יער להב
 | |
| יער להב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | קיבוץ להב |
| תאריך הקמה | 1952 |
| נתונים ומידות | |
| שטח | כ־30 קמ"ר |
| גובה ממוצע | 400–550 מטרים |
| מיקום | |
| מדינה |  ישראל |
| קואורדינטות | 31°22′48″N 34°51′06″E / 31.3800311°N 34.8515447°E |
| (למפת הר חברון מערב רגילה)   יער להב  | |
  | |
יער לַהַב הוא יער נטוע בדרום ישראל הממוקם בין הנגב הצפוני לדרום שפלת יהודה ודרום הרי חברון, שטחו כ-30,000 דונם. היישובים הסמוכים אליו הם דביר, להב, להבים, לקייה ואשכולות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלקו הראשון של היער ניטע בשנת 1952 על ידי הקרן הקיימת לישראל.
ב-1979 ניטעו ביער כ-3,000 עצים, תרומה של יהודים להט"בים שהשתתפו בכנס הבינלאומי הרביעי של הומוסקסואלים ולסביות יהודים. הקרן הקיימת לישראל סירבה להציב במקום שלט שמעיד על זהות התורמים. ב-1992 החלה להתארגן מחאה כנגד ההעלמה של זהות התורמים. ליאורה מוריאל שכיהנה באותה תקופה כיושבת ראש אגודת הלהט"ב פרסמה בג'רוזלם פוסט מכתב למערכת בו כתבה שאם הקרן הקיימת לא תציב שלט במקום, האגודה תקיים הפגנות ועצומות עד שיעשה צדק[1]. לאחר מחאה, ב-1994 הוצב במקום שלט.
במהלך השנים הורחב היער וניטעו בו עצים שונים. בכלל זה, בשנות ה-90 ניטע גם יער דביר, החלק הצפוני ביותר בגוש היערות, על פני שטח של 17 דונם. ובשנות ה-2000 ניטע "יער מדינות גרמניה", מצפון וממזרח ליישוב להבים[2].
מאפייני היער
[עריכת קוד מקור | עריכה]היער ממוקם בגובה 400–550 מטר מעל פני הים ושורר בו אקלים ערבתי, כמות המשקעים השנתית הממוצעת בו היא כ-250 מ"מ.
רוב העצים בו הם עצי מחט (אורן ירושלים, אורן הצנובר, ברושים), אקליפטוסים, שיטים ואשלים. בנוסף מצויים ביער עצים רחבי עלים (אלה אטלנטית, שיזף מצוי, חרוב מצוי, אלת הבוטנה – פיסטוק) ועצי בוסתן (זית ותאנה), המתאימים לאקלים המדברי.
בתחילת הסתיו פורחת ביער החלמונית, ובעונת האביב פורחים בו כלניות, נרקיסים וצבעונים.
גוש יערות להב מקשר בין הרי יהודה והנגב לבין אזור השפלה והאזור הים תיכוני. על כן, הוא משמש בית גידול לבעלי חיים רבים כגון: מכרסמים, שועלים, תנים, צבאים, צבועים, דרבנים, חרדונים וזאבים. בנוסף, היער ממוקם על אחד מצירי נדידת הציפורים החולפות בישראל. עצי היער מספקים לציפורים מזון ומחסה.
השיטה בה ניטע יער דביר מכונה "סוואניזציה". בשיטה זו יוצרים מדרגות, תלמים ותלוליות באדמה. מבנים אלו מאטים את הזרימה של מי הגשמים על גבי הקרקע ומאפשרים להם לחלחל ולהיאגר בעומק הקרקע.
אתרים ביער ובסביבתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרכז ג'ו אלון: אתר העוסק בתרבות הבדואים בישראל. במרכז היער ישנו חניון לשימוש המטיילים והנופשים במקום. החניון קרוי על שם חברת התרופות טבע, שתרמה את הכספים להקמתו.
- חורבות מגדלית: אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית. באתר נמצאו מערה ששימשה למגורים, יסודות מבנים, חצר סגורה מוקפת גדר אבנים לכינוס הצאן ובורות מים.
- חורבת זעק: אתר ארכאולוגי רב תקופתי, בו נתגלו שרידים המתוארכים החל מתקופת הברונזה (לפני כ-4,000 שנים) ועד לתקופה הערבית המאוחרת. באתר מערכת מערות מסתור מימי מרד בר כוכבא.
- חורבת רימון: מדרום לקיבוץ להב, שרידי כפר ובית כנסת מן התקופה הביזנטית, הנושאים את שמו של כפר יהודי שהתקיים באזור דרומא בתקופה הביזנטית, המוזכר באונומסטיקון של אאוזביוס: "ועתה היא חרמון, כפר גדול מאוד של יהודים טז' מילין מבית גוברין לדרום בדרומא"
- דרך נוף נחל שקמה: דרך רכב העוברת לאורכו של נחל שקמה, מהגדולים שבנחלי מישור החוף. לאורך גדות הנחל ניטעו עם השנים עצים רבים על ידי קק"ל .
- חרבת אבו חוף: תל ובו בארות, שרידי כנסיות ויישוב מבוסס מערות-מגורים מן התקופה הביזנטית. סביב התל הוכשר שביל טיול בשם "דרך הזהב". באזור פורחות בנובמבר חלמוניות
- באר תילה: באר מים גדולה הנושאת את שמו של כפר יהודי שהתקיים באזור דרומא בתקופה הביזנטית, המוזכר באונומסטיקון של אאוזביוס: "בנחלת שמעון, עכשיו נקרא תלה. כפר גדול של יהודים בדרום, 16 מיל מבית גוברין"[3]
- מגדל תצפית ברום 500 מ' מעל פני הים המשמש לתצפית מפני שריפת יער
- משרדי "גוש להב" של הקרן הקיימת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יער דבירה, באתר קק"ל
- שביל הזהב ביער להב
- תיאור סיור מפורט ביער להב
- שיטת הסוואניזציה, לקט מאמרים בנושאי קק"ל, ציונות ואיכות הסביבה. ספטמבר 2008, עמוד 24
- אודי נתן, יערות להב: ברוכים הבאים לשער הכניסה לנגב, באתר ynet, 4 במאי 2012
- פולה כהן, בין הנגב הצפוני לדרום שפלת יהודה: טיול באתרי יער להב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Alisa Solomon,"Viva la Diva Citizenship: Post Zionism and Gay Rights", in Queer Theory and the Jewish Question, Columbia University Press, 2003, pp. 158-159
- ^ עופר דגן, נוף על גבי נוף, באתר "העוקץ", 29 בינואר 2013
- ^ דרך הזהב ביער להב
