כוהל בנפח

תווית על בקבוק אבסינת המבליטה את אחוזי האלכוהול במשקה

כוהל בנפח או אחוז אלכוהולאנגלית מסומן alc/vol או ABV) הוא מדד לכמות האלכוהול (אתנול) המצוי בנפח נתון של משקה אלכוהולי, המבוטא כאחוז מהנפח.[1] הוא מוגדר כמספר המיליליטר (מ"ל) של אתנול טהור הקיים ב-100 מ"ל של תמיסה בטמפרטורה של 20°C.

אחוז האלכוהול כמדד למשקאות חריפים נמצא בשימוש ברחבי העולם. הארגון הבינלאומי למטרולוגיה חוקית (אנ') פרסם טבלאות צפיפות של תערובות מים-אתנול בריכוזים וטמפרטורות שונות.

שימוש במדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי שתייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז האלכוהול במשקה מגדיר אותו חוקית כאלכוהולי או לא אלכוהולי. במדינות שונות קיימים חוקים שונים להגדרת משקה כאלכוהולי - בפינלנד, למשל, כל משקה שאחוז האלכוהול בו קטן מ-3% אינו נחשב למשקה אלכוהולי. באיראן משקה לא אלכוהולי הוא משקה בו הריכוז קטן מ-0.5%. החוק בישראל מגדיר משקה אלכוהולי כמשקה בו אחוזי האלכוהול גבוהים מ-2%.

מיתוג וסימנים מסחריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשקאות מסוימים יש דרישות של תכולת אלכוהול על מנת לקבל אישור כמותג או לסימונו בסימן מסחרי מסוים.

סימון אחוז האלכוהול על גבי בקבוקי משקה מתבצע על ידי יצרנים הן מסיבות חוקיות והן כחלק משיווקו. האסדרה של סימון מונעת גם סימון מטעה של כמות האלכוהול במשקה.

הגדרה של מנת משקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידיעה של אחוז האלכוהול מאפשרת חישוב של "מנת משקה". למושג מנת משקה מספר שימושים:

  • משטרת ישראל מגדירה מנת משקה ככמות האלכוהול אותה לוקח לגוף 45 דקות לפרק ולנטרל.[2]
  • באמצעות הגדרה זו ניתן לזהות דפוסי צריכה בעייתיים, קרי צריכה מופרזת של אלכוהול. זו מוגדרת כצריכה של מעל 2 מנות ביום או מעל 15 מנות בשבוע לגברים, מעל מנה אחת ביום או מעל 8 מנות בשבוע לנשים ("שתיינות כבדה"), או שתייה תוך פרק זמן של כשעתיים של 5 מנות ומעלה לגברים או 4 ומעלה לנשים ("שתיינות אפיזודית").[3]
  • הכרה של הרגלי שתייה אישיים מאפשרת לאנשים לדעת מה תהיה השפעת צריכת האלכוהול על התנהגותם, לפי מספר מנות המשקה שצרכו.

אחוז אלכוהול ותהליך הייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז האלכוהול במשקאות שונים הוא תוצאה של תהליך הייצור.

במשקאות אלכוהוליים המופקים בתהליך של תסיסה, הופכים השמרים את הסוכר שבתירוש לאלכוהול, ופועלים כך עד שהסוכר נגמר (למשל בסיידר יבש) או שאחוז האלכוהול במשקה עולה לרמה שהשמרים אינם יכולים לסבול. בתירוש בו כמות סוכר נמוכה ניתן להוסיף סוכר על מנת להעלות את אחוזי האלכוהול הסופיים במשקה, אולם אם לא כל הסוכר יתפרק משתנה טעמו של המשקה (כמו ביין יבש, חצי יבש או מתוק).

שמרי בירה מסוגלים לתסוס עד לריכוז של 8%-12%. שמרי יין נעים בדרך כלל בתחום 14%-18%, אולם קיימים שמרי יין מיוחדים המסוגלים לתסוס עד לריכוז של 20%.

משקאות המכילים אחוזי אלכוהול גבוהים מאלו מופקים בתהליך של זיקוק.

אחוז האלכוהול במשקה משפיע על בחירת האריזה בה נמכר המשקה. משקאות בהם אחוז אלכוהול נמוך יכולים להימכר באריזה שכוללת מנה "אישית". אריזות כאלה משמשות בעיקר לבירה ולסיידר ונפוצות בנפחים של 250, 330 ו-500 מיליליטר. למשקאות עם אחוז אלכוהול גבוה מעט יותר, כמו יין, למשל, יכילו האריזות יותר ממנה בודדת והנפח הפופולרי לבקבוקי יין הוא 750 מיליליטר, כ-5 מנות שתייה. יוצאת דופן היא שמפניה, אותה מקובל לשווק גם בבקבוקים בני מנה בודדת של 187.5 או 200 מיליליטר. במשקאות החריפים ניתן למצוא מגוון של נפחי בקבוקים, שכן מנת השתייה קטנה מאוד ובכל מקרה יכיל הבקבוק מספר רב של מנות.

צפיפותם של מים היא 1.000, ולכן הצפיפות של נוזל עם מומסים תהיה שונה - ככל שריכוז המומסים במים עולה – צפיפות הנוזל עולה. בנוסף, צפיפות הסוכר במים גדולה מצפיפות האלכוהול במים. באמצעות הידרומטר ניתן לבדוק את הסוכרים המומסים בנוזל. בתירוש הטרי, לפני התסיסה, קיימת כמות סוכרים מסוימת. עם התקדמות התסיסה הסוכרים מנוצלים על ידי השמרים, וכך יורדת הצפיפות ואיתה משתנה הקריאה של ההידרומטר. לאחר מדידת השינוי במשקל הסגולי של התמיסה לפני ואחרי גמר התסיסה, ניתן להעריך את אחוז האלכוהול במשקה באמצעות נוסחאות אמפיריות.

רמות אופייניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משקה אחוז אלכוהול אופייני נמוך גבוה
מיץ פירות 0.86%-0, אלכוהול עשוי להימצא עקב תסיסה טבעית[4] 0% 0.86%
קוואס 0.05%-1.5% 0.05% 1.5%
קפיר 0.2%-2% 0.2% 2%
קומבוצ'ה 0.5%-1.5% 0.5% 1.5%
קומיס 0.7%-4.5% (אך בדרך כלל לא יותר מ-2.5%) 0.7% 4.5%
בראגה 1% 1% 1%
צ'יצ'ה 1%-11% (בדרך כלל לא יותר מ-6%) 1% 11%
בירה לרוב בתחום 2%-6% 2% 10%
סיידר לרוב בתחום 4%-8% 4% 8%
יין שעורה 8%-15% 8% 15%
תמד 8%-16% 8% 16%
יין 5.5%-16% (ברוב המקרים בתחום 12.5% - 14.5%) 5.5% 16%
בהלינה 10%-16% 10% 16%
ביגנאי 12%-13% 12% 13%
דוהאט 12%-13% 12% 13%
טאפוי 14%-19% 14% 19%
יין קינוח 14%-25% 14% 25%
סאקה 15%-20% 15% 20%
ליקר 15%-55% 15% 55%
יין מחוזק 15.5%-22% 15.5% 22%
סוג'ו 14%-45% (בדרך כלל 17.5%) 14% 45%
יין אורז 18%-25% 18% 25%
צויקה 30%-65% 30% 65%
מסקל, טקילה 32%-60% (בדרך כלל 40%) 32% 60%
וודקה 35%-95% (בדרך כלל 40%, מינימום 37.5% בתקן האירופי) 35% 95%
רום 37.5%-80% (בדרך כלל 40%) 37.5% 80%
ברנדי 35%-60% (בדרך כלל 40%) 35% 60%
גראפה 37.5%-60% 37.5% 60%
אוזו 37.5% 37.5% 37.5%
ג'ין 37.5%-50% 37.5% 50%
קשאסה 38%-48% 38% 48%
ציפורו 40%-45% 40% 45%
ראקי 40%-50% 40% 50%
ויסקי סקוטי 40%-63.5% 40% 63.5%
ויסקי 40%-68% (בדרך כלל 40%, 43% או 46%) 40% 68%
באיג'יו 40%-65% 40% 65%
צ'אצ'ה 40%-70% 40% 70%
בורבון 40%-80% (מינימום 40% בביקבוק, מקסימום 80% בתום הזיקוק) 40% 80%
ראקיה 40%-86% 40% 86%
אבסינת 45%-89.9% 45% 89.9%
ערק 60%-65% 60% 65%
אוגי 60%-75% 60% 75%
צ'נטרבה 70% 70% 70%

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ English Ales Brewery Monterey British Brewing Glossary, web.archive.org, ‏2012-02-19
  2. ^ https://www.gov.il/he/departments/general/police_investigations_and_intelligence_division_youth
  3. ^ https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Alcohol_Prevention_prof.pdf
  4. ^ Tom Hallett, The Unexpected Alcohol in Everyday Food & Drink, Steady Drinker, ‏2019-06-12 (באנגלית אמריקאית)