מרדכי טמקין

מרדכי טמקין
לידה 1891
שדליץ, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1960 (בגיל 69 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות כנרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טמקין כמחנך כיתה ג' בבית הספר "תחכמוני" בירושלים.

מרדכי יהודה טֶמְקִין (1891 - 9 ביולי 1960) היה מורה, משורר ומתרגם ישראלי.

טמקין עלה לארץ ישראל משדליץ שבפולין בשנת 1907, במסגרת העלייה השנייה, ביחד עם אחיו ד"ר משה טמקין. בשנת 1909 נישא לשרה כרמית-טמקין (לבית ויינברג).[1]

טמקין עבד בכרמי רחובות, אך העבודה הייתה למעלה מכפי כוחו, ובעצת רופאיו יצאו בני הזוג טמקין לברן שבשווייץ, שם נולד בכורם, אליהו טל. בשנת 1912 שבו לארץ ישראל והתיישבו באחוזת בית. במלחמת העולם הראשונה גורשו, עם יתר תושבי תל אביב, והשתקעו בטבריה, שם שימש טמקין מורה בבית הספר לבנות. ב-1921 עברה המשפחה, שכללה כבר שלושה ילדים, לירושלים, ונמנתה עם שש המשפחות הראשונות שהקימו את שכונת בית הכרם. טמקין עבד כמורה בבית הספר לבנות בעיר העתיקה. עקב קשיים כלכליים עברו לגור בשכירות בשכונת רחביה.[1] בשנות הארבעים שימש מורה ומחנך בבית הספר "תחכמוני" של תנועת המזרחי בירושלים.

טמקין החל בכתיבת שירה שתארה את נוף הארץ, את אנשי העלייה השנייה, ואת תל אביב וירושלים, בדומה לבני דורו רחל המשוררת ויעקב פיכמן. כן היה בין הכותבים בירחון הספרותי "הדים" שיצא לאור בשנות ה-20. טמקין תיעד בשיריו גם את מאורעות התקופה ואת פרעות תרצ"ו-תרצ"ח. כן נודע בתרגומיו מיצירות מופת הכתובות בגרמנית, בהן "בית בודנברוק" לתומאס מאן, "פטר שלומיאל" לאדלברט פון שאמיסו ו"היינריך הירוק" לגוטפריד קלר.

מרדכי טמקין נפטר ב-9 ביולי 1960 ונטמן בבית הקברות כנרת.[2]

בשנת 2013 הופיע מבחר מספרי שיריו - "פרחי בדידות לבנים" - הכולל גם שירים מן העיזבון.

על שמו קרוי רחוב בשכונת קטמון בירושלים. הרחוב נפגש עם רחוב הפלמ"ח, ששם ממוקם בית הספר ע"ש יוסף לוריא. את בית הספר הקימה הדסה בריל-נועם על בסיס תלמידותיה מבית הספר לבנות ב' (שבו עבד כאמור גם טמקין) ופליטים נוספים שהגיעו לקטמון מהעיר העתיקה בשנת 1948.

  • נטפים: שירים (כתובים, תרפ"ז)
  • שירים ותפילות: מבחר שירים, תרפ"ז-תרצ"ד (דבר, תרצ"ד)[3]
  • ספר השירים והתפלות: מבחר שירים, תרע"ב-תש"ב (דבר בסיוע מוסד ביאליק, תש"ב)
  • באלם קול (ירושלים: מוסד ביאליק, תשט"ז 1956) שירים
  • אגד קט (תל אביב: דבר, תשכ"א 1961), שירים[4]
  • שירי ירושלים (ירושלים: יפה נוף, תשכ"ה 1965)
  • שירי ירושלים (ירושלים: יפה-נוף, תשכ"ט 1969), מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת
  • פרחי בדידות לבנים: מבחר שירים 1969-1927 (תל אביב: שמואל טל, 2013)
  • ספורים / י.פ. ינסן (ספריה חקלאית, תרע"ט)
  • שתי אחיות / א. שטיפטר (ספריה-חקלאית, תרע"ט) <יצא לאור מחדש במסגרת סדרת תרמיל של משרד הביטחון בתשל"ז 1976>
  • עובדיה: ספור / א. שטיפטר (מצפה, תרפ"ו 1926) <יצא לאור מחדש במסגרת סדרת תרמיל של משרד הביטחון בתשל"ג 1973>
  • תינה: רומן / מאת הרמן בנג (מצפה, תרפ"ז)
  • המנהרה: רומן / מאת ב' קלרמן (תל אביב: מצפה, תרפ"ט)
  • בית בודנברוק: שקיעתה של משפחה אחת: רומן (שטיבל, תר"ץ)
  • הטפול בילדים: ספר למוד לאחיות / א' לוינסון (הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה - הדסה, 1933)
  • דרך טיכו ברהי לאלהים / מכס ברוד (א. י. שטיבל, 1935)
  • זהב קכמלקה / יעקב וסרמן (קהלת, תרצ"ח 1938)
  • ספורי ילדים / א. צ'חוב (יבנה, תש"י 1950)
  • פטר שלומיאל / אדלברט שמיסו (עם עובד, תשי"א)
  • שלוש נובלות: מיכאל קולהאז, המרקיזה פון או---, דו-קרב / היינריך פון קלייסט (עם עובד, תשי"ד) (הסיפור מיכאל קולהאז תורגם בידי ישראל זרחי)
  • היינריך הירוק / גוטפריד קלר (עם עובד, תשכ"ט 1969)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אילנה אלקד-להמן, שירת מרדכי טמקין: ערכים צורניים ותמאטיים, אוניברסיטת בר-אילן, 1983
  • אורי קריץ, מול שחקים אפלים: על שירתו של מרדכי טמקין, אוניברסיטת תל אביב, 1985
  • שמעון הלקין, "ירושלים בשירת מרדכי טמקין", בתוך: שירי ירושלים / מרדכי טמקין; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת הובאה לדפוס על ידי דב ירדן (יפה-נוף, 1969), עמ' 10-23.
  • יצחק עוגן, "לשירתו של מרדכי טמקין", בתוך: אגד קט / מרדכי טמקין (דבר, 1961), עמ' 7–15.
  • ישורון קשת, "על שירת מ. טמקין", מולד, כרך כ"ג (תשכ"ו), עמ' 514–516.
  • יובל גלעד, מרדכי טמקין - שבעה שירים ואחרית דבר על שירתו, אתר אן. אר. ג'י, 6.7.13.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


משיריו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]