כנסיית לורנצו הקדוש

כנסיית לורנצו הקדוש
מידע כללי
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם לאורנטיוס מרומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בירגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 10 באוגוסט 1697
תאריך פתיחה רשמי 10 באוגוסט 1697 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן גיר עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל לורנצו גאפה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 38 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 20 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 15 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 35°53′15″N 14°31′17″E / 35.8874°N 14.5215°E / 35.8874; 14.5215
(למפת מלטה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטת החירות בבירגו וכנסיית לורנצו הקדוש משמאל

כנסיית לורנצו הקדושמלטית: Knisja kolleġġjata ta' San Lawrenz, באנגלית: St Lawrence Church) היא כנסייה בעיר בירגו בצפון-מזרחה של מלטה, המשמשת ככנסיית הרובע של העיר.

הכנסייה הוקמה על ידי ההוספיטלרים עם הגעתם למלטה ב-1530, ושימשה ככנסייתם המרכזית עד להשלמת קון-קתדרלת יוחנן הקדוש בוולטה בשנת 1571. בעת המצור הגדול על מלטה ב-1565, שימשה הרחבה שלפני הכנסייה כבית קברות, אך מאוחר יותר הוקמו במקום קפלת הקרוסיפיקס וקפלת יוסף הקדוש. הכנסייה נודעה תחילה בשם "כנסיית סאן לורנצו על הים" (San Lorenzo-a-mare), והוכרזה ככנסיית הרובע ב-1574. בין השנים 1681-1697 הוקם המבנה החדש של הכנסייה בסגנון אדריכלות הבארוק. הוא תוכנן על ידי האדריכל לורנצו גאפה (Lorenzo Gafà), שהיה אחראי, בין היתר, גם לתוכניתה של קתדרלת פאולוס הקדוש במדינה, והיא הוקדשה ב-24 באוקטובר 1723. במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע מבנה הכנסייה מהפצצות חילות האוויר של מדינות הציר, וספג נזקים קשים במיוחד ב-16 בינואר וב-22 במרץ 1941. הפצצה אווירית נוספת ב-4 באפריל 1942 הרסה את כיפת הכנסייה, והיא חדלה מלתפקד. הנזקים תוקנו בין השנים 1949-1952.

פסל לורנצו הקדוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהות האמן שפיסל את פסלו של לורנצו הקדוש הניצב בכנסייה אינה ידועה. עם זאת ברי שהיה ספרדי, וכי הפסל נוצר בראשית המאה ה-16, והגיע למלטה לפני בוא ההוספיטלרים אל האי. הקדוש לבוש בבגדי דיאקון מבד בצבעי שני, שבו משובצים חוטי זהב ואבנים טובות, ואשר הוכן ברומא ב-1903. הפסל ניצב על כן כסף ועץ מעוצב ומעוטר שמשקלו 64 ק"ג. העיטורים מסמלים ארבע מעלות - אמונה, תקווה, צדקה וטהרה, ושמונה פסלונים קטנים - שניים בכל צד - מסמלים בזיליקות המוקדשות לקדוש - שש באיטליה, אחת בצרפת ואחת בספרד. עוד נושא בסיס הפסל את מגניהם של ארבע דמויות הקשורות בדברי ימי העיר ואת סמליהן של בירגו ושל שלוש הערים הסמוכות לה. בכנסייה שמורים גם כובעו וחרבו של הגראנד מאסטר זא'ן דה לה ולט, ולצידה מוזיאון קטן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]