לאונל פרננדס

לאונל פרננדס
לידה	26 בדצמבר 1953 (בן 70); סנטו דומינגו, הרפובליקה הדומיניקנית
מדינה	הרפובליקה הדומיניקנית
השכלה	האוניברסיטה האוטונומית של סנטו דומינגו
מפלגה	מפלגת השחרור הדומיניקנית, Fuerza del Pueblo
	www.leonelfernandez.com
	16 באוגוסט 2012 – כיום
תחת סגנית נשיא הרפובליקה הדומיניקנית	מרגריטה סדנו דה פרננדז
	→ מרתה מונטס דה אוקה
	16 באוגוסט 2004 – 16 באוגוסט 2012; (8 שנים)
סגן נשיא הרפובליקה הדומיניקנית	רפאל פרנסיסקו דה קסטרו
	→ היפוליטו מחיה דנילו מדינה ←
	16 באוגוסט 1996 – 16 באוגוסט 2000; (4 שנים)
סגן נשיא הרפובליקה הדומיניקנית	דייוויד פרננדז מיראבאל
	→ חואקין בלאגר היפוליטו מחיה ←
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (19 בינואר 1999); Order of José Cecilio del Valle (2013); מסדר קצאל (2011, אלווארו קולום); מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין; העיטור הלאומי חוסה מרטי; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מסדר ההצטיינות של דוארטה, סאנצ'ז ומלה; מסדר העצמאות הקטרי; מסדר הירקן הזוהר; מסדר כריסטופר קולומבוס ;
חתימה

לאונל אנטוניו פרננדס ריינה (בספרדית: Leonel Antonio Fernández Reyna; נולד ב-26 בדצמבר 1953) הוא פוליטיקאי מן הרפובליקה הדומיניקנית, כיהן כנשיא בשנים 1996–2000 ושוב בין 2004 ל-2012.

ראשית חייו

פרננדס נולד בסנטו דומינגו, אך גדל בניו יורק, וחזר לרפובליקה הדומיניקנית בבגרותו. הוא החל ללמוד בפקולטה למשפטים ולמדעי החברה באוניברסיטה של סנטו דומינגו, וגם היה מעורב בפעילות פוליטית-סטודנטיאלית. ב-1978 קיבל תואר דוקטור, והיה למרצה בחוגים לסוציולוגיה ותקשורת.

זמן קצר לאחר חזרתו לרפובליקה הדומיניקנית, ב-1973, הצטרף למפלגת השחרור הדומיניקנית (PLD: Partido de la Liberación Dominicana), מפלגת ימין-מרכז ליברלית, שאך הוקמה.

בבחירות שנערכו ב-1994 היה פרננדס מועמד מטעם ה-PLD לתפקיד סגן הנשיא, אך מועמד המפלגה לנשיאות, חואן בוש, לא הצליח לנצח בהן.

תקופת הנשיאות הראשונה

ב-1996 היה לראשונה מועמד המפלגה לנשיאות. בסיבוב הבחירות הראשון הגיע למקום השני, אך בסיבוב השני ניצח, והיה לנשיא הראשון של הרפובליקה הדומיניקנית מטעם ה-PLD. בהיותו בן פחות מ-43, היה גם לנשיא הצעיר ביותר באמריקה הלטינית.

פרננדס שאף לשפר את מעמדה הבינלאומי של הרפובליקה הדומיניקנית, במיוחד בארגונים האזוריים כמו ארגון מדינות אמריקה.

בתקופת כהונתו, נהנתה הכלכלה משיעור צמיחה גבוה במיוחד. האינפלציה התייצבה, והייתה הנמוכה ביותר מבין מדינות אמריקה הלטינית. עם זאת, מההישגים הכלכליים נהנו רק המעמדות הגבוהים, ורוב הדומיניקנים חשו כי מדיניות הממשלה אינה שוויונית. כתוצאה מכך, בבחירות לפרלמנט הדומיניקני, שנערכו ב-1998, ניצחה מפלגת ה-PRD הסוציאל-דמוקרטית.

החוקה הדומיניקנית לא אפשרה באותה עת שתי כהונות רצופות, ועל כן פרננדס לא התמודד בבחירות בשנת 2000. בבחירות אלה ניצח מועמד ה-PRD, איפוליטו מחייה.

תקופת הנשיאות השנייה

בבחירות שנערכו ב-2004 שב פרננדס להתמודד על הנשיאות. המדינה הייתה שרויה במצב כלכלי קשה, עקב מעשי הונאה שבהם היו מעורבים 3 מהבנקים הגדולים בה. שער הפסו הדומיניקני צנח, האבטלה גדלה, החוב החיצוני גדל, והמדינה הייתה על סף פשיטת רגל. במצב דברים זה, ניצח פרננדס בקלות כבר בסיבוב הבחירות הראשון, אף שהיה חבר במועצת המנהלים של אחד הבנקים שהיו מעורבים בפרשה.

עם היבחרו, ביצע פרננדס רפורמה במיסוי. הרפורמה הצליחה להגדיל את הצמיחה, אך האינפלציה והאבטלה נותרו גבוהים.

פרננדס הואשם לא פעם בפגיעה בזכויות אזרח, ובפרט בחופש הביטוי. במספר מקרים אסר על קיומן של התארגנויות אזרחיות שונות.

פרויקט הרכבת התחתית של סנטו דומינגו, עליו החליט פרננדס, שנוי במחלוקת. גם מבקריו סבורים כי יש לתת פתרונות לבעיות התחבורה של העיר, אך סבורים כי הושקעו בכך משאבים רבים מדי, שהיה עדיף להשקיעם בבריאות ובחינוך.

תקופת הנשיאות השלישית

במהלך כהונתו של מחייה שונתה החוקה כך שנשיא מכהן יוכל להתמודד על כהונה נוספת. בבחירות המקדימות על מועמדות מפלגתו, שעוררו מחלוקת בשאלת בחירתם החוזרת של נשיאים מכהנים, ניצח פרננדס ברוב של 72%. גם בבחירות הכלליות, שנערכו במאי 2008, ניצח פרננדס, לאחר שקיבל 53.8% מקולות הבוחרים מול 40.5% של יריבו העיקרי, והחל את תקופת כהונתו השלישית.

בבחירות שהתקיימו ב-20 במאי 2012 לא התמודד פרננדס. דנילו מדינה (Danilo Medina), המועמד בו תמך פרננדס, ניצח בבחירות. ב-16 באוגוסט 2012 התמנה מדינה לנשיא, ופרננדס סיים את תפקידו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאונל פרננדס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לאונל פרננדס (בספרדית)