כס החרצית

כֵּס החרצית (ביפנית: 皇位) הוא המונח המערבי המקובל לתיאור הכס של קיסר יפן. המונח מתייחס לרוב למושב מאוד ספציפי, דוגמת כס הטקהמיקורה בחדר השישין בארמון הקיסרי של קיוטו^[1].

כסים אחרים שמשמשים את הקיסר במסגרת רשמית במהלך טקסטים או בעת הקראת נאום מן הכס, אינם נחשבים לכס החרצית; לדוגמה הכס בארמון הקיסרי של טוקיו או הכס בו משתמש הקיסר בישיבות הדיאט של יפן^[2].

כס החרצית הוא מטונימיה המתייחסת, כאשר נעשה בה שימוש רטורי, לראש המדינה^[3]. ואף למוסד המונרכיה היפני עצמו^{[4][5][6][7][8]}.

יפן היא המונרכיה העוברת בירושה הוותיקה ביותר בעולם^[9]. במובן דומה מאוד לזה המתקיים בכתר הבריטי, כס החרצית הוא מושג מופשט מטונימי המייצג את הקיסר ואת הסמכות החוקית לקיומו של השלטון^[3].

בניגוד למקבילה הבריטית, רעיון הקיסרות היפנית התפתח באופן שונה בתקופה שלפני 1947, כאשר לא הייתה הפרדה נראית לעין בין הרכוש של מדינת הלאום לרכושו הפרטי של הקיסר.

על פי האגדה, הקיסרות היפנית נוסדה כבר בשנת 660 לפני הספירה על ידי הקיסר ג'ימו, ולפיכך הקיסר הנוכחי הוא ה-126 לאייש את כס החרצית. הרשומות ההיסטוריות היחידות ששרדו מגיעות רק עד אוג'ין, אשר ככל הידוע מלך בשלב מוקדם של המאה ה-4^{[10][11][12][13]}.

בשנות ה-20 של המאה ה-20, שימש הירוהיטו עוצר במהלך כמה שנים מתקופת שלטון אביו, הקיסר יושיהיטו, כאשר לא היה מסוגל פיזית למלא את חובותיו הקיסריות. עם זאת, הנסיך העוצר היה נטול הסמכות הסמלית של כס החרצית, אותה הוא יכֹל להשיג רק לאחר מות אביו^[14].

בחוקת יפן הנוכחית הקיסר מוגדר כ"סמל המדינה והאחדות של כלל אזרחיה", והקיסרות הנוכחית היא מונרכיה חוקתית^[15].

הכס טקהמיקורה (ביפנית: 高御座) ממוקם בארמון הקיסרי של קיוטו, והוא הכס העתיק ביותר ששרד בממלכה. הוא נמצא במרכז במה מתומנת, חמישה מטרים מעל הקרקע, ויכול להיות מופרד משאר החדר בעזרת פרגוד (רהיט, שמשמש כקיר נייד). דלת הזזה שנועדה להסתיר את הקיסר מן העין נקראה קנג'ו-נו-השוג'י (賢聖障子), והיא עוטרה באיור של 32 קדושים סינים. האיור הפך לאחד הדגמים ראשוניים עבור כל הציורים בתקופת הייאן. כיום משמש הכס בעיקר בטקסי הכתרה, כאשר לצדו נמצא כס-תאום, הנועד לקיסרית הרעיה.

• קיסר יפן