כלקידיקי
 _-_004.jpg) | |
| מדינה |  יוון |
|---|---|
| מחוז | מרכז מקדוניה |
| חבל ארץ | מקדוניה היוונית |
| רשויות מוניציפליות ביחידה האזורית | 1. פוליגירוס 2. אריסטוליס 3. נֵאָה פרופונטידה 4. קסנדרה 5. סיתוניה |
| בירת היחידה האזורית | פוליגירוס |
| שטח | 2,918 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביחידה האזורית | 110,587 (31 בדצמבר 2018) |
| ‑ צפיפות | 36 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 40°35′00″N 23°30′00″E / 40.583333°N 23.5°E |
| http://www.halkidiki.gov.gr | |
 מיקומה של כליקידיקי (מסומנת באדום) ביוון
החלוקה המינהלית של כליקידיקי לרשויות מוניציפליות | |
כלקידיקי (ביוונית: Χαλκιδική, ביוונית עתיקה נהגה כַלקִידִיקֵה; בלטינית: Chalcidice) הוא חצי אי בצפון יוון המשתרע על שטח של 2,918 קמ"ר מזרחית לסלוניקי השוכנת בחלקה בתחומו. מבחינה מנהלית שייך רובו של חצי האי ליחידה האזורית כלקידיקי של מחוז מרכז מקדוניה, ואילו חלקו הדרום מזרחי שייך למדינה האוטונומית הנזירית של הר אתוס, ששטחה 335.63 קמ"ר.
אריסטו נולד בכלקידיקי בשנת 384 לפנה"ס.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלקידיקי נפרד ממקדוניה במצר יבשה שבו שני אגמים קטנים, והוא בולט אל תוך חלקו הצפון־מערבי של הים האגאי. בצידו המזרחי גובל חצי האי במפרץ סטרימונאס (Στρυμονικός κόλπος) ובצידו המערבי במפרץ התרמאי (Θερμαϊκός Κόλπος). לכלקידיקי צורה אופיינית הנראית כאגרוף המהווה את חלקו המרכזי ואשר לו שלושה חצאי איים משניים הנראים כאצבעות השלוחות לכיוון דרום־מזרח אל תוך הים האגאי. שלושת חצאי האיים המשניים הם אתוס (Άθως) במזרח, סיתוניה (Σιθωνία) בתווך וקסנדרה (Κασσάνδρα) במערב. אחרים השוו את צורתו לקילשונו של פוסידון או לכף רגל.
בין סיתוניה לקסנדרה שוכן המפרץ הטורוני (Τορωναίος Κόλπος; או מפרץ קסנדרה), ואילו בין סיתוניה לחצי האי אתוס – מפרץ סינגיטיקוֹס (Σιγγιτικός κόλπος; או מפרץ אַיוֹן אורוס, דהיינו מפרץ ההר הקדוש).
חלקו המרכזי של חצי האי הוא הררי ומישור נרחב יחסית משתרע בצידו המערבי ומשמש לחקלאות. במרכזו של אזור זה מתנשא הר חולומונטס לגובה של 1,165 מטר, והוא ההר השני בגובהו בחצי האי כולו.
חצי האי אתוס הוא הזרוע המזרחית מבין השלוש ומהווה ברובו מדינה נזירית אוטונומית. אורכו 60 ק"מ, רוחבו בין 7 ל־12 ק"מ ושטחו כ־390 קמ"ר. הר אתוס עצמו מתנשא לגובה של 2,033 מטר בקצהו הדרומי של חצי האי והוא ההר הגבוה בכלקידיקי. מורדותיו של ההר יורדים בתלילות אל הים האגאי משלושת כיווניו. בצידו הצפוני משתפל ההר באופן הדרגתי יחסית לאורכו של חצי האי אתוס. בקצהו הדרומי של חצי האי שני כפים – כף פינס המערבי וכף טימיו פרודרוס המזרחי, והים סביבם עלול להיות מסוכן לשיט. חלקו הצפון־מערבי של חצי האי שמשתרע על שטח של כ־55 ק"מ אינו חלק מהמדינה הנזירית אלא מהיחידה האזורית של כלקידיקי.
חצי האי סיתוניה גובהי עד הררי, חופיו תלולים ופסגתו בהר דגרודליס (או איתמוס) מגיעה לגובה של 800 מטר.
קסנדרה הוא השטוח מבין שלושת חצאי האיים המשניים, וגבעי רק בחלקו הדרומי. גבעות אלה מגיעות לגבהים של כ־400 מטר בלבד.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסייתה של יחידת המשנה בלבד מנתה 109,587 נפשות בשנת 2005 ובהר אתוס התגוררו אותה עת פחות מ־2,500 איש. מבחינה גאוגרפית שוכנים גם חלקים ממחוז המשנה של סלוניקי בתחומי חצי האי כלקידיקי, כולל חלק מהעיר סלוניקי עצמה, וברי שאם לוקחים עובדה זו בחשבון אוכלוסיית כלקידיקי גדולה בהרבה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כלקידיקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר מחוז משנה (נומוס) כלקידיקי
- האתר הרשמי של הר אתוס
- אודות כלקידיקי
- אתר אודות כלקידיקי
- אתר מקיף על כלקידיקי (בגרמנית)
- שירי הדר, סלוניקי וחלקידיקי: חופשת החיים הטובים, באתר ynet, 25 ביוני 2017
- זיו ריינשטיין, חלקידיקי: חופשה יוונית זולה, רגועה ובלי הרבה תיירים, באתר וואלה, 30 ביולי 2018
- מיטל שרעבי, האי היווני שהישראלים עוד לא גילו, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2018
