כנסיית שמעון סטיליטס
 | |||||||||
| מראה האתר מכיוון צפון-מזרח - בתמונה נראות שלוש מהבזיליקות והמבנה המתומן שביניהן | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג | חורבות, martyrium, כנסייה, hospital  | ||||||||
| על שם | שמעון סטיליטס | ||||||||
| מיקום | מחוז חלב | ||||||||
| מדינה | סוריה | ||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־5 | ||||||||
| תאריך פתיחה רשמי | המאה ה־5 | ||||||||
| סגנון אדריכלי | אדריכלות ביזנטית | ||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח | 3,700 הקטאר | ||||||||
| קואורדינטות | 36°20′03″N 36°50′39″E / 36.334166666667°N 36.844166666667°E | ||||||||
  | |||||||||
כנסיית שמעון סטיליטס (ערבית كنيسة مار سمعان العمودي - "כניסת מר סמעאן אל-עמודי") היא כנסייה ביזנטית הרוסה בחלקה, אשר הוקדשה לקדוש הנוצרי שמעון סטיליטס (אנ'). שרידי הכנסייה שוכנים בקלעאת סמעאן (قلعة سمعان - מצודת שמעון), אחד מהכפרים המתים בצפון-מערב סוריה, כ-30 ק"מ צפונית-מערבית לחלב. הכנסייה הוקמה באתר בו לפי המסורת ניצב העמוד שעליו התגורר הקדוש שמעון סטיליטס משך 33 שנים. המבנה נחשב לכנסייה הביזנטית העתיקה ביותר ששרדה, והוא השפיע על האדריכל אנטוניו ברלוצי עת תכנן את כנסיית ההשתנות על הר תבור.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמעון סטיליטס נולד בשנת 386 בהרי נור (טורקית Nur Dağları - "הרי האור") שבנפת האטיי בטורקיה (ההרים כונו ביוונית בשם אמאנוס (Ἁμανός)). הוא היה לנזיר מתבודד, אך במקום לחיות במערה, קבע את מגוריו על משטח מוקף מעקה בשטח של פחות מארבעה מ"ר, ואשר ניצב על עמוד בגובה של יותר מ-13 מטרים. הוא זכה לפרסום, ונהג להטיף בפני קהל מאמיניו פעמיים ביום. הוא מת בשנת 459 לאחר שחי על העמוד משך 37 שנים, ונקבר במערה באנטיוכיה (כיום אנטקיה). האתר בו ניצב העמוד כמו גם המערה בה נקבר הנזיר, היו לאתרי עלייה לרגל. בשנת 475 לערך, הורה זנון, קיסר האימפריה הביזנטית, על הקמת כנסייה לזכרו של הקדוש, וזו הושלמה בשנת 491. במאה ה-9 בוצר המתחם, וזכה לכינוי "קלעאת סמעאן", היינו "מצודת שמעון".
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה הענקית משתרעת על-פני שטח של 5,000 מ"ר, והיא הוקמה על גבעה צחיחה סביב העמוד שעליו חי הנזיר. למבנה צורת מתומן שממנו קורנות ארבע בזיליקות הפונות אל ארבע רוחות השמיים. אורכה של כל אחת מהבזיליקות הוא 37 מטרים ורוחבה 24 מטרים. במרכז המתומן ניצב העמוד, אך כיום נותר ממנו בסיס וחלקו התחתון שהתבלה במהלך מאות שנות שימוש. גובה הבסיס ושארית העמוד הוא כשני מטרים בלבד. הבזיליקה הפונה מזרחה הייתה החשובה בין הארבע, והיא ארוכה מעט משלוש האחרות. בצידה המזרחי נקבע אפסיס. הכניסה אל המתחם הייתה דרך שלוש קשתות נושאות גמלונים בבזיליקה הדרומית, ומאחוריהן השתרע הנרתקס.
הכנסייה נחשבה לאחד המבנים הנוצרים המונומנטליים החשובים בזמנה. סביב הכנסייה קמו מנזר, שתי קפלות ומספר בתי הארחה לצליינים, והמתחם כולו הוקף בחומה במאה ה-9. המנזר ואחת הקפלות צמודים לבזיליקה המזרחית בצידה הדרומי. מאוחר יותר הוקמו בפטיסטריום וקפלה נוספת במרחק של כ-200 מטרים מדרום לכנסייה, ודרך תהלוכות באורך של כקילומטר אשר נסללה מפינתה המערבית, הוליכה אל הכפר הסמוך דיר סמעאן.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חזית הבזיליקה הדרומית -
האפסיס בבזיליקה המזרחית -
העמוד של שמעון סטיליטס -
חזית כנסיית ההשתנות על הר תבור
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- כנסיית שמעון סטיליטס, באתר sacred destinations
.svg) | |
|---|---|
|