כף וירחנס
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס האטלנטי  |
| קואורדינטות | 52°20′00″S 68°21′15″W / 52.333333333333°S 68.354166666667°W |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |  ארגנטינה |
| (למפת ארץ האש רגילה)   כף וירחנס | |
  | |
כף וירחנס (בספרדית: Cabo Virgenes; מילולית: "כף הבתולות") הוא שמה של לשון יבשה בדרום פטגוניה. הכף, הממוקם בפרובינציה הארגנטינאית סנטה קרוס, נמצא מצפון למצר מגלן, בכניסה המזרחית אליו, מהאוקיינוס האטלנטי. הכף הוא הקצה הדרום-מזרחי של יבשת אמריקה היבשתית (כף הורן, הדרומי יותר, מצוי באי הגדול של ארץ האש).
פרדיננד מגלן עבר בסמוך לכף ב-21 באוקטובר 1520, במהלך חיפושיו אחר נתיב ימי לאסיה. 21 באוקטובר הוא יומה של אורסולה הקדושה ושל 11 אלף בתולות נוספות, ומכאן מקור שמו של הכף.
בשנת 1884 עלתה על שרטון בכף וירחנס ספינת קיטור צרפתייה בשם Arctique. אנשי ספינת החילוץ שנשלחה לשם גילו זהב במקום בשם Zanja a Pique, על החוף היבשתי של מצר מגלן. הידיעות, שהגיעו לפונטה ארנס, על הימצאות זהב, יצרו את הבהלה לזהב בארץ האש.
כף וירחנס מהווה את מוצאו הרשמי של כביש 40, הארוך בכבישי ארגנטינה, אם כי בפועל תחילתו צפונה משם, בריו גז'גוס.
