כף-אווז
 כף האווז | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | ירבוזיים |
| סוג: | כף האווז |
| שם מדעי | |
 Chenopodiumליניאוס, 1753 | |
כף האווז (שם מדעי: Chenopodium, שם מנוקד: כַּף הָאֲוָז) היא סוג צמח פורח ממשפחת הירבוזיים. הסוג מונה כ-150 מינים, בהם המין קינואה.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי שיטת המיון הגנטי של קבוצת APG מ-2003, מצויה כף האווז במשפחת הירבוזיים. קודם לכן, למשל במערכת המיון קרונקוויסט מ-1981, הייתה כף האווז במשפחת הסלקיים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיני כף האווז הם צמחים עשבוניים (חד שנתיים או רב שנתיים קצרי חיים), בעלי עלים מסורגים בתצורת להב (לעיתים חלקם בעלי שפה משוננת או מתרחבת). הפרחים לרוב בתצורת תפרחות המורכבות מעשרות יחידות קטנות. הפירות דמויי דגנים, מקבצים של גרעינים הנתונים במעטפת. עליהם האכילים מהווים מזון למגוון זחלי פרפראים, כמו למשל מיני הסוג Coleophora.
בשימוש האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]כף האווז מכילה מספר מינים המשמשים למאכל. חלקם היו בשימוש חקלאי או חקלאי למחצה כבר לפני כ-6,000 שנה (הקינואה בשימוש ילידי אמריקה). מינים נפוצים למאכל כוללים את כף אווז לבנה (Chenopodium album, ידועה גם בשם האנגלי Fat Hen) וכף אווז ריחנית (Chenopodium ambrosoides, ידועה גם בשם Epazote).
לא רק הזרעים מצויים בשימוש: קיימים מאכלים הודיים המשתמשים רבות בעלים הרחבים של חלק ממיני כף האווז, באופן דומה לעלי סלקיים כגון תרד.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ צומחים בר אחד עשר מינים של כף האווז:
- כף אווז האשפות
- כף אווז מבאישה
- כף אווז לבנה
- כף אווז גדושה
- כף אווז ריחנית
- כף אווז אדומה
- כף אווז מיזורי
- כף אווז הגינות
- כף אווז רבת עלים
- ושני מינים להם טרם ניתן שם עברי רשמי: Chenopodium ficifolium ו- Chenopodium urbicum.
