כהן צדק בן איבומאי גאון
רב כהן צדק בן איבומאי הכהן היה הגאון ה-23 משלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל, בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל הנראה, גם אביו של הרב כהן צדק, רב איבומאי בר מרדכי הכהן, שימש בגאונות ישיבת סורא.
לפי נוסחת רוב כתבי היד של אגרת רב שרירא גאון, כיהן רב כהן צדק כראש ישיבת סורא במשך עשר שנים וחצי, משנת ד'תקצ"ח (838) עד שנת ד'תר"ח (848)[1]. הוא ירש את מקומו של רב משרשיא (משה) כהנא, שנפטר שנתיים לפני כן (836), לאחר שנתיים שבהן לא עמד אף חכם בראשות הישיבה.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב כהן צדק גאון היה נוהג לכתוב את תשובותיו ההלכתיות בעברית, אף על פי שרוב ככל גאוני בבל היו רגילים לכתוב בארמית.
הוא עסק בתחומים הלכתיים רבים ובפרט בתחום נוסחי התפילה וברכות. אחת התשובות הידועות ממנו בתחום זה, היא ההוראה לפתוח את הברכה השנייה בברכות קריאת שמע בבוקר במילים "אהבה רבה" ובתפילת ערבית במילים "אהבת עולם"[2], וזאת כפשרה בין שתי דעות שמובאות בתלמוד הבבלי[3].
כמו כן, חיבר סדר ליל פסח.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים חלק ב, עמ' 244.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהדות בבל דף קצא. סדר הדורות הקצר דף קלא
- ^ אוצר הגאונים ברכות יא ב. וראו אטלס עץ חיים כרך ד, דף שכג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א, עמוד ב': תניא נמי הכי: אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה, ורבנן אמרי אהבת עולם".
