יצחק בראלי
 | |
| לידה | 19 באוקטובר 1887 סמרגון, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה | 14 באפריל 1956 (בגיל 68) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| תפקיד | חבר סיימאס |
  | |
יצחק בראלי (אייזיק ברודני) (19 באוקטובר 1887 – 13 באפריל 1956) היה פעיל ציוני, בנקאי, מנהל משותף של בנק הפועלים (1929–1950), יו"ר בנק הפועלים (1951–1955)[1], ממעצבי דמותם של מוסדות הכלכלה והמשק של תנועת הפועלים בארץ ישראל[2][3].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם אייזיק ברודני ב-א' בחשוון, תרמ"ח, לשינה ומאיר בעיר סמרגון שבליטא.
בראלי קיבל חינוך מסורתי וכללי, בחדר, בישיבת סלובודקה, בין השנים 1908–1909 למד בקולג' האמריקאי בביירות, ובין השנים 1910–1914 למד באוניברסיטת ברן בשווייץ (כלכלה מדינית, פילוסופיה ומזרחנות). בזמן לימודיו בברן נתמנה בראלי ליושב-ראש האגודה האקדמית הציונית בברן.
בראלי היה ממיסדי "החבר" וחבר המרכז הראשון שלו, וממייסדי "צעירי ציון" וראשיה ברוסיה ובליטא.
בין השנים 1917–1919 היה בראלי מנהל הבנק העממי[4] וסגן יו"ר ועד הקהילה בחרקוב. בהמשך דרכו בראלי היה בין מייסדי המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס).
בין השנים 1921–1926 היה מנהל הבנק היהודי המרכזי בקובנה (ליטא).
בראלי התחתן עם ד"ר חוה לבית יהלום (1889–1965), רופאה במקצועה[5][6].
ב-5 במאי 1926 עלה לארץ ישראל מלווה ברעייתו ובנו.
בשנת 1927 נתמנה בראלי לחבר הנהלת בנק הפועלים.
בראלי נתמנה לחבר ההנהלה של "המשביר" עד שנת 1929.
בין השנים 1929–1949 כיהן כמנהל משותף של "בנק הפועלים בע"מ" (בין השנים 1929 - 1937 עם יוסף אהרונוביץ', משנת 1938 עם פרץ נפתלי).
בשנת 1950 כיהן כמנהל משותף של "בנק הפועלים בע"מ" (עם אברהם זברסקי).
בין השנים 1951–1955 כיהן כיו"ר בנק הפועלים[7].
בין השנים 1921–1931 היה בראלי חבר וסגן חבר הוועד הפועל הציוני.
בראלי היה ציר הקונגרסים הציוניים מה-11 עד ה-19.
בראלי היה מעסקני ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומפא"י וחבר ההנהלה במוסדות הכלכליים של הסתדרות העובדים.
בראלי מונה לשופט עירוני בתל אביב.
בראלי מונה לחבר הנהלות : בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ, הבנק האופותיקאי הכללי של א"י בע"מ.
נפטר ב-13 באפריל 1956, נטמן בבית הקברות נחלת יצחק.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו מאיר שהיה בנקאי היה בנו של הרב שלמה מרדכי, ואימו שינה בת בן-ציון לבית סוחר (ספיר).
בנו מאיר בראלי היה עיתונאי, עורך "אשמורת", ביטאון הנוער של מפא"י, חבר מערכת "דבר". משנת 1961 חבר מזכירות מערכת "דבר" בתל אביב[8][9]
נכדיו: נאווה והפרופ' אבי בראלי.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על שמו של בראלי קרוי רחוב בראלי בשכונת למד בצפון תל אביב.
- הקמת קרן מייסדים ע"ש יעקב אפטר, יצחק בראלי, שרגא גורן (גורוחובסקי), אברהם זברסקי, יהודה חורין וראובן שנקר. עמותה שנוסדה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 כתוצאה מאיחודן של מספר עמותות שהוקמו בשנות ה-60 וה-70 ביזמתו של אברהם זברסקי, מנכ"ל בנק הפועלים דאז, כדי להנציח את זכרם של כמה ממייסדי משק העובדים. הקרן הקדישה את כספיה בעיקר לסיוע למימון מחקרים ופרסום ספרים הנוגעים לתולדות תנועת העבודה בכלל ומשק העובדים בפרט וכן להקמת אתר אינטרנט שיהיה מוקדש לתנועת העבודה ההיסטורית. בשנת 2013 פורקה הקרן.
- בשנת 2000 הוציא לאור בנו, מאיר בראלי את הספר "נבון לב" מחייו של יצחק בראלי במחברות לספרות[10].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'ברודני, יצחק איזיק', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 102–103. (הספר בקטלוג ULI)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנק הפועלים, דוחות היסטוריים משנת 1920 bankhapoalim.co.il/wps
- ^ יצחק בראלי (אייזיק ברודני) דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 3, עמוד 1413
- ^ במדריך רחובות תל אביב יפו (רחוב יצחק בראלי) : "מראשי המשק ההסתדרותי. נולד בליטא היה ממייסדי צעירי ציון ומנהל בנק בחארקוב ואחר כך בקובנה. עלה לארץ־ישראל ב־1926 והיה למנהל המשביר המרכזי. מאז 1928 ועד מותו היה מנהל בנק הפועלים וחבר ההנהלה במוסדות הכלכליים של הסתדרות העובדים"
- ^ יצחק בראלי ממייסדי "צעירי ציון" ברוסיה וליטא. 1917–1919 מנהל הבנק העממי בחרקוב מתוך יומן העבודה - ירושלים, 23 ביוני 1937, העמותה למורשת שרת
- ^ חוה יהלום בראלי, מספר רישיון רופא 555, רח' בן יהודה 202 ילקוט הפרסומים 556, 16 בספטמבר 1957, פקודת המתעסקים ברפואה, 1947, רשימת רופאים המורשים לעסוק במקצועם, עמוד 1386
- ^ חוה בראלי אתר חברה קדישא תל אביב יפו והמחוז
- ^ בנק הפועלים - מאזן לשנת 1951 יצחק בראלי - יו"ר
- ^ בראלי מאיר תנועת העבודה הישראלית: אישים
- ^ מאיר בראלי דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 17, עמוד 5127
- ^ "נבון לב" מחייו של יצחק בראלי מאיר בראלי, הוצאת מחברות לספרות, שנת 2000