בספרות ובקולנוע ישראליים, חילופי זהויות בין יהודים ופלסטינים בקולנוע היהודי, ותנועות המחאה בשנות השמונים והשינוי ביחס ל'קרב, הקרבה, קורבן'. פרויקט מחקרי נוסף של זרובבל התמקד בזיהוי דפוס הנצחה ישראלי שמתמקד במספר הכולל של החללים שנפלו באירוע מסוים, אותו כינתה 'הנצחה מספרית'. הדיון התמקד בהתפתחותו של דפוס הנצחה זה, שהיה גם בסיס לשיום מרחבי (לדוגמה: נתיב הל"ה, רחוב הארבעה) ומציג את אפיוניו והאתגרים שהוא מציג כמו גם את השלכותיהם על זיכרון העבר.

קובץ המאמרים "תל חי 1920-2020: היסטוריה וזיכרון", שערכו יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין, יצא לאור לרגל יובל המאה לאירוע ההיסטורי בתל חי. המאמרים הכלולים בקובץ זה בוחנים את משמעות האירוע ופרשנותו מנקודות מבט שונות וחדשניות. מאמרה של זרובבל התמקד בניתוח השינויים בייצוגיו של טרומפלדור בתרבות הפופולרית בישראל בעשורים האחרונים, תוך התכתבות עם מוטיבים שהיו מרכזיים להאדרתו כ"גיבור הגידם" ואמרתו "טוב למות בעד ארצנו", אותם ניתחה בעבודתה הקודמת. גולדשטיין וזרובבל אף ערכו חוברת מיוחדת של כתבהעת Journal of Israeli History, שכללה מבחר מאמרים באנגלית מהקובץ העברי.

זרובבל הרחיבה את התעניינותה המחקרית לקשרי הגומלין בין מרחב וזיכרון בהבניית הזהות העברית והקשר בין תפיסת המרחב והמקום. מאמרה המוקדם על החורשה כסמל לאומי בתרבות הישראלית דן במוטיב שריפת היערות בספרות ובמציאות הפוליטית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במאמר אחר היא בחנה סיפורי ילדים על מפגשים בין ילדי ישראל לגיבורי העבר הקדמונים תוך הדגשת תפקידם המשולב של המרחב הארץ-ישראלי וזמן מקודש בהבניית זהות עברית. פרסומים נוספים עסקו במקומו של התנ"ך בתרבות הטיולים הישראלית והמחשת הזיקה בין העבר וההווה באמצעות מופעים המבוססים על סיפורי המקרא, ובשימוש הסאטירי בסיפורי המקרא כעדשה ביקורתית על המציאות הישראלית העכשווית בספרו של מאיר שלו, "תנ"ך עכשיו", בדיון רחב יותר זרובבל כתבה על עיצוב הזיכרון הלאומי באמצעות קביעתם של גבולות הנרטיב ההיסטורי (התחלתם וסופם של אירועים), הכנסת זמן מחזורי ויצירת "גשרים סמליים" בין תקופות נפרדות והשימוש במטפורות היסטוריות.

מחקרה של זרובבל על משמעויותיו המורכבות והמנוגדות של מרחב המדבר כאזור גאוגרפי וכנוף סמלי בתרבות העברית הלאומית ובחברה הישראלית, "Desert in the Promised Land", יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד בשנת 2019 ובמהדורה בעברית – "מדבר, אי, חומה: נופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראלית" – בהוצאת "מכון בן-גוריון" לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוצאת מרכז זלמן שזר. הדיון פותח ביחס המתיישבים הציונים אל המדבר כאל נוף שמייצג קשרים שונים בין מרחב ובין זיכרון ומשלב בין העבר הקולקטיבי ובין החזון הלאומי. דימויי המדבר אצרו בחובם את דמויותיהם של האבות המקראיים וגילמו את שורשי האומה במזרח, אך בה התפיסה של הנוף הארץ-ישראלי כ"מדבר" ייצגה את השלכותיה של תקופת הגלות. השניות ביחס למדבר באה לידי ביטוי בתפיסתו כמקור היקסמות והשראה לדמות היהודי החדש וליצירת פולקלור לאומי, אך גם כמרחב עוין המאיים על היישוב היהודי, שראה עצמו כאי מוקף במדבר. לאחר 1948 המשיכו זירות תרבות ומעגלי שיח ועשייה שונים לבטא את ריבוי משמעויותיו של מרחבי המדבר בנגב, ששטחו במדינת ישראל היה גדול ממחציתה. מדיניות הממשלה באזור הנגב תרמה לשניוּת בתפיסתו כאזור ספר וכפריפריה מוזנחת ועיצבה את היחס כלפי תושביו הבדואים. השיח הסביבתי הופך את היוצרות בתפיסתו את תנופת הבנייה של היישוב כמציבה סכנת כליה למדבר ולסביבתו האקולוגית ובדרישתו להגן על המדבר מפניה. בשיח התיירות המדברית שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים הגישות המנוגדות הללו מתקיימות זו לצד זו תוך כדי התעלמות מהסתירות ביניהן. עם זאת, התחזקותו של שיח ההתיישבות העצים את דימויה של המדינה כולה כאי של קידמה במזרח התיכון שיש להגן עליו מן המרחב הנחשל שבסביבו. זרובבל בוחנת את הקשרים התרבותיים והמנטליים שיצרו המושגים מדבר, אי וחומה, ודנה בהשפעתם על תפיסת מקומה של ישראל במרחב הים־תיכוני.

פרסומים נבחרים:^[1]

• יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין (עורכים), תל חי 1920 - 2020, בין היסטוריה לזיכרון, יד יצחק בן-צבי, 2020
• יעל זרובבל, מדבר, אי, חומה, תרגמו יעל בלבן ויעל זרובבל, מרכז זלמן שז״ר ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023.

• יעל זרובבל, באתר ResearchGate
• יעל זרובבל, דף שער בספרייה הלאומית