לוצ'ו גטיקה

לוצ'ו גטיקה
**Lucho Gatica**
	צילום משנת 2011
	צילום משנת 2011
לידה	11 באוגוסט 1928; רנקגואה, צ'ילה
פטירה	13 בנובמבר 2018 (בגיל 90); מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות
שם לידה	Luis Enrique Gatica Silva
שם במה	Lucho Gatica
מוקד פעילות	צ'ילה
תקופת הפעילות	1946–2013 (כ־67 שנים)
מקום לימודים	Instituto O'Higgins de Rancagua
סוגה	בולרו, tonada, בלדה לטינית
שפה מועדפת	ספרדית
כלי נגינה	גיטרה
בן או בת זוג	Mapita Cortés (1960–1981); Diane Lane Schmidt (1982–1985); Leslie Deeb (1986–2018)
צאצאים	Luis Gatica
מספר צאצאים	7
פרסים והוקרה	פרס גראמי הלטיני למפעל חיים (2007); היכל התהילה הבין-לאומית למוזיקה לטינית (2001); Pablo Neruda Order of Artistic and Cultural Merit (2012); Fundamental musical figure of Chile (2005); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

לוצ'ו גטיקה, (Lucho Gatica) בשמו בלידה לואיס אנריקה גטיקה סילבה (בספרדית: Luis Enrique Gatica Silva;‏ 11 באוגוסט 1928 – 13 בנובמבר 2018) היה זמר צ'יליאני של שירי בולרו ושחקן קולנוע שפעל בצ'ילה, במקסיקו ואחר כך בארצות הברית. נמנה עם "זמרי הקסם" - crooners, ובקולו הטנור הקטיפתי והחם הפיח רוח חדשה בביצוע שירי הבולרו. לכן כונה "מלך הבולרו".(el rey del bolero). הקליט בחייו כ-90 תקליטים השפיע על זמרים דוברי ספרדית שבאו אחריו, לרבות חוליו איגלסיאס.^[1] עם להיטיו נמנים Contigo en la Distancia ‏ La Barca, ‏Bésame mucho, Las Muchachas de la Plaza España, Señor Amor, ‏ Sinceridad עד שנת 1966 מכר 22 מיליון תקליטים.

ביוגרפיה

ילדותו ושנות לימודיו

לוצ'ו גטיקה נולד בשנת 1928 בשכונת פובלסיון רוביו של רנקגואה, עיר כורים במחוז או'היגינס שבמרכז צ'ילה. הוא היה החמישי מבין ששת הילדים (חמישה בנים ובת) של חוסה אגוסטין גטיקה, סוחר וחוואי קטן בעל שורשים בסקים, ושל חואנה סילבה סוטו, אישה בעלת כישורים מוזיקליים. בגיל 5 התייתם גטיקה מאביו, שמת ב-10 בפברואר 1933. המשפחה נקלעה עקב כך למצוקה כלכלית משמעותית. אחיו ארטורו הגדול ממנו ב-10 שנים, זמר בעל קול בריטון, דחף את לוצ'ו לכיוון קריירה מוזיקלית.^[2] הוא למד בהתחלה ב"מכון היגינס" בעיר הולדתו, בחסות הקהילה הרומית-קתולית של הנזירים המריסטים. כבר בגיל 13 הוא שר יחד עם אחיו במופעים בגימנסיה, בתיאטרון "אפולו" ובתחנת הרדיו של רנקגואה. בשנת 1943 הקליט את תקליטו הראשון בליווי גיטרות של שניים מידידיו - אנטוניו מוניוס וארנסטו רוסון. התקליט כלל שלושה שירים, כשאחד מהם נקרא Negra del alma.

החל משנת 1945 המשיך גטיקה את לימודיו בסנטיאגו במכון אלונסו דה ארסייה, גם כן של האחים המריסטים, שבו למד, בין השאר, לצידו של אנדריאס סלדיבר, לימים פוליטיקאי ידוע. ב-1946 נרשם לבית הספר המקצועי מס.2 בסנטיאגו על מנת ללמוד טכנאות שיניים. גם בסנטיאגו נעזר באחיו ארטורו, שהציג אותו בפני ראול מאטאס, מנחה תוכנית בשם "יריד המאוויים" ב"רדיו מינריה". לוצ'ו בן ה-18 שר במסגרת תוכנית זו את השיר "Tú, dónde estás" ("את, היכן שאת נמצאת").

פריצת הקריירה האמנותית 1946–1953

ב-1949 מאטאס הפיק את אלבומו הראשון, שבו שר עם אחיו ארטורו ובליווי דואו ריי-סילבה. האחים הקליטו ארבעה שירים בתקליט של 78 סיבובים לדקה עבור השלוחה הצ'ילנית של חברת "אודיאון" (EMI של ימינו):El martirio, Tú que vas vendiendo flores La partidaו-"Tilín tolón". אחרי שב-31 ביולי 1951 השיג בעידוד אחיו את ההסמכה כטכנאי שיניים, החליט לוותר על מקצוע זה ולהתמסר לקריירה המוזיקלית בלבד. בהתחלה שר בעיקר שירי עם צ'יליאנים. באותה תקופה תמונת צמד האחים גטיקה פורסמה על עטיפת המגזין "אקרן", כשהם לבושים בתלבושות עממיות של איכרי האזור, הידועים כ"הואסוס". גטיקה התמקד אחר כך במוזיקה קלה, לרבות שירי הבולרו שתפסו בשנות ה-1950 את מקום הטנגו. הקהל הצ'יליאני העריץ באותן השנים את אולגה גיו הקובנית, את לאו מריני הארגנטינאי ואת אלווירה ריוס ממקסיקו ואחרים. פופולרית הייתה גם המוזיקה של קסווייר קוגא ותזמורות, שאחד מחבריה היה בובי קאפו מפוארטו ריקו. אלו נמנו עם האמנים שהשפיעו על גטיקה הצעיר.

בשנת 1951 הכיר גטיקה אישית בסנטיאגו את אולגה גיו והקליט עם התזמורת של דון רוי. התקליט שלו עם הלהיט "Piel Canela" על לחן של בובי קאפו, הראשון שהקליט עם ההרכב "סונורה מטנסרה", נחל הצלחה גדולה בכל דרום אמריקה. האלבום שלו משנת 1951,Me Importas Tú (אכפת לי ממך) היה גם הוא ללהיט גדול ברחבי אמריקה הלטינית ופתח לו דלתות רבות. ב-1952 בא אחר כך אלבום מוצלח נוסף בשם Contigo en la Distancia (איתך במרחק) ואחר כך En nosotros. ביצועו הרגיש בשנת 1953 לשיר "בסמה מוצ'ו (Bésame mucho) של קונסואלו ולאסקס המקסיקנית ‏תרם רבות להפצת השיר בעולם. באותה שנה הפיק גטיקה שני אלבומים נוספים - Las Muchachas de la Plaza España (הבחורות בככר אספניה) ו-"Sinceridad" (כנות) עם הלהיט בעל אותו השם. גטיקה היה אחראי בהמשך לעוד להיטים רבים -כארבעים במספרם - שסבבו בכל אמריקה הלטינית, בספרד ובפורטוגל: El Reloj (השעון), La Barca (הסירה), Novia mia ו-No me platiques (כלתי). להיטים אלו זיכו את גטיקה ב"תקליטי זהב" רבים.

שנים של הצלחה בינלאומית 2000-1953

בשנת 1954 החל גטיקה סיור עולמי כשהתחנה הראשונה הייתה ארגנטינה. בארץ זו שר בליווי התזמורת של רוברטו אינגלס ועורר היסטריה המונית. התנפלויות המעריצות בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל הצריכו חיזוק השמירה סביבו.^[3] בלונדון הופיע שוב עם תזמורתו של אינגלס, בתוכנית רדיו של BBC. כמו כן הקליט ב-Parlaphone Records להיטים כמו "בסאמה מוצ'ו". ב-1955 המשיך בסיור הופעות מנצח בקובה ומקסיקו. בין היתר, שר גטיקה במשך מספר שבועות בפני אולם מלא בתיאטרון בלנקיטה בהוואנה, והופיע גם במועדון הלילה המפורסם "טרופיקנה".

בשנת 1956 התחיל סיור נוסף בחו"ל שהביא אותו לוונצואלה. ב-1957 התיישב במקסיקו, ארץ שתפסה מקום חשוב בחייו. שם התפרסם בשירים " No me platiques Más" (אל תדברי אלי שוב), ‏"Tú me acostumbraste" (הרגלת אותי) ו-"Voy a apagar la luz" (אני מכבה את האור)‏ (1959). ב-1958 הוציא לאור תקליט ראשון מסוג ארוכי נגן.

ב-1956 שירי גטיקה הוקלטו בצפון אמריקה באלבומים ארוכי-נגן, בהתחלה ב-Capitol Records (בסדרות 'Capitol of the World'). תוך 14 חודשים חברת קפיטול הוציאה לאור 3 אלבומים כאלה. השלישי נקרא El Gran Gatica (גטיקה הגדול) ובו שירים כמו Somos,Sabrá Dios, ו-Si Me Comprendieras. אחד מבין שלושת האלבומים שהוציא גטיקה ב-1958 בפורמט 78 סיבובים לדקה היה קומפילציה של להיטיו הגדולים. השלישי נקרא Envenenados (מורעלים). כמו כן הקליט שיר שנקרא Encadenados (כבולים בשרשרת).

במקסיקו התחתן הזמר לראשונה ב-21 במאי 1960 עם השחקנית הפורטוריקנית מריה דל פילאר קורדרו מרקדו, שנודעה בשם מפיטה קורטס (Mapita Cortés), שהייתה מפורסמת במקסיקו ובאי הולדתה וחיה אז במקסיקו. מנישואים אלו שנמשכו 18 שנים, נולדו לזוג 5 ילדים, לרבות לואיס אנטוניו גטיקה קרודרו, בנם הבכור (יליד 1961), לימים שחקן טלנובלות וכוכב רוק בשנות ה-1980, והבן הקטן, אלפרדו (אלפי) גטיקה קורדרו, לימים מפיק מוזיקלי. אחרי הגירושים בשנת 1981, עבר גטיקה לגור בארצות הברית. שם נשא לאישה את הדוגמנית האמריקאית דייאן ליין שמידט, אותה הכיר בשנות ה-1980 המוקדמות. מנישואים שניים אלה, שנמשכו שש שנים, נולדה לו בת שישית, לוסיאנה. אחרי הגירושים השניים בשנת 1986 התחתן גטיקה עם לזלי, הצעירה ממנו בכ-20 שנה, ומנישואים אלו נולדה בת נוספת בשם לילי גטיקה. בסך הכל היה גטיקה נשוי שלוש פעמים ונולדו לו שבעה ילדים.

החל משנת 1961 התחיל גטיקה לסבול מהפרעות ראשונות במיתרי הקול, שהחמירו מאוחר יותר וגרמו לצמצום הקלטותיו. אחת ההקלטות האחרונות, ב-1963, הייתה Recuerdos de Amor (זיכרונות אהבה).

שנות ה-2000

בשנת 2002 הוציא גטיקה לאור אלבום מסכם של הצלחותיו הגדולות - "50 שירים אלמותיים". בשנת 2006 נפטרה אשתו הראשונה, מפיטה קורטס. ב-2007 חזר לקהל הצ'יליאני כשופט בחבר השופטים של תחרות "לשיר בשביל חלום" - "Cantando por un sueño" של ערוץ 13. באותה שנה הודיע כי חתם על חוזר להקלטת תקליטו האחרון שיכלול בין השאר קטעים בביצוע זמרים ידועים נוספים וחומר מוזיקלי שלא היה עדיין מוכר בביצועו. בדצמבר 2007 השיק קו ייצור יינות צ'יליאנים על שמו, שנקראו "לוצ'ו גטיקה הוא הבולרו". ב-2010 השתתף גטיקה באלבום "Dj Who presenta 2000-2009" של "Dj Who" של זמרי הראפ אניטה טיז'ו וסולו די מדינה, עם גרסה חדשה ללחן הקלאסי "Solamente tú". ב-2013 הוציא לאור תקליט בשם "Historia de un amor" (סיפור של אהבה) הכולל גרסאות חדשות לשירי בולרו, בביצועו ביחד עם זמרים מפורסמים חדשים כמו לאורה פאוזיני, נלי פורטדו, מייקל בובלה וכו'.

נפטר ב-13 בנובמבר 2018.