ליון אייר
 | |||||||||
 | |||||||||
| בואינג 737-900ER של החברה | |||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוטו | We make people fly | ||||||||
| תקופת הפעילות | 1999–הווה (כ־25 שנים) | ||||||||
| חברת אם | Lion Air Group | ||||||||
| חברות בנות | |||||||||
| מיקום המטה |  ג'קרטה, אינדונזיה | ||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| lionair | |||||||||
חברת PT ליון מנטרה איירליינס או ליון אייר (באנגלית: Lion Air) היא חברה לטיסות חסך אינדונזית שבסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה בעיר הבירה ג'קרטה. זוהי חברת התעופה הפרטית הגדולה באינדונזיה.
תולדות החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה באוקטובר 1999 בידי האחים רוסדי וקוסנה קירנה והחלה לתפעל טיסות ב-30 ביוני 2000. בתחילת דרכה תפעלה החברה טיסות פנים ארציות בין הערים ג'קרטה לדנפסאר באינדונזיה עם מטוס בואינג 737-200 חכור.
עד מהרה הוגדל צי המטוסים עם הגעתם של 5 מטוסי יאקובלב יאק 42D, שני מקדונל דאגלס MD-80 ו-2 איירבוס A310-300 בחכירה רטובה. עם הזמן, הרחיבה החברה את הצי שלה במטוסים חדישים יותר - בואינג 737-300 ובואינג 737-400.
בשנת 2003 נוסדה חברת הבת ווינג אייר אשר החלה לפעול בקווים צפופים פחות. חברות בת נוספות התפתחו, בכללן חברת מלינדו אייר במלזיה ב-2012, תאי ליון אייר ב-2013 וחברת בטיק אייר הפנים ארצית, גם היא נוסדה ב-2013.
החברה מתכננת להצטרף ליאט"א ובכך להפוך לחברת התעופה האינדונזית השנייה שחברה בארגון לאחר גארודה אינדונזיה. ב-2011 נדחתה בקשתה של החברה להצטרף ליאט"א מסיבות ביטחוניות.
ביולי 2011 קרקעה ליון אייר 13 ממטוסיה עקב סנקציות שהוטלו עליה על ידי הממשלה בגלל אי דיוק חמור בזמנים. בינואר 2012 נימק משרד התחבורה לסיבת הטלת הסנקציות בכך שחלק מטייסי החברה התגלו כצורכי מתאמפטמין. הטייסים החשודים נשאו בתוצאות ורישיונות טיסותיהם נשללו.
ב-18 בנובמבר 2011 קבעה החברה שיא הזמנת מטוסים מבואינג ברכישת 201 מטוסי בואינג 737 MAX ו-29 מטוסי בואינג 737-900ER בשווי 21.7 מיליארד דולר[1]. ביוני 2016 הוסרה ליון אייר מרשימת החברות שאינן מורשות לטוס מעל שמי אירופה.
צי המטוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צי המטוסים של החברה נכון לספטמבר 2020:[2]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| איירבוס A330-300 | 6 | — | 440 | |
| איירבוס A330-900neo | 4 | 6 | 436 | |
| בואינג 737-800 | 43 | — | 189 | |
| בואינג 737-900ER | 78 | — | 215 | |
| בואינג 737-8MAX | 10 | 187 | 180 | |
| בואינג 737-9MAX | — | טרם נקבע | ||
| בואינג 737-10MAX | — | 50[3] | טרם נקבע | |
| סה"כ | 141 | 243 | ||
תאונות ותקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-14 בינואר 2002, טיסה 386 של ליון אייר התרסקה לאחר ניסיון המראה כושל עם תצורת מדפים שגויה בנמל התעופה הבינלאומי סולטאן סיאריף קאסים השני. כל נוסעי המטוס שרדו אך נגרם נזק חמור למטוס.
- ב-30 בנובמבר 2004, מקדונל דאגלס MD-80 בטיסה 538 של ליון אייר התרסק בסורקארטה. 25 איש נהרגו.
- ב-29 באוקטובר 2018, מטוס בואינג 737 MAX בטיסה 610 של ליון אייר התרסק בים ג'אווה 13 דקות בלבד לאחר המראה מג'קרטה. כל 189 הנוסעים נספו בתקרית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליון אייר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההזמנה הגדולה ביותר של בואינג בתולדותיה, באתר בואינג, 12 בפברואר 2012
- ^ פרטי צי המטוסים של ליון אייר, באתר airfleets.net (באנגלית)
- ^ "Lion Air Group Order 50 Units Boeing 737 MAX 10". www.lionair.co.id. אורכב מ-המקור ב-2018-05-10. נבדק ב-28 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)