לשכת רואי חשבון בישראל

סוגי חשבונאות
	חשבונאות פיננסית
	חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
	רואה חשבון
	הנהלת חשבונות
	הנהלת חשבונות כפולה
	מאזן בוחן
	ספר חשבונות
	חובה וזכות
	חתך חשבונאי
	עלות המכר
	תקן חשבונאות
	בסיס דיווח
	עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
	מאזן
	דוח רווח והפסד
	דוח על הרווח הכולל
	דוח על תזרימי המזומנים
	דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
	ביקורת פיננסית
	תקן ביקורת
	ביקורת פנימית
	ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
	רשות ניירות ערך
	לשכת רואי חשבון בישראל
	מועצת רואי חשבון בישראל
	לשכת יועצי מס בישראל
	המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
	המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
	תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
	המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
	מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
	הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
	חוק סרבנס-אוקסלי

לשכת רואי חשבון בישראל
תחום	ראיית חשבון
מדינה	ישראל
מטה הארגון	תל אביב
נשיא	חן שרייבר
תקופת הפעילות	1931–הווה (כ־93 שנים)
	אתר האינטרנט הרשמי של לשכת רואי חשבון בישראל

לשכת רואי חשבון בישראל היא גוף וולנטרי המאגד את רואי החשבון בישראל המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי מועצת רואי חשבון בישראל שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח משרד המשפטים. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ללשכת עורכי הדין, שהיא גוף סטטוטורי - לא ניתן לעסוק בעריכת דין בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).

נשיא לשכת רואי החשבון הנוכחי הוא חן שרייבר.

היסטוריה

הלשכה הוקמה ב-2 ביוני 1931 כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח, בשם "אגודת רואי חשבון מוסמכים בא"י", בין מייסדי הלשכה היה רו"ח יעקב האפט^[1]. בינואר 1955 נתקבל בכנסת חוק רואי חשבון תשט"ו,1955— שהסדיר את פעילות רואי חשבון בישראל, בעקבותיו שינה הארגון את שמו בשנת 1956 ל"לשכת רואי חשבון בישראל"^[2].

עד להקמתו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על ידי רשות ניירות ערך בשנת 1997, נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי ביקורת מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת תקני ביקורת, נוהלי ביקורת וכללי התנהגות מקצועית בלבד. כללי התנהגות מקצועית אשר מפרסמת הלשכה מרחיבה על תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, אך מבחינה חוקית חלה אך ורק על חברי הלשכה. אף על פי כן, נדרשים המעוניינים לעבור את מבחן הביקורת של מועצת רואי חשבון בדרך לקבלת רישיון רואה חשבון מהמדינה, ללמוד ולהיבחן גם על כללי ההתנהגות של הלשכה^[3].

חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני 2006 פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.

הלשכה חברה במוסד הבין-לאומי לתקינה בחשבונאות (IASB, לשעבר IASC), שאליה הצטרפה בשנת 1974. בשנת 1981 פרסמה הלשכה את גילוי דעת 26, שבו באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה בפדרציה העולמית של רואי החשבון ומקיימת קשר על בסיס קבוע עם הארגון האירופי לראיית חשבון.

לאחר הפסקת פעילות התקינה בלשכה היא מייעדת את זמנה בעיקר לחבריה רואי החשבון. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי אתיקה והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי חקיקה מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי החשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. בנוסף, חברי הלשכה זכאים להנחות והטבות, כגון כרטיס אשראי לעסקים ללא תשלום דמי כרטיס, הנחה בתשלום שכר לימוד לתואר שני (במוסדות לימוד מסוימים), הנחה בביטוח אחריות מקצועית (בחברות ביטוח מסוימות) ועוד.

הלשכה מקיימת גם בחינות לחשבי שכר ומעניקה תעודות לעוברים את הבחינות בהצלחה^[4].

המוסד לסקירת עמיתים

בשלהי שנת 2004 הקימה לשכת רואי חשבון בישראל חברה בבעלותה בשם המוסד לסקירת עמיתים. מטרת המוסד לסקירת עמיתים היא לשמור על הרמה המקצועית של רואי החשבון בישראל תוך בדיקת פירמות רואי החשבון אשר מבקרים חברות שחוק ניירות ערך חל עליהן (חברות ציבוריות). החל משנת 2005 החל המוסד לסקירת עמיתים בביצוע בדיקות מדגמיות במשרדי רואי חשבון בישראל.^[5]