לוקומוטיב נובוסיבירסק (כדורעף)
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
כינוי | "הקטרים", האדומים-ירוקים | ||
תאריך ייסוד | 1977 | ||
היכל | סבר, נובוסיבירסק (3,000) | ||
בעלים | חברת הרכבות הרוסית | ||
מאמן | פלאמן קונסטנטינוב | ||
ליגה | ליגת העל הרוסית בכדורעף | ||
https://lokovolley.com | |||
תלבושת | |||
|
לוקומוטיב נובוסיבירסק הוא מועדון כדורעף גברים סובייטי-רוסי, שנוסד בשנת 1977. עד 1996 נקרא בשם "צפון" (סבר), בעונת 1996/97 - "הסלאבים-צפון". צבעי המדים הם אדום-ירוק-לבן.
הקבוצה זכתה פעמיים בגביע המדינה והעפילה לרבע גמר גביע הקונפדרציה לכדורעף האירופי בעונות 1989/90, 2008/09. היא זכתה בליגת האלופות בעונת 2013/2014 וזכתה באליפות לאומית אחת בעונת 2019/2020 והישג השיא שלה עד אז היה מקום שני בעונת 2013/2014.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועדון נוצר בשנת 1977 על בסיס מועדון "צפון" (סבר). בשנת 1982, בהדרכתו של המאמן בוריס פרלוב, היא העפילה לליגה הראשונה באליפות ברית המועצות, ובשנת 1986 זכתה בזכות להשתתף בליגת העל. בעונת 1989/90, "צפון" הציגה את התוצאה הטובה ביותר בתקופה הסובייטית בתולדותיה, כשהיא במקום השישי באליפות ברית המועצות. בנובמבר 1989 המועדון השתתף לראשונה במפעל אירופי: בגביע קונפדרציית הכדורעף האירופית, שם הגיעה לרבע הגמר והפסידה בו ל"מורס" הגרמנית, שזכתה בסוף.
לאחר קריסת ברית המועצות המשיך המועדון, הפעם בהנהגתו של ולדימיר ברבאנוב, להופיע בליגת העל.
לאחר שסיימה במקום התשיעי על פי תוצאות עונת 1994/95, הקבוצה הסיבירית לא הצליחה לשמור על מקומה בליגת העל ובמשך 9 השנים הבאות לא הייתה מיוצגת באליפות הבכירה של הכדורעף הרוסי.
בשנת 1997 שונה שם הקבוצה ללוקומוטיב; בשנת 2000 הוחלף ולדימיר ברבאנוב על ידי יורי קורוטקביץ' כמאמן.
בשנת 2003, לוקומוטיב זכתה בביטחון בטורניר קבוצות ליגת "B", בעונה הבאה הוא סיים ראשון בליגה "A" וזכה בזכות להשתתף בליגת העל. עם זאת, למרות ניצחונות על לוקומוטיב-בלוגוריה ו"איסקרה", באליפות-2004/05, המועדון סיים במקום 12 בלבד.
כשחזר לליגת העל שנה לאחר מכן, נובוסיבירסק שוב נאבק על הישרדותו, אך הפעם בהצלחה רבה יותר - המקום העשירי. כבר בעונה הבאה, לוקומוטיב בראשותו של פאבל בורשץ' סיים במקום הרביעי באליפות רוסיה 2007/08. התקדמות כזו הושגה בזכות התחזקות בולטת בסגל - הקבוצה החתימה את השחקן המוכשר ביותר של מונדיאל 2006 הפורטוריקני אקטור סוטו, השחקן האמריקאי ויליאם (ריד) פרידי, והחוסמים אלכסיי אזוב וקונסטנטין פיאטק, השחקן דמיטרי לקומצוב והליברו ולרי קומרוב. בעונתו השנייה, ניקולאי פבלוב, אוקראיני עם דרכון רוסי, הראה כשרון בולט בהרכב קבוצתו.
בנובמבר 2008 לוקומוטיב סיימה במקום הרביעי בגביע ובגביע הקונפדרציה האירופית העפילה עד לשלב רבע הגמר. באליפות רוסיה, סיימה את העונה במקום הששי.
לאחר ששיחקה כמעט שנתיים עם אותו הרכב כמעט, לוקומוטיב, בהנהגתו של מאמן חדש, אנדריי וורונקוב, פתחה את עונת 2009/10 עם קבוצה חדשה; רק ריד פרידי, ניקולאי פבלוב, אנדריי אשב, אלכסיי ליפזין וואלרי קומרוב נותרו. אלכסנדר בוטקו וקונסטנטין לסיק חתמו בקבוצה, וצירפה גם את דיי לי הסיני ושחקן נבחרת רוסיה אלכסיי קזאקוב, אליהם צורפו רומן דנילוב, אלכסנדר קורנייב וניקולאי לאוננקו. באותה עונה, לוקומוטיב העפילה לגמר גביע רוסיה, שם במשחק מתוח הפסידה לזניט קאזאן, בליגה סיימה במקום השלישי בשלב המוקדמות של אליפות רוסיה, כאשר בפלייאוף נכנעה לקבוצה מבלגורוד ול"דינמו".
לאחר שזכה בזכות לשחק בגביע CEV, לוקומוטיב סירבה להזדמנות זו, לאחר שהחליטה להתמקד בתחרויות הלאומיות. עונת 2010 התאפיינה שוב על ידי מספר גדול של מעברים של שחקנים. בפרט, ריד פרידי המשיך את הקריירה שלו ב"זניט", אלכסיי קזקוב ו אלכסנדר קורנייב - ב"דינמו", דייוויד לי וסרגיי ברנוב - ב"קוזבאס". פתיחת עונת 2010/11 הייתה מוצלחת עבור הקבוצה וב-25 בדצמבר 2010, כשהיא בצמרת טבלת האליפות הרוסית, המועדון הסיבירי זכה בגביע הרוסי לראשונה בהיסטוריה, לאחר שניצח בגמר את דינמו במוסקבה 1–3. בפלייאוף האליפות חניכיו של אנדריי וורונקוב לא יכלו לעבור את רבע הגמר, עם זאת, בזכות הניצחון בגביע, הם הבטיחו לעצמם השתתפות בליגת האלופות.
כדי להשתתף בליגת האלופות "לוקומוטיב" החתימה את שחקנה של נבחרת ארצות הברית ריאן מילר, את הסלובקי דזיוויש לוקאס ואת הקובני מיכאל סנצ'ז בוז'ולב שהוא במקום ניקולאי פבלוב שעבר ל"דינמו". דניס בירוקוב ערך את הופעת הבכורה שלו גם בקבוצה, שבשנת 2011, יחד עם הקשר של לוקומוטיב אלכסנדר בוטקו זומן לנבחרת הרוסית וזכו בליגה העולמית והמונדיאל. ב-28 בדצמבר 2011 בבלגורוד, לוקומוטיב זכתה בגביע הרוסי בפעם השנייה ברציפות, כשניצחה את קוזבאס בגמר. בהופעת הבכורה שלה בליגת האלופות סיימה במקום הששי. באליפות רוסיה, לוקומוטיב סיימה במקום השני אחרי זניט, שלה הפסידה בהמשך בסדרת חצי הגמר. אך לא הצליחה לזכות בסופרקאפ הרוסי בכדורעף לאחר מכן.
לפני תחילת עונת 2012/13, החוסמים אנדריי אשב ואלכסנדר קריבט עזבו את לוקומוטיב, ואלכסנדר גוטסליוק וויצ'סלב מחורטוב הוחתמו במקום. מייקל סאנצ'ס עזב גם הוא את הקבוצה, והובא השוודי מרקוס נילסון. האלוף האולימפי של לונדון 2012 אלכסנדר בוטקו הפך לקפטן החדש. באותה עונה השיג לוקומוטיב את ההישג המשמעותי ביותר בכל הזמנים בתחרויות אירופאיות, לאחר שזכה בליגת האלופות. שחקניו של אנדריי וורונקוב הצעידו את הקבוצה למקום הראשון והעפילו ל"פיינל פור", שנערך באומסק. במשחק חצי הגמר "לוקומוטיב", לאחר שהפגינה משחק מהיר, הימורי ומסוכן, ניצחה בתוצאה 3:2 את האלופה המכהנת של ליגת האלופות, "זניט", ובגמר הביסה את "קוניו" האיטלקי בחמישה משחקים. השחקן היקר והפרודוקטיבי ביותר של "הפיינל פור" היה מרקוס נילסון, ואלכסנדר בוטקו הוכרז כקלסר הטוב ביותר בטורניר. זמן קצר לאחר הניצחון הזה, מאמן לוקומוטיב אנדריי וורונקוב מונה לאמן את הנבחרת הרוסית. באליפות הארצית הפסידה הקבוצה לבלוגוריה בסדרת הרבע הגמר לשלושה ניצחונות, אף על פי שבמהלכה הם ניצחו בתוצאה 0–2. בסופו של דבר לוקומוטיב סיימה במקום החמישי.
בליגת האלופות 2013/14, לוקומוטיב קיבלה כרטיס השתתפות. הקבוצה הצליחה לגבור בשלב הבתים על זניט ומצ'ראטה האיטלקית, ואחרי תבוסה מרעישה במשחק נגד נפוזוילניץ האוסטרית, הם החמיצו את ההזדמנות להעפיל לגביע האתגר של הקונפדרציה האירופית לכדורעף וסיימה את עונתה בזירה האירופית. באליפות רוסיה, תפסו את המקום ה-5 בטבלת הגמר של העונה הסדירה, עם זאת, הם התקרבו לפלייאוף במצב אופטימלי - הפלייאוף הקבוצה ניצחה בחמשת המשחקים הקשים והעפילה לגמר הפלייאוף בו ניצחה בתוצאה 0–3 את "זניט" ולראשונה בתולדותיהם זכו באליפות הרוסית.
לפני עונת 2014/15 השינויים בקבוצה של אנדריי וורונקוב היו מינימליים. באותה עונהלוקומוטיב העפילה לגמר גביע רוסיה, לאחר שניצח בחצי הגמר את מארחת השלב המכריע בטורניר בלוגוריה אך הפסידה לזניט בגמר. טורנירים אחרים לא היו מוצלחים עבור נובוסיבירסק - באליפות היא סיימה חמישית ובשלב הבתים בליגת האלופות.
קשיים כלכליים מסוימים אילצו את המועדון להשאיל למועדונים הדרום קוריאנים את הלו קמהו ופאבל מורוז, ובפברואר 2016 עבר אלכסנדר בוטקו ל"זניט"[1]. לאחר סיום אליפות רוסיה 2015/16, בה סיים לוקומוטיב במקום ה-6, עזב את המאמן הראשי אנדריי וורונקוב את הקבוצה [2] .
במאי 2016, למאמן החדש של לוקומוטיב מונה המאמן הראשי של נבחרת בולגריה פלמן קונסטנטינוב. לקבוצה הצטרפו האחים אריק וקוויק שוג'י (ארצות הברית), ניקולאי פבלוב והשחקנים הצעירים איליאס קורקייב ו-ולנטין גולובב, שהושאלו למועדון ינייסי וחזרו לנובוסיבירסק. בעונת 2016/17 לוקומוטיב העפילה לגמר גביע רוסיה וסיימה במקום השלישי באליפות המדינה. בשתי העונות הבאות הקבוצה שיחקה בצורה לא אחידה ונשרה מהמאבק על צמרת ליגת העל כבר בשלב הראשון של הפלייאוף.
בעונת 2019/2020 זכתה באליפות לאומית ראשונה בתולדותיה וגם העפילה לחצי גמר גביע CEV, השני בחשיבותו באירופה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכייה: 2019/20
- סגנות: 2013/14, 2021/22
- מקום שלישי: 2020/21
- זכייה: 2010, 2011
- סגנות: 2009, 2014, 2016
- גביע סיביר והמזרח הרחוק
- זכייה: 1982, 1985, 2000, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2020
- זכייה: 2012/13.
- גביע העולם למועדונים
- סגנות: 2013
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לוקומוטיב נובוסיבירסק
- לוקומוטיב נובוסיבירסק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לוקומוטיב נובוסיבירסק, ברשת החברתית אינסטגרם
- לוקומוטיב נובוסיבירסק, ברשת החברתית VK
- לוקומוטיב באתר פדרציית הכדורעף הרוסית
- האתר הרשמי של ערוץ הווידאו של לוקומוטיב - Loko TV
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Волейбольный «Локомотив» потерял капитана". Сибкрай.ru. 2016-02-04. נבדק ב-2016-05-03.
- ^ "Андрей Воронков: Характера «Локомотиву» всегда было не занимать". ВК «Локомотив». 2016-04-26. אורכב מ-המקור ב-2016-05-07. נבדק ב-2016-05-03.