כולל הורודנא

כולל הורודנא היה אחד מהכוללים האשכנזיים בהיישוב הישן, המאגד את יוצאי העיר גרודנו (כיום בבלארוס) שנקראה בפי היהודים "הורודנא".

ראשיתו של הכולל בפיצול שחל בעדת הפרושים בירושלים בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19, בסביבות שנת ה'תרכ"ג, אז פרצה מחלוקת בין מנהיגי העדה הפרושית, הרבנים ישעיה ברדקי (שנפטר באותה השנה) ושמואל סלנט, לבין הרב מנחם מנדל ירושלמסקי (ר' מנדל יאנובר). תומכיו של האחרון הקימו לעצמם תלמוד תורה נפרד, ובעקבות כך התפצל כולל וילנה (הכולל הפרושי) לכמה כוללים, בהם כולל הורדנא, שהיה מאוחד אז עם כולל מינסק וכולל זאמוט. ממונה הכולל המאוחד היה רבי מאיר מלוצין, איש כולל מינסק.

מספר שנים לאחר מכן התפרק האיחוד: כולל זאמוט שב והצטרף לכולל וילנא, וכולל הורודנא נפרד מכולל מינסק, כנראה בשל הפער הכלכלי ביניהם: כולל מינסק טיפל בעניים רבים בעוד שמרבית התרומות הגיעו דווקא מאזור הורודנא. לא ברור בדיוק מתי נפרדו הכוללים, אך בשנת ה'תרל"ה (1875/1876) הם כבר נמנים כשני כוללים נפרדים. כולל הורודנא קיבל את החצר ובית הכנסת שרכש הכולל המאוחד בעיר העתיקה, ושם שכנה מאותה העת הנהלת הכולל[1].

בשנים שלאחר מכן התגלע סכסוך קשה בין כולל הורודנא לכולל. הסכסוך הגיע לכדי תביעה בבית הדין השרעי בירושלים, מהלך שעורר התנגדות ביישוב, ואף הביא את הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק לפנות ליועץ המשפטי לממשלת המנדט נורמן בנטוויץ'

שכונת בתי הורדנא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בתי הורודנא

בשנות ה-90 של המאה ה-20 רכש הכולל אדמות סמוך לשכונת מחנה יהודה, ועליו הקים שכונת חצר לבני הכולל בשם "דמשק אליעזר" הידועה יותר בשם "בתי הורודנא".

ממוני הכולל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1883 שימש אליעזר ליפמן קאמיניץ כמזכיר וסופר הכולל. באותה שנה עבר לנהל את המלון קאמיניץ של משפחתו. לאחריו, שימש בתפקיד מרדכי גרשון וינברג, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה .

בין ממוני הכולל היו:

בין מנהלי הכולל:

הרב חיים שלמה רוזנטל ניהל את הכולל עד לפטירתו ב-1939[2].

בין גבאי צדקה בקהילות יהודי חו"ל:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אליעזר רפאל מלאכי, ראשיתו של כולל מינסק בירושלים, בתוך: "מנגד תראה: אסופה ממאמרי א. ר. מלאכי בענייני ארץ ישראל", יד בן צבי תשס"א, עמ' 458 - 467.
  2. ^ חיים שלמה רוזנטל ז"ל, המשקיף, 8 ביוני 1939
  3. ^ ראו כאן פסק ציטוט פסק דין בביץ הדין ירושלים משנת תש"ו.