יעקב קדמי (שופט)
 | |
| לידה | 9 בספטמבר 1930 תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה | 12 ביולי 2016 (בגיל 85) |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת כהונה | 1978–2000 (כ־22 שנים) |
| תקופת הפעילות | ? – 12 ביולי 2016 |
| תפקידים בולטים | שופט בית המשפט העליון |
  | |
יעקב קֶדְמִי (9 בספטמבר 1930 – 12 ביולי 2016) היה שופט בית המשפט העליון הישראלי בשנים 1994–2000, בשנות השבעים היה חבר המטה הארצי של משטרת ישראל ועמד בראש אגף החקירות, פרופסור למשפטים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קדמי נולד בתל אביב לאב יליד היישוב ולאם ממוצא מצרי. בשנים 1948–1950 שירת בחיל השריון של צה"ל והיה חניך בקורס הראשון למפקדי טנקים.
בתום שירותו הצבאי החל בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1954. בנובמבר 1955 הוסמך כעורך דין[1]. עבד כמורה בבית ספר ובשנת 1956 התגייס לשירות קבע כתובע צבאי. הוא שירת בשירות קבע עד 1969, תחילה כתובע בממשל הצבאי בגליל ולאחר מכן במסגרת הפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון היה קדמי התובע הצבאי הראשי[2], בדרגת סגן-אלוף. במהלך שירותו היה שותף להקמת בית המשפט הצבאי בלוד. במחצית השנייה של 1968 ובשנת 1969 הייתה לו פינה שבועית בגלי צה"ל בו סיפר על משפטים צבאיים[3], במילואים קודם לדרגת אלוף-משנה.
בתום שירותו הצבאי הצטרף קדמי לפרקליטות המדינה כפרקליט מחוז תל אביב (פלילי)[4] ולסגל האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב. כפרקליט מחוז תל אביב הוביל את התביעה נגד העיתונאי יגאל לביב באשמה שתכנן לגנוב מסמכים, אשמה ממנה זוכה לביב[5].
באפריל 1975 מונה לראש אגף החקירות של המטה הארצי בדרגת ניצב[6], תפקיד בו כיהן עד שנת 1977. במהלך תפקידו עמד בראש צוות החקירה של אשר ידלין[7]. באוגוסט 1977 ביקש קדמי לפרוש מהמשטרה. בעיתונות נטען שהפרישה נבעה מחילוקי דעות עם המפכ"ל, חיים תבורי, שקדמי היה בין המתנגדים למינויו[8].
מונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיהן בתפקיד כחצי שנה, אז מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב[9], וכיהן בתפקיד זה בשנים 1978–1990. לאחר חצי שנת כהונה כשופט במינוי זמני בבית המשפט העליון (1989) התמנה למנהל הנהלת בתי המשפט.
בשנים 1994–2000 כיהן כשופט בית המשפט העליון. בבית המשפט העליון פסק בדעת מיעוט, כנגד עשרה שופטים אחרים, שאין לבית המשפט להתערב בהוראת החוק הנותנת סמכות לשוטר צבאי לעצור חשוד עד 96 שעות ללא צו שופט[10] בשנת 1996 עמד בראש ועדה ציבורית שהמליצה על כינון גוף משפטי עצמאי שבו ישולבו עובדי המנהל השיפוטי ושופטים. בשנת 1999 מונה ליו"ר ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, אשר פרסמה את ממצאיה בשנת 2001[11].
לאחר פרישתו לגמלאות, בשנת 2000, הצטרף קדמי לסגל המרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש בית הספר למשפטים עד לפרישתו. נפטר ב-12 ביולי 2016, ונקבר בבית העלמין "שיכון ותיקים" בנתניה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו של קדמי יצאו מאז פרסומם במהדורות רבות ומעודכנות ומשמשים כספרי לימוד ועיון לתלמידי משפטים ולעורכי דין. בין ספריו:
- על הראיות בפלילים: קובץ הרצאות – תל אביב: דיונון, 1983.
- על סדר הדין בפלילים: קובץ הרצאות – תל אביב: דיונון, 1983.
- על פקודת הסמים המסוכנים – תל אביב: דיונון, 1988.
- על הראיות - הפן האזרחי, (קובץ הרצאות - חומר רקע להרצאות שניתנו לתלמידי מסלול ערב בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשנת הלימודים תשמ"ט), תל אביב, דיונון, תש"ן, 1989, (359 עמודים).
- על הראיות – תל אביב: דיונון, 1991.
- על הראיות - הדין בראי הפסיקה, (חומר רקע להרצאות בפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה של אוניברסיטת תל אביב והמכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין), תל אביב: דיונון, 1995, (193 עמודים).
- על פקודת הסמים המסוכנים: הדין בראי הפסיקה - אשנב לכרטסת אישית והרהורים משלי, (חומר רקע לפרקליט), תל אביב, דיונון, תשנ"ז, 1996, (292 עמודים).
- על סדר הדין בפלילים: הדין בראי הפסיקה, [כרך א': "הליכים שלפני משפט", (חלק א'-ב', 910 עמודים), כרך ב': "הליכים שלאחר כתב אישום", (חלק א'-ב', עמודים 911-2,184)], תל אביב, דיונון, 2008-2009.
- על הדין בפלילים: חוק העונשין, תל אביב, דיונון, תשע"ג, 2013, (2 כרכים).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב קדמי (1930-2016), דף שער בספרייה הלאומית- יעקב קדמי, באתר הרשות השופטת
- יעקב קדמי באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- יעקב קדמי באתר News1
- ליאור שדמי שפיצר, השופט יעקב קדמי ז"ל - שופט שקביעותיו בדעת מיעוט נחקקו בזיכרון המשפטי, באתר "תקדין", 13 ביולי 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוסמכו 118 עורכי דין חדשים, חרות, 22 בנובמבר 1955
- ^ התובע: "לא נדרוש עונש מוות לחיג'אזי", מעריב, 7 במרץ 1966
- ^ תכניות רדיו לכל השבוע – יום ב', מעריב, 5 ביולי 1968
גלי צה"ל, דבר, 2 בספטמבר 1968
גלי צה"ל, דבר, 13 בינואר 1969 - ^ יוסף חריף, ממשלה יוצאת – ממשלה נכנסת, מעריב, 15 בדצמבר 1969
- ^ החל הערעור על זיכוי לביב, דבר, 4 ביולי 1973
ביהמ"ש העליון דחה ערעור המדינה, דבר, 7 באוגוסט 1973 - ^ יעקב קדמי יתמנה לראש אגף החקירות במשטרה, דבר, 9 באפריל 1975
- ^ הפרקליטות של מחוז ת"א והמרכז, מעריב, 6 באוקטובר 1976
- ^ המטה הארצי פרסם גרסה רשמית, דבר, 29 באוגוסט 1977
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 2431, התשל"ח, 29 במרץ 1978, עמ' 1616
- ^ בג"ץ 6055/95 שגיא צמח נ' שר הבטחון
- ^ דו"ח ועדת החקירה הממלכתית (ועדת קדמי), באתר הספרייה הלאומית
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות |  |
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
| ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||