כלל בית צ'טהאם

כלל בית צ'טהאם (או כלל צ'טהאם האוס, באנגלית: Chatham House Rule) הוא שיטה לקיום חבר דיונים, פגישות ושיחות על נושאים השנויים במחלוקת. הכלל נקרא על שמו של מטה המכון המלכותי ליחסים בינלאומיים הממוקם בבית צ'טהאם (צ'טהאם האוס) בלונדון. הכלל נוצר ביוני 1927.

כלל צ'טהאם נועד להגדיל את פתיחותם של דיונים על ידי כך שבפגישה הנערכת תחת כלל זה, כל מי שנכח בפגישה חופשי להשתמש במידע מן הדיון שהתקיים בה ולציין הערות שעלו בה, אך אינו יכול לחשוף את זהות הדוברים.

הכלל נוצר בשנת 1927, עודכן ב-1992 ומאז העדכון האחרון בשנת 2002, הכלל קובע:^[1]

When a meeting, or part thereof, is held under the Chatham House Rule, participants are free to use the information received, but neither the identity nor the affiliation of the speaker(s), nor that of any other participant, may be revealed.

— https://www.chathamhouse.org/chatham-house-rule

או בתרגום חופשי:

כאשר פגישה, או חלק ממנה, נערכת על פי כלל בית צ'טהאם, המשתתפים חופשיים להשתמש ולחשוף כל מידע שהתקבל ועלה בה אך אינם רשאים לחשוף את זהותם או שיוכם הארגוני של הדוברים או של משתתפים אחרים בפגישה.

לפעמים ישנה התייחסות לכללי בית צ'טהאם (ברבים). עם זאת, כלל בית צ'טהאם הוא כלל בודד ויש להשתמש בלשון יחיד.^[1]

הכלל תורגם לשפות ערבית, סינית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית, ספרדית וגם רוסית.^[2]

הכלל נועד להבטיח אנונימיות לדוברים וכך להגביר את הפתיחות ולעודד דיון חופשי^[1] בסוגיות של מדיניות ציבורית ונושאים אקטואליים נוספים ומאפשר למשתתפים להביע דעות וטיעונים שנויים במחלקות ולאתגר את דעותיהם של משתתפים אחרים ועם הפרדה ברורה בין דעתם לבין עמדת ארגונם וזאת מבלי לסכן את הקריירה או את המוניטין שלהם. הכלל נועד גם להפחית את מה שמתואר כחשיבת קבוצתית ולאפשר לתת מקום לדעות חדשות שעשויות להיות בתחילה לא פופולריות וכך לנתח סוגיות ביחסים בינלאומיים בצורה טובה יותר.

• הכלל באתר צ'טהאם האוס