כביש חוצה הקוטב הדרומי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 1,601 ק"מ  |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | 2002–2006 (כ־4 שנים) |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | אזור הברית האנטארקטית |
| נקודת התחלה | תחנת מקמרדו |
| נקודת סיום | התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט, הקוטב הדרומי |
 | |
  | |
כביש חוצה הקוטב הדרומי הוא דרך על קרח מהודק באנטארקטיקה. הדרך, שאורכה 1,601 קילומטרים, מקשרת בין תחנת מקמרדו, השוכנת בחלק הדרומי של האי רוס, על חוף מצר מקמרדו, והתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט בקוטב הדרומי. הדרך נסללה במשך 4 שנים, בקיץ האנטארקטי בלבד, בין 2002/03 ל-2005/06.
תחנת מקמרדו היא מקום המוצא של כל הציוד, המזון, הדלק ומתקני הבינוי המגיעים לתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט בקוטב הדרומי. היה צורך לתת מענה זול וחסין מפגעי מזג האוויר לכמויות הציוד הגדלות והולכות שנדרשו בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט. לשם כך נסלל הכביש חוצה הקוטב הדרומי. הכביש הוא בעצם דרך על קרח מהודק שחריצי הקרח בו מולאו בקרח מהודק. צידי הכביש מסומנים בדגלים כדי שהטרקטורים לא יסטו מהדרך בתנאי ראות לקויה.
הציוד בין התחנות משונע בקיץ (דצמבר - פברואר) בלבד בידי טרקטורים זחליליים הגוררים מזחלות ענקיות. התנועה נעשית בשיירות ומשך המסע בין התחנות כ-40 ימים. בדרך חזרה, כשהטרקטורים לא טעונים, המסע מהיר בהרבה.
ב-27 בדצמבר 2013 הגיעה מריה לייג'רסטם לראשונה אל הקוטב הדרומי באופניים לאחר מסע אופניים שנמשך 10 ימים, 14 שעות ו-56 דקות על כביש חוצה הקוטב הדרומי. היא הראשונה שהגיעה אל הקוטב הדרומי באופניים.
