יעקב פרידמן (ראש ישיבה)

יעקב פרידמן
לידה 6 בינואר 1934 (בן 90)
י"ט בטבת ה'תרצ"ד
ארץ ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות תפרח
השתייכות ההתנגדות לחסידות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חינוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב יצחק פרידמן (נולד בי"ט בטבת ה'תרצ"ד, 6 בינואר 1934) הוא מייסדן של ישיבות ליטאיות רבות וראש ישיבת תושיה במושב תפרח ("ישיבת תפרח").

נולד לשלום ורחל לאה פרידמן, וחונך בהשקפת עולם דתית לאומית, למד בישיבת מרכז הרב והיה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק[1], בתקופה זו ריכז את פעילות סניף בני עקיבא בירושלים[2]. לאחר נישואיו אף כיהן בישיבת מרכז הרב במשך תקופה מסוימת כר"מ[דרוש מקור] ופרש לאחר חילוקי דעות קשים עם ראש הישיבה, הרב צבי יהודה, בעיקר סביב המעמד שניתן בישיבה למיכאל צבי נהוראי באותה תקופה ודעות ליברליות בנושאי אקדמיה שהובעו בשיעוריו [דרוש מקור]. נישא[דרושה הבהרה] ללאה בתו של רבי משה ברויער[3], ותקופה מסוימת לאחר הנישואין שינה את השקפת עולמו להשקפה חרדית.

ייסד והקים כמה ישיבות בישראל. הגדולה והחשובה בהן היא ישיבת תפרח שבתחילה הייתה מעין ישיבת בת של ישיבת מרכז הרב[דרוש מקור]. כעבור שנים אחדות מהקמתה העמיד בראשה בפועל את הרב אביעזר פילץ, אך הוא עדיין ממשיך למסור בה שיעורים כלליים, שיחות ווועדים. חתנו הרב מתתיהו שוימר מכהן החל משנת תשנ"ט כר"מ בישיבה. בענייני השקפה יש לו השפעה על תלמידי הישיבה, והוא מעביר שיחות רבות ו"ועדים" בהם הוא מלמד מספרות ההשקפה החרדית-ליטאית כמו "נפש החיים" וכדומה, ומאריך ברעיונות ובסיפורים נוספים. בהשראתו מתאפיינת הישיבה בהקפדה רבה בענייני הלכה, באווירה של הסתפקות במועט ובהתמדה ושקיעות בלימוד התורה. בראשות ישיבה נוספת בתפרח שהקים הרב פרידמן העמיד את אחד מתלמידיו הרב שמעון הלל.

הרב פרידמן היה מקורב אל הרב חיים גריינימן שגם היה נוסע ללמוד בעצמו בימות החול במושב תפרח, בתקופה הראשונה בחדר שהקצה לו הרב פרידמן מחדרי הישיבה, ולאחר מכן בדירה פרטית במושב. בניו נישאו לבנותיהם של הרב יהודה בויאר והרב יחזקאל ברטלר מרבני חוג חזון איש, ושל הרב ישראל מאיר וייס ראש ישיבת נחלת הלויים, והרב אברהם שמואלביץ בנו של הרב חיים שמואלביץ.

מלבד ישיבת תפרח, ייסד הקים וליווה הרב פרידמן גם את ישיבת קריית מלאכי, ישיבת אור לישרים (בית שמש), ישיבת בני ראם, ישיבת ברכת יצחק שבאור יהודה, ישיבת ירוחם, ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג), ישיבת בית חלקיה (הראשונה), ישיבת באר שבע, ישיבת דרכי צבי (חישבתי דרכי) בבני ברק, וישיבות נוספות שחלקן איבדו ממעמדן במשך השנים, וחלקן נסגרו. דרכו היא להשיג את המימון, ראשי ישיבה ותלמידים, ולאחר שהישיבה עומדת על תילה, להמשיך ולייסד את הישיבה הבאה. מסופר עליו כי לאדם שהתלונן אודותיו אצל הרב שך כי "יש בדרום משוגע שכל שבוע פותח ישיבה חדשה", הגיב הרב שך "לו היה גם בצפון משוגע כזה, המשיח היה כבר מגיע". הרב פרידמן נוהג לפקוד מפעם לפעם את ישיבותיו ולמסור בהן שיחות וכמו כן היה מוסר בקביעות ועדים לקבוצות אברכים מתלמידיו בירושלים ובני ברק.

בין תלמידיו: הרב יעקב חיים סופר, ראש ישיבת "כף החיים"[4], הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר והרב פנחס אבוחצירא.

אשתו, לאה פרידמן, היא פרופסור אמריטה לסטטיסטיקה, באוניברסיטת בן-גוריון.[5] הם הורים לארבעה בנים ושתי בנות. בנו הרב צבי הוא ראש כולל בזכרון יעקב ומורה הוראה בחוג חזון איש. כמו כן, הוא בן דודו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש ישיבת 'מרכז הרב' והרב הראשי לישראל שאיתו היה בקשרים עמוקים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו אנקדוטה מתקופה זו אצל: שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא, תש"ע, עמ' 308.
  2. ^ יוסף בא גד, הגיגי חיי, בתוך: נחל איתן, תש"ע, עמ' 1310.
  3. ^ שולמית אזרחי, המשגיח ר' מאיר, ירושלים תשס"ג, עמ' 140.
  4. ^ הקדמתו לספרו ברית יעקב, ירושלים תשמ"ה.
  5. ^ המחלקה להנדסת תעשיה וניהול - חברי סגל ותחומי מחקר באוניברסיטת בן גוריון.